על התקף שמחה, ריקודים ופאדיחות

שתפו מכאן:

הפוסט הזה מוקדש באהבה ובהערכה לכל אלה שאמרו לי בשבועות האחרונים:  “איזה פאדיחות שאני חושפ/ת את הדברים האלה בפניך”.

מכירים את הרגעים האלה שללא התראה מוקדמת הכל נהיה שמח, נעים וכיף? רגע שבו הכל טוב ושמח, ואפשר להשתטות קצת?

בסיומו של יום מוצלח בקליניקה יצאתי לאסוף את הבנים, להסיע לפעילויות, לחוגים ולחברים… הדברים הרגילים של כל האמהות. ותוך כדי נסיעה הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ מאושר. פשוט עולה על גדותיו בהוקרת תודה. לשמחה הזו הצטרף מזג אוויר נפלא, שמיים כחולים, שמש חמימה שמציצה מבעד לעננים לבנים ותחושה נעימה בכל הגוף.

ואז החליט שדרן הרדיו לעשות מעשה פזיז במיוחד ולשדר ברצף שלושה שירים קצביים ומעוררי שמחה. יש עוד רבע שעה עד שאצטרך לאסוף את הילדים ואני צריכה להחליט מה עושים עם כל האנרגיה המפזזת הזו. האם לחנות בחנייה ולשמוע את המוזיקה בקולי קולות? אבל ממש מתחשק לי לרקוד אותה, להוציא את השמחה שבגוף בתנועה.

בהחלטה של רגע, אני יוצאת מהכביש שבתוך היישוב אל הכביש הראשי ומחליטה להמשיך בנסיעה. כן, כנראה שזו לא הייתה הנסיעה הכי בטוחה בחיי, אבל וואו, כמה כיף היה שם. הרמקולים רעמו בקול, אני שרתי בקולי קולות, תופפתי על ההגה ומודה שהצלחתי בדרך לא דרך גם לרקוד על הכיסא. וכל הזמן הזה, השמחה שהייתה בגופי ממשיכה לפעום ועולה וצומחת. בינתיים, סביב נהגים הסתכלו וודאי חשבו לעצמם: “מי זו המשוגעת הזו?”

רבע שעה של נסיעה שמחה שהייתי רק אני לעצמי. אבל לדברים האלה יש גם תוצאות, כי כשאנחנו מרשים לעצמנו לשמוח בכל העצמה זה עובר הלאה גם לאדם הבא שנמצא בסביבה.

כשהגעתי לילדים הם קיבלו אותי צוחקת, אנרגטית, מלאת חיוניות ורצון לשתף אותם. בערב, כשכולנו התכנסנו בבית, לאחר החוגים, חברים, פעילויות חשבתי לעצי: למה לשמור את כל הטוב והכיף הזה רק לעצמי?

במהירות הוחלט להמשיך את המסיבה: מוזיקה הופעלה בסלון ביתנו וכבר אנחנו רוקדים ומשתוללים כל אחד בסגנון המיוחד שלו. אף אחד מאיתנו הוא לא רקדן מקצועי ויחד עם זה ההנאה והשמחה ששאבנו מכמה דקות של פעילות ותנועה משותפת שווים כל רגע.

כן, כן, עכשיו אפשר לחשוב: “איזה פדיחות”, “מי רוקד ליד הילדים בסלון?”, “ממש בושות להתנהג כמו ילדים קטנים”. ואפשר לבחור לאמץ גישה חיובית, כל אחד מבטא את השמחה שלו בדרך אחרת והדרך של התנועה והתזוזה היא אחת הטובות כיוון שבאורח מופלא, ככל שאנחנו זזים יותר ומוציאים יותר אנרגיה אנחנו מקבלים חזרה יותר אנרגטיות ושמחה. והבונוס הגדול הוא מה שקורה לילדים.

הם רואים הורים שמחים, פעילים, בטוחים בעצמם שמעזים לעשות דברים גם אם זה קצת מביך ומאמצים גישה כוללת לחיים של מה אפשרי, מה כיפי ומה משמח. והם לומדים ועושים גם.

מאחלת לכם שבת שלום מלאת שמחה ותנועה ומצרפת את אחד השירים שעושה לי המון שמח בלב.

 

 


שתפו מכאן:

2 Replies to “על התקף שמחה, ריקודים ופאדיחות”

  1. פשוט מדהים! מי כמוני יודעת שתמיד היית ככה. אני זוכרת אין ספור פעמים של השטטויות איתך במצבים מצחיקים נורא וכמה שזה משחרר. בא לי גם לרקוד שם איתכם בסלון שלכם (: אהבה וגעגועים!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.