יש גם לחישות להעצמת אמהות?" היא שואלת אותי עם חיוך שמאחוריו מסתתר גם היסוס וגם ציפייה ותקווה.

"כן, יש לחישות להעצמת אמהות" אני עונה.

ואני יודעת איפה היא נמצאת וגם לאן היא יכולה להגיע. המקום המוצלח והחזק שמגיע לה להגיע אליו.

 כשחושבים איפה הייתי רק לפני כמה שנים. עובדת הייטק מתוסכלת, אמא שמתרוצצת בין מיליון משימות, חסרת אוויר ונשימה, בתחושה שאני לא מספיקה כלום ואני לא מספיק טובה. עם דימוי עצמי נמוך, חסרת בטחון בעצמי ותחושה שהגעתי לקצה של היכולת שלי וזה לא ממש משהו אדיר.

אבל יום אחד הבנתי שדי לי בזה ואני חייבת לעשות משהו אחר, חייבת לשנות וחייבת להתחיל בעצמי. אז התחלתי ללמוד ולחקור דרכים שבאמצעותם ניתן לחולל שינוי בתודעה שלנו, בתת המודע שלנו, בהתנהגויות האוטומאטיות שלנו, במחשבות האוטומאטיות שלנו והכי חשוב בדימוי העצמי שלנו. הדימוי העצמי שהוא הבסיס והתשתית לכל מה שאנחנו עושים, מרגישים וחושבים על עצמנו ועל העולם.

 ובמהלך תהליך הלימוד הצלחתי לשנות אמונות שליליות, מחשבות מגבילות, התנהגויות מחבלות וגיליתי כיצד ניתן לעשות את זה בקלות ובמהירות. והצלחתי להזכר גם בחלומות, בשאיפות, ברצונות ובצרכים שלי וגם לממש.

הצלחתי להחזיר את השמחה לחיי וכך גם לחיי משפחתי.

וזו הסיבה שבבסיס של לחישות לילה להעצמת ילדים עומדת התפיסה שגם לאמא מגיע!

העצמה של הילדים שלנו תבוא תמיד במקביל להעצמה האישית שלנו כאמהות וכהורים.

אנחנו האמהות לרוב נושאות בנטל גדול. גם עבודה, גם הבית. במרבית הבתים מקובל שאמא אוספת את הילדים מהמסגרות ויוצאת מוקדם מהעבודה כדי להיות עם הילדים אחר הצהריים. אנחנו נמצאות שם כדי לעזור לילדים, להקשיב להם, ללוות אותם, לשמוח איתם ולפעמים גם לכאוב איתם את הקשיים והכאבים שלהם.

ולפעמים בתוך מירוץ החיים הזה אנחנו קצת שוכחות את עצמנו, את הרצונות, הצרכים, החלומות והשאיפות  שלנו כנשים וכאנשים.

לכן אמהות יקרות אני רוצה להקדיש את המתנה הבאה שתעזור לכן לפתוח את השנה החדשה עם תחושת מסוגלות מוגברת.

לשם כך יצרתי הנחייה של דמיון מודרך שתעזור לך להעצים את  הדימוי העצמי שלך, תגביר את הבטחון העצמי ותחזק את תחושת המסוגלות.

את ההנחייה מומלץ לשמוע כשאת פנויה למשך 15 דקות של הרגעות והעצמה אישית, רצוי בערב בבית. אני ממליצה בחום להכין דף ועט כדי שאחרי ההאזנה לתהליך הדמיון המודרך, תוכלו לכתוב את הרשמים, הרגשות והמחשבות שעלו במהלך ההאזנה.

מומלץ להאזין להנחייה זו שוב ושוב מדי ערב במהלך של 21-30 ימים כדי לראות את התוצאות הרצויות לכן.

 וכן… גם אם אתן נרדמות באמצע, זה פשוט מצויין!

אתן הרי כבר יודעות שהמוח שלנו קולט מצויין גם ובעיקר מתוך שינה.

 ועוד משהו… יש גם הזדמנות להעביר את הטוב הזה הלאה. אם אתן מכירות או אתם מכירים מישהי נוספת שתוכל להנות מחיזוק הדימוי העצמי, הבטחון ותחושת המסוגלות העבירו את הפוסט הזה הלאה אליה. גם לה מגיע לפתוח את השנה עם העצמה אישית והיא עוד תודה לכם 🙂

שנה אזרחית נפלאה, שתהיה לנו השנה הטובה ביותר שאפשר

י.א. (הפרטים האמיתיים טושטשו למניעת זיהוי) הוא אדם מוצלח ומצליח ביותר. תמיד הצטיין בכל מה שנגע בו, לימודים, בחורות, ספורט, תרומה לקהילה. בצבא שירת ביחידת עילית שרק השמנת של השמנת מתקבלת אליה, הקריירה שלו פורחת והוא משמש בתפקידים בכירים ורווחיים ביותר, הוא תורם לקהילה, הוא נשוי באושר ובאהבה והילדים שלו הם חלומם של כל הורה. האמת, ש.י.א הוא חלומו של כל הורה. אבל לא של ההורים שלו.

י.א. גדל תחת חיצי ביקורת מאד קשים, האחים שלו זכו להכרה, לחום, לחיבוק והוא שכל כך השתוקק להם לא קיבל אותם למרות כל ההשגים שלו. והיום, הוא אדם בוגר ומצליח אך כל היום הוא עסוק בביטול ההשגים שלו ובביקורת עצמית. והביקורת העצמית שלו תמיד נוטה לרעתו.

י. הוא אדם חכם והוא כבר מבין שהקול הביקורתי שנובע מתוכו הוא קולה המבקר של אימו שנצרב בתודעתו היום הוא לא צריך את אמא שלו כדי להעביר ביקורת שלילית, הוא עושה את זה בכוחות עצמו ומסרס את עצמו, את יכולותיו, כשרונותיו והשגיו. והוא נבהל בכל פעם שהוא מתחיל לעשות זאת גם לילדים שלו.

כששמעתי את סיפורו של י, היה לי ברור שעלי לכתוב את הכתבה הזו על החשיבות של שפה מעצימה והמילים המחוללות שינוי אמיתי בחיינו ובחיי ילדינו- לטוב ולצערנו לרע. החלק הזה של המאמר מתמקד בטעויות שעושים הורים בשימוש בשפה מול ילדיהם.

השפה היא ביטוי חיצוני של המחשבות שלנו. הורים שמתחילים לפתח מודעות למה הם חושבים ואומרים עושים חסד גדול עם ילדיהם. המודעות היא הצעד הראשון להתחיל לחולל שינוי.

יש מילים שבאופן מובהק נחשבות למילים מצמצמות, מאשימות ומקטינות ומשדרות חוסר אמונה. לדוגמא:

• לא
• אל תעשה את זה
• אסור

אלה הן מילים המייצגות ביטול, הגבלה וצימצום. וחמור מזה, המוח שלנו כלל לא קולט מילים שליליות כיוון שהמוח שלנו מבין וחושב בתמונות. המוח שלנו ושל ילדינו לא מבין את המילה לא. אם אני אומר לכם לא לחשוב על צפרדע כחולה המוח שלכם מיד יחשוב על צפרדע כחולה.

כך שאם אני אגיד לילד: "אל תרוץ מהר כי אתה תיפול" הרי שהדבר הבא שיקרה הוא… שהוא ירוץ… ויפול. הדרך החיובית היא הדרך הנכונה לפנות לילדים שלנו ובדוגמא הזו: "תלך לאט, תהיה זהיר" אלה ביטויים המנוסחים בחיוב והנוסח הזה מועיל יותר לילדים.

ככל שאנחנו מגבילים ומצמצמים את ילדינו אנחנו גם מחזקים את החשש שלהם, את חוסר הבטחון שלהם ומעוררים בהם פחדים לא נחוצים.

• אבל
• חבל
• למה
• וחברותיהן הן הבאות בשרשרת המלים המחלישות.

המילה "אבל" מבטלת כל מה שנאמר לפניה ולמה היא מילת האשמה שכידוע על פי רוב אם אנחנו מעמידים מישהו בעמדת אשמה נגלה את הנאשם מתבצר בעמדתו ומרגיש קורבן. הנה משפט שמדגים את השילוב הלא מופלא הזה: "חבל, התאמצת כל כך לחסוך את הכסף הזה אבל ביזבזת אותו על שטויות, למה עשית את זה?"

דוגמא נוספת היא: " למה חטפת את הצעצוע לאחותך?" המילה למה בראש המשפט מיד הופכת להיות מילת האשמה והילד שמרגיש שהוא עומד למשפט. "למה" הוא ביטוי שמשמעותו: "באתי להעמיד אותך על מקומך". הילד יודע שהוא טעה, אולם תחושת ההאשמה לא פעם תגרום לילד להתבצר בעמדתו או להרגיש מבוייש. ילד במצב כזה מרגיש שהוא קורבן של המצב וכלל לא פנוי לשמוע מסרים חינוכיים.

השפה הזו מייצגת גבולות נוקשים שאנחנו מציבים לילדים ועל ידי כך גורמים להם לחוש חוסר אונים ולהאמין שאנחנו לא תומכים בהם.

שימוש מושכל בביטויים ובאמירות מקדמות יוכל לעזור לפתח תחושת בטחון אצל ילדינו.

יש לנו יכולת לחולל שינוי ממשי בשפה שאנחנו נוקטים בה ודרך זה לשנות את תבניות החשיבה שלנו כלפי עצמנו וכלפי הילדים שלנו.

שפה מצמצמת ותוצאותיה

מה כן אפשרי לעשות? על זה בפוסט הבא בעוד מספר ימים.

"אינסה עשינו את זה!" היא אומרת לי כשהיא נכנסת אלי לקליניקה שלושה שבועות לאחר שהתחלנו תהליך. חיוך גדול על פניה והיא זורחת ומתרגשת כל כך.

אימא לוחשת, אישה עדינה ויפה שנראית כמו תלמידת תיכון, עוסקת בתחום החינוך שנים רבות, יושבת מולי ומשתפת בשמחה על השינויים של שני הבנים שלה בשלושה שבועות של תהליך לחישות לילה להעצמת ילדים.

ההתרגשות והשמחה שלה מחזירים אותי שלושה שבועות לאחור כשהיא נכנסה אלי לקליניקה בהיסוס ובמבט שאומר כולו יאוש.

"עברה עלינו שנה קשה ביותר, אני כבר לא יודעת מה לעשות עוד" הבן הבכור י. בן 5, ילדון חמוד שאינו מצליח להירגע כלל, עם קשיים בוויסות חושי ועיכוב בדיבור. מגיל שנתיים מטופל אצל קלינאית תקשורת וכבר בגילו הצעיר אובחן כבעל הפרעות קשב וריכוז. י. חווה המון תסכול וקושי סביב הנושא החברתי בגן וגם במגרות חברתיות אחרות. התסכול הזה מוביל אותו להתנהגות תוקפנית, אלימה וחסרת סבלנות גם בגן וגם בבית כלפי המשפחה ואחיו הצעיר. האימא מתארת את י. כילד שרוב הזמן מקלל, צועק, מכה, ומעליב כחלק מהקושי שלו לבטא את עצמו מילולית.

הבן הצעיר ת. בן 3.5 הוא ההפך הגמור מאחיו בהתנהגות: ילד נוח, עליז, קליל, משתף פעולה אולם הוא נפגע מאד ונעלב מהיחס של אחיו הבכור. בגיל שנתיים וחצי עם תחילת תהליך הגמילה מחיתולים נתקל בקושי מול המטפלות במעון בו שהה ומאז הוא חווה התלכלכות מספר פעמים ביום ועושה קקי רק בתחתונים מה שמקשה מאד על התפקוד המשפחתי. טיפולים מסוגים שונים לא הועילו ובמהלך השנה האחרונה נושא ההתלכלכות הפך לאחד הנושאים באמצעותם הבוגר מעליב ומנגח את הצעיר. בנוסף ת. חסר בטחון עצמי, ביישן ותמיד צמוד לאימו שתגונן עליו כיוון שהוא מרגיש שלבד הוא לא מסוגל להצליח לעשות דברים.

שני הילדים סובלים, ההורים סובלים והמסגרות החינוכיות והמשפחה המורחבת לא ידעו מה לעשות על מנת לעזור ולהקל. טיפולים הומאופתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים ונים פשוט לא הועילו לשינוי המצב והקושי בבית רק הלך והעמיק.

וכך הגיעה אלי כשהיא מצד אחד עייפה מסערות השנים האחרונות ומצד שני נחושה להחזיר את המושכות לידיה ולחולל שינוי בבית ובחיי הילדים. יחד החלטנו על הנושאים בהם נתמקד, הנחתי אותה בכל הכלים שעליה לממש בבית ויצאנו לדרך.

הדבר הראשון שניכר לעין היה העובדה שי. הבכור התחיל להירגע ולשתף פעולה. הוא בתוך ימים ספורים התחיל לדבר בשטף ובמשפטים שלמים מה שהפתיע את ההורים. באחד הביקורים של המשפחה המורחבת הבחינו כולם כמה הוא משחק יפה, ברוגע, משתף במשחקים שלו. זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שהוא התנהג בצורה כל כך רגועה ומשתפת בסביבה של המשפחה המורחבת והוא זכה לתשבחות ולהמון חיזוקים חיוביים על ההתנהגות הזו.

בפגישה השנייה שלנו עבדנו על הרגשות של האימא לגבי העניין עם ילדיה על מנת לאפשר שחרור של הקושי שלה ובכך לסייע לילדים להשתחרר.

תוך שבועיים הצטרף לתהליך גם ת. האח הצעיר. הוא התחיל לבקש ללכת לשירותים בכוחות עצמו ובשבוע השלישי לא היה לו אף לא פספוס אחד! תופעת ההתלכלכות נעלמה תוך שלושה שבועות בלבד! במהלך שלושת השבועות האלה הוא הפגין התנהגות עצמאית ובוגרת יותר ובחופשה המשפחתית ניגש למיקרופון של הפעלת קריוקי והתחיל לשיר לפני כל הקהל. האימא תיארה את הרגע הזה בעיניים נוצצות, כיצד הביישן שלה הפך פתאום את עורו והחליט להראות את כשרונו לעולם.

הפגישה השלישית שלנו התמקדה כבר בהטמעה של הרגשות החיוביים והחוויה המעצימה שכל הבית עובר וחווה. הוקרנו וציינו את כל הטוב שפוקד את המשפחה בזכות היוזמה והתושייה של האימא ובזכות זה שהיא הייתה נחושה להצליח לקדם את המשפחה למקומות חיוביים ומצמיחים.

היום האימא מדווחת כי היא מרגישה שהיא עצמה חוותה העצמה, הבית הפך לרגוע יותר, הילדים מרגישים בטוחים, מתנהגים בצורה יפה זה לזה והיא רואה בבירור את ניצני השינוי שכבר התחילו לבצבץ. היא מחויבת להמשיך בתהליך כדי להמשיך להצמיח את ילדיה ואת משפחתה ולעזור לילדיה לממש את הפוטנציאל האדיר שהיא כבר יכולה לראות בהם.

הורים רבים רוצים לדעת כיצד תהליך לחישות הלילה עובד. מוזמנים לצפות בסרטון הבא ולהבין יותר לעומק מה זה לחישות לילה להעצמת ילדים ואיך זה כל כך אפקטיבי ביצירת שינויים התנהגותיים ורגשיים אצל ילדינו.

לחישות לילה- זה פשוט עובד