Category Archives: העצמת ילדים

"אינסה עשינו את זה!" היא אומרת לי כשהיא נכנסת אלי לקליניקה שלושה שבועות לאחר שהתחלנו תהליך. חיוך גדול על פניה והיא זורחת ומתרגשת כל כך.

אימא לוחשת, אישה עדינה ויפה שנראית כמו תלמידת תיכון, עוסקת בתחום החינוך שנים רבות, יושבת מולי ומשתפת בשמחה על השינויים של שני הבנים שלה בשלושה שבועות של תהליך לחישות לילה להעצמת ילדים.

ההתרגשות והשמחה שלה מחזירים אותי שלושה שבועות לאחור כשהיא נכנסה אלי לקליניקה בהיסוס ובמבט שאומר כולו יאוש.

"עברה עלינו שנה קשה ביותר, אני כבר לא יודעת מה לעשות עוד" הבן הבכור י. בן 5, ילדון חמוד שאינו מצליח להירגע כלל, עם קשיים בוויסות חושי ועיכוב בדיבור. מגיל שנתיים מטופל אצל קלינאית תקשורת וכבר בגילו הצעיר אובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז. י. חווה המון תסכול וקושי סביב הנושא החברתי בגן וגם במגרות חברתיות אחרות. התסכול הזה מוביל אותו להתנהגות תוקפנית, אלימה וחסרת סבלנות גם בגן וגם בבית כלפי המשפחה ואחיו הצעיר. האימא מתארת את י. כילד שרוב הזמן מקלל, צועק, מכה, ומעליב כחלק מהקושי שלו לבטא את עצמו מילולית.

הבן הצעיר ת. בן 3.5 הוא ההפך הגמור מאחיו בהתנהגות: ילד נוח, עליז, קליל, משתף פעולה אולם הוא נפגע מאד ונעלב מהיחס של אחיו הבכור. בגיל שנתיים וחצי עם תחילת תהליך הגמילה מחיתולים נתקל בקושי מול המטפלות במעון בו שהה ומאז הוא חווה התלכלכות מספר פעמים ביום ועושה קקי רק בתחתונים מה שמקשה מאד על התפקוד המשפחתי. טיפולים מסוגים שונים לא הועילו ובמהלך השנה האחרונה נושא ההתלכלכות הפך לאחד הנושאים באמצעותם הבוגר מעליב ומנגח את הצעיר. בנוסף ת. חסר בטחון עצמי, ביישן ותמיד צמוד לאימו שתגונן עליו כיוון שהוא מרגיש שלבד הוא לא מסוגל להצליח לעשות דברים.

שני הילדים סובלים, ההורים סובלים והמסגרות החינוכיות והמשפחה המורחבת לא ידעו מה לעשות על מנת לעזור ולהקל. טיפולים הומאופתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים ונים פשוט לא הועילו לשינוי המצב והקושי בבית רק הלך והעמיק.

וכך הגיעה אלי כשהיא מצד אחד עייפה מסערות השנים האחרונות ומצד שני נחושה להחזיר את המושכות לידיה ולחולל שינוי בבית ובחיי הילדים. יחד החלטנו על הנושאים בהם נתמקד, הנחתי אותה בכל הכלים שעליה לממש בבית ויצאנו לדרך.

הדבר הראשון שניכר לעין היה העובדה שי. הבכור התחיל להירגע ולשתף פעולה. הוא בתוך ימים ספורים התחיל לדבר בשטף ובמשפטים שלמים מה שהפתיע את ההורים. באחד הביקורים של המשפחה המורחבת הבחינו כולם כמה הוא משחק יפה, ברוגע, משתף במשחקים שלו. זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שהוא התנהג בצורה כל כך רגועה ומשתפת בסביבה של המשפחה המורחבת והוא זכה לתשבחות ולהמון חיזוקים חיוביים על ההתנהגות הזו.

בפגישה השנייה שלנו עבדנו על הרגשות של האימא לגבי העניין עם ילדיה על מנת לאפשר שחרור של הקושי שלה ובכך לסייע לילדים להשתחרר.

תוך שבועיים הצטרף לתהליך גם ת. האח הצעיר. הוא התחיל לבקש ללכת לשירותים בכוחות עצמו ובשבוע השלישי לא היה לו אף לא פספוס אחד! תופעת ההתלכלכות נעלמה תוך שלושה שבועות בלבד! במהלך שלושת השבועות האלה הוא הפגין התנהגות עצמאית ובוגרת יותר ובחופשה המשפחתית ניגש למיקרופון של הפעלת קריוקי והתחיל לשיר לפני כל הקהל. האימא תיארה את הרגע הזה בעיניים נוצצות, כיצד הביישן שלה הפך פתאום את עורו והחליט להראות את כשרונו לעולם.

הפגישה השלישית שלנו התמקדה כבר בהטמעה של הרגשות החיוביים והחוויה המעצימה שכל הבית עובר וחווה. הוקרנו וציינו את כל הטוב שפוקד את המשפחה בזכות היוזמה והתושייה של האימא ובזכות זה שהיא הייתה נחושה להצליח לקדם את המשפחה למקומות חיוביים ומצמיחים.

היום האימא מדווחת כי היא מרגישה שהיא עצמה חוותה העצמה, הבית הפך לרגוע יותר, הילדים מרגישים בטוחים, מתנהגים בצורה יפה זה לזה והיא רואה בבירור את ניצני השינוי שכבר התחילו לבצבץ. היא מחויבת להמשיך בתהליך כדי להמשיך להצמיח את ילדיה ואת משפחתה ולעזור לילדיה לממש את הפוטנציאל האדיר שהיא כבר יכולה לראות בהם.

הורים רבים רוצים לדעת כיצד תהליך לחישות הלילה עובד. מוזמנים לצפות בסרטון הבא ולהבין יותר לעומק מה זה לחישות לילה להעצמת ילדים ואיך זה כל כך אפקטיבי ביצירת שינויים התנהגותיים ורגשיים אצל ילדינו.

לחישות לילה- זה פשוט עובד

המצב הזה מורט עצבים. שגרת החיים שלנו נקטעה בשבועות האחרונים ובמקום להנות מחופשת קיץ שמחה ופעילה אנחנו נמצאים בממ"ד ובחדרי המדרגות.

אנחנו רואים ילדים רבים שהפחד והחששות גורמים להם לחוות נסיגות רגשיות והתנהגותיות, פחדים ותופעות שמעולם לא נתקלנו בהם עם ילדינו. וגם אנחנו מתקשים. מגיעים למצב שבו אנחנו מרוטי עצבים ולפעמים זה מגיע לנקודת רתיחה. הורים כועסים, מאוכזבים, חוששים וזה יוצא מול הילדים שלנו מה שלצערנו לא מוסיף להם לתחושת הבטחון אלא בדיוק להפך.

היום בעקבות מפגש עם לקוחה בקליניקה עלה הנושא החשוב הזה: "לא נוכל לגרום לילדינו להתנהג טוב יותר על ידי זה שנגרום להם להרגיש רע יותר. כאשר ילדים מרגישים טוב יותר הם מתנהגים טוב יותר"

הילדים שלנו לומדים מאיתנו כיצד להתנהג. כאשר הם משתוללים, בוכים, כועסים, צועקים, זורקים חפצים או את עצמם התגובה שלנו תקבע את ההתנהלות שלהם בפעם הבאה שהם יחוו קושי רגשי.
אם התגובה שלנו להתנהגותם תהיה צעקות, עונשים, כעסים והאשמה הרי שזה מה שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו לעשות. כאשר אנחנו כועסים, מענישים, צועקים, מטיחים אשמה או שופטים את ילדינו לחומרה אנחנו גורמים להם להרגיש קטנים, גורמים להם להרגיש רע יותר. הם למעשה מתכנסים בתוך עצמם, מתבצרים בעמדתם ולא מתקיים ביננו דיאלוג.

ילד שחווה עונש שוכח את המעשה השלילי שעשה והופך להיות קורבן של הסיטואציה בעיני עצמו. זאת אומרת שלא פעם הילד שרק לפני רגע השתולל, הציק לאחותו, זרק משחק ועכשיו הוענש- עכשיו הוא מרגיש את עצמו כמסכן משום שכועסים עליו ולא בצדק מבחינתו. נסו להזכר בסיטואציה מילדותכם שבה הוענשתם ונשלחתם לחדר או לעמוד בפינה. איזו הרגשה לא נעימה זו. ותמיד הרגשנו שזה חוסר צדק שנענשנו.

אז מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לגדל ילדים רגועים? את ההפך ממה שאנחנו נוטים לעשות.

לפעמים כדאי לנו לקחת צעד אחורה ולנסות להתבונן על המצב כאילו זו תמונה או סרט. לנסות להוציא את עצמנו מהסיטואציה כאילו אנחנו צופה בגוף שלישי ולא בגוף ראשון. ומתוך המצב הזה לחשוב: "מה גורם לילדי או לילדתי להתנהג כך?" , "האם הוא או היא חווים עכשיו משהו שלי מבחוץ קשה להבין?"

כשאנחנו לוקחים צעד אחורה אנחנו פתאום מבינים שכל התנהגות כזו של הילדים שלנו היא סימן למצוקה שהם חווים, קושי, התמודדות לא פשוטה עם מצב רגשי שהם חווים. אם הילדים שלנו יבואו אלינו בבקשת עזרה הרי שאנחנו מיד נתגייס לעניין ונעזור להם. עכשיו נסו לדמיין שההתנהגות השלילית של הילדים שלנו היא למעשה קריאה שלהם לעזרה. בעצם במקום לראות ילד שחוטף צעצוע או ילדה שצועקת וזורקת את עצמה בעצם נראה את הילדים שלנו אומרים: "אמא, אני ממש צריך/ צריכה עזרה עכשיו".

וואו, נכון שזה ממש משנה לגמרי את פני הדברים?

מהמקום הזה בו אנחנו מסתכלים על ההתנהגות מהצד אנחנו יכולים לקבל פרספקטיבה על מצב הילדים ולגייס משאבים פנימיים בתוכנו כדי לעזור להם במקום לכעוס עליהם. אנחנו יכולים לגייס רוגע, שיקול דעת, אהבה, חמלה ולאפשר לרגשות האלה להתגבר על רגשות הכעס, חוסר הסבלנות וחוסר האונים שגם אנחנו חשים.

בנוסף על כך כשננהג בדרך שקולה ומתונה הילדים שלנו ילמדו (כפי שהם תמיד לומדים מההתבוננות בנו) שכך נוהגים במצב מצוקה. אם אנחנו כועסים כשהם כועסים אנחנו בעצמם מוסיפים שמן למדורה. לעומת זאת הורים אשר מוצאים דרכים רגועות ויצירתיות להגיב לכעסם ולהתנהגותם הפרועה של הילדים עושים שירות נפלא גם לעצמם וגם לילדיהם לטווח הארוך.

תסמכו עליהם שהם יודעים להירגע בכוחות עצמם- והם ילמדו אתכם את הכוח והעצמה שטמונים בהם מלידה.