שלושה דברים להמנע מהם כשהילדים חווים טאנטרום

בפוסט הקודם שלי על המיומנויות הכי חשובות שכל הורה חייב לאמץ לעצמו דיברתי על חוסר האונים שהרבה הורים חשים כשהילדים שלהם מתפרצים וחווים התקפי תסכול וכעס.
היום נדבר על שלושה דברים שאני ממליצה להמנע מהם בכל הנוגע להתמודדות עם טאנטרום של ילדים.

כשה מגיע להתמודדות עם טאנטרום של הילדים או מצבים בהם הם חווים התקפי תסכול או כעס או זעם חשוב מאד להבין את הפעולה של איבר אחד בגופנו שאהוב עלי במיוחד והוא זה שמפעיל את הכל וזה המוח שלנו.
אני משוכנעת שעם קריאת המאמר הזה תקבלו המון תובנות ותבינו למה הילדים מתנהגים כפי שהם מתנהגים במצבים שהם חווים תסכול או כעס.
בואו נדבר, ממעוף ציפור, על שלושה חלקים מרכזיים במוח, שחשוב להבינם כדי להפנים מה קורה לילדים כשהם חווים התקף זעם.

מוח הזוחלים

תפקידו של מוח הזוחלים הוא לנהל את תהליכי הנשימה שלנו, מחזור הדם, העיכול שלנו, דברים שהם הכי בסיסיים להשרדות הפיזיולוגית שלנו. זהו למעשה החלק הכי פרימיטיבי שקיים במוח שלנו שמנהל את כל התפקודים החיוניים שלנו, שמבטיחים שנישאר בחיים בלי שנצטרך לחשוב על כך או לעשות איזו פעולה אקטיבית כדי שהתפקודים האלה יתרחשו. זה פשוט פועל בצורה אוטומאטית כי מוח הזוחלים דואג לתפקודים האלה.

מוח היונקים

החלק השני שנדבר עליו הוא מוח היונקים שלנו, שכולל את המערכת הלימבית, ואת בלוטת האמיגדלה. זה האיזור בו מנוהלים הרגשות שלנו ושם גם נוצרות תגובות של fight or flight or freeze. אלה תגובות שמובילות את הגוף בהתמודדות אוטומאטית כאשר האדם חווה מצבים מאיימים. לרוב אנחנו או נקפא על מקומנו, או נברח או נלחם חזרה. כל אחד לפי התכנות הבסיסי שלו. זו תגובה ראשונית ואינסטינקטיבית שמופעלת במצבים שאנחנו מפרשים אותם כמצבים מאיימים.
זה איזור מאד חשוב והתפקיד שלו הוא לעזור לנו להשמר ולהיות במצב בטוח, ולמעשה להשאר בחיים. זה איזור שהתפתח בנוחה אנושי כשהחיים היו פחות בטוחים ובני האדם היו צריכים לקחת החלטות תוך חלקיקי שניות אם לברוח מהדוב שבא לתקוף אותם או להלחם באוייב המגיע.
זה איזור שפועל אינסטינקטיבית במהירות אדירה- הוא חייב לפעול כך כי התפקיד שלו הוא לוודא שאנחנו נישארים בחיים לנוכח סכנות.
וכדי להשאיר אותנו בחיים הוא לא משאיר לנו אפשרות לחשוב לרגע על המצב או לנתח בצורה לוגית והגיונית את הסיטואציה.

אפשר להגיד, שבצורה מטאפורית, המוח הזה, מוח היונקים פשוט משתלט על המצב, אם ישנה סכנה ולוקח את ההגה לידיים כדי לאפשר לנו תגובה אינסטינקטיבית ומהירה למצב.
אבל, היום כבר אין דוב, או נמר או ממותה שיבואו לתקוף אותנו. כן יש רכב שנוסע בכביש מהר. כן יש סכנות אחרות סביבנו וטוב מאד שמוח היונקים מתפקד כדי לעזור לנו במצבים האלה. ועדיין יש מצבים שהוא פועל גם אם אין סכנה לחיינו אלא רק פרשנות, לפעמים מוטעית, לסכנה.
מוח היונקים שלנו ממשיך לפעול ולהפעיל את המנגנון הזה שוב ושוב, ומבחינתו ממשיך להציל אותנו, למרות שהסכנה הזו כבר לא קיימת.

כשאנחנו במצב של תסכול וכעס על הילדים לפעמים מתעוררת בנו תגובה אינסטינקטיבית כאילו אנחנו עלולים למות או שיש סכנה בוערת ומיידית והתגובות שלנו הן תגובות רפלקסיביות על טייס אוטומאטי והמוח שנמצא בשליטה ברגעים האלה הוא מוח היונקים.

המוח החושב

החלק השלישי שחשוב הוא המוח החושב שלנו שאחראי על התפקודים הניהוליים שלנו. זה החלק הגבוה של המוח שלנו שכולל את הקורטקס ואת החלק הכי מעניין, pre frontal cortex שאחראי על פתרון בעיות, על יצירתיות, על הומור, על הגיון, על החשיבה, על התכנון, ועוד התנהגויות שהן ברמה גבוהה ביותר. זה איזור שמגיע לשיא ההתפתחות שלו בגיל 25 ולמעשה ככל שהילדים שלנו צעירים יותר אנחנו יכולים להיות בטוחים שהאיזור הזה הרבה פחות מפותח אצלם מאשר אצלנו.
לכן אנחנו, כמבוגרים, נדע לייצר סדר פעולות הגיוני של התנהלות בבוקר: לקום, לצחצח שיניים, להתלבש, להכין קפה.
להילדים שלנו, יקומו כמו נחום תקום מתנדנד, ישכחו ללכת לצחצח, יקח להם עשר דקות לנעול כל סנדל… זה בפירוש כי החלק הזה במוח שלהם עדיין לא מפותח מספיק.

מה קורה במוח בזמן התקף כעס ותסכול שמוביל לטאנטרום?

אם הילדים חווים כרגע התקף של זעם וכעס ותסכול, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוח החושב שלהם, החלק הגבוה במוח שלהם, כרגע לא פועל.
מה כן פועל?
מוח היונקים- המוח הרגשי.
הוא זה שעכשיו פועל והוא זה שלקח שליטה על המצב וכל התגובות של הילדים שלכם הן מהמקום הזה.
המוח הרגשי השתלט כרגע על המצב ואנחנו כהורים צריכים למצוא את הדרך להתחבר אל הילדים ממקום רגשי.
לנסות לדבר הגיון אל הילדים כשהם בעיצומה של הצפה רגשית- זה כמו לדבר סינית לישראלי.
לא יעזור שתסבירי לילד שרק בשבוע שעבר קנית לו צעצוע ב200 שח,
לא יעזור שתגיד לילדה שעוד מעט הצעצוע שהיא נתנה לחברה יחזור אליה,
לא יעזרו כל ההסברים ההגיוניים שלכם.
לנו זה נשמע הגיוני.
לילדים, בעיצומו של המשבר, זה נשמע סינית.
עכשיו, החלק התחתון של מוח, פשוט חטף את ההגה, הוא יושב בכיסא הנהג והוא זה שמסיע את הרכב לאן שהוא רוצה. הפרשנות של הילדים למצב היא שהם בסכנה ולכן מוח היונקים השתלט על המצב.

זה משהו שמאד חשוב לזכור כהורים: הילדים חווים הצפה רגשית ואנחנו מנסים לנהל איתם שיחה הגיונית -זה פשוט לא עובד!
התפקיד שלנו ברגעים האלה לדבר איתם בשפה רגשית, כדי להוריד אותם ממצב המתח, הסטרס, הדאגה, הכעס, התסכול שהם נמצאים בו, כדי להתחבר אליהם וכך בהדרגה להחזיר אותם למצב בו המוח ההגיוני תופס פיקוד.
ואז, ורק אז נוכל לחזור ולדבר על הדברים ההגיוניים והדרך ההגיונית שבה ניתן להתמודד עם המצב שהיה או מצבים דומים.

איך מחזירים את המוח ההגיוני של הילדים לשליטה?

אז איך מחזירים את המוח ההגיוני לכיסא הנהג? איך מחזירים לילד את השליטה הרגשית?
על ידי זה שאנחנו נדבר אל המוח הרגשי, אל המוח הנמוך יותר של הילדים.
על ידי זה שננהל שיחה רגשית ונכיר ברגשות של הילדים תוך שאנחנו נתאר להם את הרגשות שלהם.
בפוסט הבא בבלוג אני אספר לכם בפירוט איך לעשות את זה שלב אחרי שלב כולל המילים המדוייקות שכדאי להגיד.
בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בדברים שכדאי להמנע מהם במצבים האלה.
אני מתארת לעצמי שכבר התחלתם להבין את הקו שאני מציעה לכם להעזר בו.

לא לדבר עם הילדים בשפה הגיונית

כשהילדים בעיצומו של טאנטרום והם כועסים או מתוסכלים או בוכים או צועקים, אם אנחנו נכנסים להסברים מנומקים, הגיון, צידוקים, הוכחות, ויכוחים- אנחנו לא מדברים אל המוח הרגשי אלא אל המוח ההגיוני, שכאמור כרגע לא פעיל.
כל מה שזה ייצר זה תסכול יותר עמוק של הילדים ומעגל קסמים שלילי של ויכוחים וחוסר הבנה הדדית.
אם אתם אומרים משהו כמו: בפעם הבאה שנהיה בגן השעשועים תוכל לשחק במגלשות או מחר נקנה לך עוד גלידה וזה לא עוזר, זה אומר שהילדים שלנו במצב רגשי והפתרון ההגיוני לא מתאים כאן.

המנעו משיפוטיות וביקורת על הילדים

עוד דבר שאני ממליצה להמנע ממנו בכל מחיר זה שיפוט וביקורתיות כלפי הילדים.
“אתה תמיד מתבכיין – מתי תתבגר כבר?”
“למה את לא מסוגלת לדבר כמו ילדה גדולה?”
“אמרתי לך כבר שלוש פעמים, למה צריך להגיד שוב ושוב?”
“כן, זה מה שקורה כשאתה מרביץ למישהו, תישא בתוצאות”

וואו אלה דברים שרק מלכתוב אותם כאן כדוגמא גורמים לי להתכווץ.
אני לא רוצה לחשוב מה עובר על ילד שנמצא כרגע במשבר רגשי, וההצפה הרגשית גרמה לו להרביץ כי הוא לא יודע להתנהג אחרת ברגע הזה, כי המוח ההגיוני שלו סגור כרגע, ובנוסף לכל זה הוא מקבל גם דברים של ביקורת ותוכחה.
זה רק מכווץ עוד יותר וגורם לילד להתבצר בתחושה שהוא לא בסדר והכל לא בסדר.

פסק זמן ועונשים לא עובדים

דבר שלישי שאני מציעה להמנע ממנו הוא פסק זמן וענישה.
אני יודעת שהיום הורים לא מענישים אלא שולחים ילדים לפסק זמן לחשוב על ההתנהגויות שלהם. הילד או הילדה נשלחים לחדר שלהם או לשבת על כיסא פסק זמן.
ומה באמת קורה כשהם בפסק זמן? לרוב הילדים יבכו ויחושו עצב וצער כי הם מבודדים מהמשפחה.
מחקרים מתקדמים בתחום מדעי המוח בדקו את תפקוד המוח של ילדים כשהם בפסק זמן. החוקרים מצאו שהילדים שנמצאים בפסק זמן חווים את החוויה של הפרידה מהמשפחה שלהם או מההורה הכועס, כאילו היכו אותם. אותו איזור במוח שאחראי על תחושת כאב נדלק אצל הילדים שנמצאים בפסק זמן.

אז הילד או הילדה יבכו והם ירצו לסיים את פסק הזמן וכמובן כשהם יצאו הם יבקשו סליחה ויבטיחו כל מה שצריך להבטיח רק כדי לעצור את תחושת הכאב שהם חווים. הכאב מהנפרדות מההורים שלהם, הכאב שנובע מהפחד כי כועסים עליהם. ילד שחווה את הכאב הזה מאמין שהוא לא אהוב אם הוא עשה משהו רע.
יש דרכים אחרות להתמודד עם ההתנהגויות הללו של הילדים ועליהם נדבר בפוסט הבא בבלוג.

ותזכרו שאין דבר כזה ילד רע, יש רק ילד שרע לו.

אני יודעת שהכוונה של הורים שפועלים בצורה הזו היא טובה, והם מתכוונים בסך הכל לחנך את הילד להתנהגות הנכונה, רק שבעיצומו של התקף טאנטרום או כעס או תסכול זה לא הזמן לשלוח את הילד רחוק מאיתנו לחשוב על הדברים או לדבר אליהם בהגיון.
זה לא הזמן לכך.

כי הילד לא נמצא במצב של האזנה, הקשבה, קליטה והפנמה.
למידה איכותית מתבצעת רק כשהילדים נמצאים במצב רגשי חיובי.

חשוב שתדעו שאני חולקת את זה איתכם לא כדי שתרגישו רע אם חלילה עשיתם משהו מאלה, זה קרה גם לי וזה קרה כשהייתי אני עצמי בתוך הצפה רגשית, כשכל הכפתורים שלי נלחצו והייתי במצבים של חוסר אונים.
אני חולקת את זה איתכם כדי שתדעו לזהות את זה ותדעו ממה כדאי להמנע במצבים כאלה ולמה זה חשוב.

אם ממש חשוב לך למצוא פתרון מהיר ויעיל להתקפי הזעם והתסכול של הילדים, וביננו גם להתפרצויות שלך כשאת מרגישה שהכוח פשוט נגמר…
ומצד שני, ניסית כבר הכל, הלכת להדרכות הורים, לייעוצים, קראת את כל הטיפים והמצב כמעט לא השתנה או השתנה מעט וחזר תמיד לקדמותו

כדאי שתדעי שעם שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, ב80% מהמקרים ניתן לזהות את הניצנים הראשונים של השינוי כבר ב4 השבועות הראשונים, לפעמים אפילו תוך שבוע אחד, וכך לצאת אחת ולתמיד ממעגל התסכול והכעס, להעצים את הילדים ולחולל שינויים מהירים בצורה יוצאת דופן וכל זה בלי להצטרך ללכת לעוד מטפל אחד ולבזבז שעות יקרות והמון כסף.
בקורס גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים ולגדל ילדים רגועים ומשתפי פעולה לומדים בדיוק איך לעשות את זה שלב אחרי שלב, בחמישה שיעורים אינטרנטיים מעמיקים, המבוססים על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח.
קליק כאן לכל הפרטים החשובים על הקורס