Category Archives: כללי

רוצים טיפ למשחק מדליק שיעזור לילדים שלכם לשפר את הקשר בינהם?
קיבלתם.
הכנתי לכם סרטון קצר עם רעיון למשחק כיפי ומפתיע שיעזור לילדים לשפר את הקשר בינהם.
מוזמנים להגיב, לשתף ולתייג חברים שישמחו ללמוד את הטיפ הזה 🙂

שנייה לפני הסרטון חשוב לי לציין שאנחנו בעיצמה של הרשמה לקורס הייחודי לילדים: ילדים מייצרים מציאות מעצימה
ההתמודדות עם קנאת אחים והתגברות עליה, ,תוך שיפור הקשר בינהם, זה רק אחד הנושאים שהילדים בקורס לומדים להתמודד איתו, יחד עם חיזוק הבטחון העצמי, שיפור התקשורת, הגדרת מטרות, יצירת כלים להשגת המטרות והכי חשוב: הילדים ילמדו איך לייצר לעצמם לחישות לילה כדי להעצים את עצמם כבר במהלך החופש הגדול.
מניחה לך כאן קישור לכל הפרטים החשובים על הקורס לילדים (עם ההטבה המיוחדת לחופש הגדול)

לאחרונה השתתפתי במסיבת יום הולדת לילד של חברה ונתקפתי צער משיחה שניהלתי עם אחת האמהות שם. בתה הושיטה את ידה לקערה מלאה ממתקים וחטיפים. האמא ראתה את זה מהצד השני של החדר, הזדרזה לגשת לילדה שלה, משכה אותה במהירות לאחור ונזפה בה בקול לעיני כל הנוכחים ואמרה: “לא, אנחנו לא לוקחים יותר מכמה ממתקים. יש פה עוד ילדים שרוצים גם הם להנות מזה”.

וזה כשבמסיבה היו שפע של קערות מלאות בכל טוב שנשאר גם הרבה אחרי שהחגיגה הסתיימה.
עכשיו אני מאמינה שכל הורה צריך לדעת לווסת צריכה של ממתקים אצל הילדים שלו או שלה ולהציב להם את הגבולות המתאימים וזה אכן מה שעשתה האמא הזו.
ועם זאת המסר שעבר לא היה מסר של צריכה נבונה של ממתקים או של בריאות הגוף והשיניים של הילדה, אלא מסר של חסר. אם את תאכלי לא יהיה לאחרים. השפע של האחד הוא על חשבון השפע של השני.

האירוע הזה גרם לי לחשוב על החשיבות של פיתוח תודעת שפע של ילדים כבר בגיל צעיר. קל לנו מדי כהורים ליפול למלכודת של תודעת חסר. להאמין שיש רק כמות מוגבלת של משאבים, הצלחה או אושר סביבנו. כשאנחנו חיים בתודעת חסר אנחנו מתמקדים כל הזמן במה שאין לנו, אנחנו מונעים מאיתנו גם כשאין צורך אמיתי להמנע וחוסמים את שפע האפשרויות של הדברים הטובים שיש לחיים להציע לנו.

למרבה הצער, תודעת חסר עוברת לרוב מדור לדור. במקרה של אמא הזו, האמונות המגבילות שלה לגבי מהו שפע גרמו לה להגביל את ההנאה של הבת שלה מהרגע, מבלי להבין את ההשפעה ארוכת הטווח שיכולה להיות לכך על השקפת החיים של הבת שלה.

זו הסיבה שכל כך חשוב להורים להתמקד בפיתוח חשיבה של שפע אצל ילדיהם.
הנה 10 סיבות שיסבירו למה העיניין הזה חשוב:

תודעת שפע מקדמת פיתוח חוסן אישי: תודעת שפע עוזרת לילדים להסתכל על אתגרים בתור הזדמנויות לצמיחה, ולא כמכשולים בלתי עבירים.

תודעת שפע מגבירה הכרת תודה: ילדים שמלמדים אותם להתמקד בשפע מפתחים הערכה למה שיש להם, במקום לשאוף כל הזמן ליותר. זה קצת דבר והיפוכו אבל חשוב להבין שתודעת שפע היא כלי שבו אנחנו מתמקדים במה שיש ומה שקיים וכך אנחנו יותר ויותר שבעי רצון מזה.

תודעת שפע משפרת מערכות יחסים: חיים בתודעת שפע מובילים לגישה חיובית ומשתפת יותר למערכות יחסים, שכן ילדים מתמקדים בשיתוף פעולה במקום בתחרות ובהבנה שיש להם שפע מהכל והשפע הזה יהיה זמין להם תמיד ולכן הם לא מקנאים באחרים ויכולים לנהל מערכות יחסים שיוויוניות.

תודעת שפע מעודדת נדיבות: ילדים שלומדים לראות שפע בחייהם נוטים יותר להיות נדיבים ומועילים לאחרים.

תודעת שפע מפתחת חשיבה שמעודדת צמיחה: ילדים עם תודעת שפע נוטים יותר לראות את היכולות והחוזקות שלהם כדברים שניתן לפתח, ומיומנויות שניתן להתאמן עליהן ולשפר אותן ולא כתכונות קבועות. למשל ילדים שאומרים על עצמם: אני לא יכול או אני טיפש הם ילדים שיש להם תודעת חסר כי על ידי פיתוח תודעת שפע ילדים מבינים שכל מי שהם היום זה משהו שניתן לפתח, לשפר ולצמוח ממנו.

תודעת שפע מגבירה את ההערכה העצמית החיובית: כאשר ילדים רואים שפע בחייהם, הם מפתחים דימוי עצמי חיובי יותר והגברת הביטחון העצמי.

תודעת שפע מקדמת השקפה חיובית על החיים: ילדים שמלמדים להתמקד בשפע מפתחים השקפה אופטימית ומלאת תקווה על החיים.

תודעת שפע מעודדת יצירתיות: ילדים שרואים את העולם דרך תודעת שפע נוטים יותר להיות בעלי דמיון וחדשניים בחשיבה שלהם.

תודעת שפע מפתחת מיומנויות פתרון בעיות: ילדים שמלמדים לראות אתגרים כהזדמנויות לצמיחה מפתחים חשיבה ביקורתית ומיומנויות פתרון בעיות.

תודעת שפע מובילה לחיים מספקים יותר: ילדים שמפתחים תודעת שפע נוטים יותר לנהל חיים מספקים ומאושרים, שכן הם מתמקדים בחיובי ורואים הזדמנויות לצמיחה ושפע בכל היבטי חייהם.

ללמד ילדים לפתח גישה וצורת חשיבה ותחושה של שפע זה אחד הדברים החשובים ביותר שהורים יכולים לעשות למען ההצלחה והאושר העתידי של ילדיהם. כשאנחנו כהורים מטפחים גישה של שפע, אנחנו מציידים את הילדים לנווט טוב יותר בעולם, עם ביטחון עצמי, חוסן וגישה חיובית.

רק שאנחנו כהורים בעצמנו גדלנו לרוב על ברכיה של תודעת החסר וכהורים גם אנחנו צריכים לשנות את התפיסות הללו בתוכנו. זו בדיוק הסיבה שבתוך ערכת השפע להורים וילדים כללתי לא רק הדרכה מקיפה על פיתוח תודעת שפע לילדים, ולא רק לחישות לילה להעצמתתודעת שפע (קובץ לבנים וקובץ לבנות) אלא גם את לחישות הלילה לפיתוח תודעת שפע להורים.

המון הורים שואלים את עצמם כל הזמן:
איך מה שאני אומר או אומרת, מה שאני עושה וחושב משפיע על הילדים שלי?
מה אני יכול או יכולה לעשות על מנת לאפשר להם לפתח תודעת שפע, אמונות מקדמות ויצירת תשתית של התנהלות כלכלית מעצימה ומפתחת בהווה ובעתיד?

החיפוש הזה הוביל אותי למציאת תשובות מרגשות מאד בנושא ואת כל הידע שאספתי החלטתי לרכז הכל עבורכם בערכה אחת מעמיקה ומקיפה להעצמת תודעת השפע להורים ולילדים.

באמצעות הערכה תבינו:
– מהו הגורם מספר 1 שמשפיע על תחושת השפע של ילדיכם?
– מה היא תודעת שפע- ומדוע כל כך חשוב לפתח אותה כבר בגיל צעיר?
– מתי חשוב להציב גבולות ומתי לחנך לתודעת שפע? איך לאזן בין גבולות לתודעת שפע

זוהי ערכה שכוללת:
1. הדרכה מעמיקה בת שעה וחצי עם כלים פרקטיים יומיומיים לשימוש מיידי ליצירת תודעת שפע לילדים
2. שני קבצי MP3 לחישות לילה להעצמת ילדים להעצמת תודעת שפע (קובץ לבנים וקובץ לבנות). כך נוכל להגיע ישירות לתת המודע של הילדים ולהטמיע שם אמונות חיוביות לגבי השפע ומגוון האפשרויות של הילדים ולעקור משם את האמונות המגבילות שכבר התחלנו לטעת בהם
3. קובץ MP3 של לחישות לילה להעצמת תודעת שפע להורים

העלות של הערכה הינה 874 ש”ח אולם בימים הקרובים החלטתי לפנק אתכם בהטבה מיוחדת כך שכל ההשקעה שלכם בערכה היא 97 שח בלבד!
אם חשוב לכם להבין מה אפשר לעשות אחרת כבר היום כדי לאפשר לילדים וגם לכם לחיות חיי שפע מתוך תודעת שפע זו ההזדמנות שלכם להתחיל לחולל את השינוי כבר עכשיו.
קליק כאן לכל הפרטים החשובים

שנים האחרונות חקרתי לעומק את נושא התפתחות התודעה אצל ילדים והורים, והופתעתי לגלות שהרבה דברים שהורים עושים, מתוך כוונה טובה, יכולים להפחית את תחושת השפע של ילדיהם. לרוע המזל, רבים מאיתנו גדלו עם חוסר מודעות לנושא, ולעתים קרובות אנחנו מעבירים את האמונות המגבילות הללו לילדינו.
לשמחתי בשנים האחרונות מתחילה להתעורר מודעות לחשיבות של פיתוח תודעת שפע אצל ילדים, ועם זה הורים רבים לא מודעים ל-21 הדרכים השונות שבהן הם מצמצמים ומגבילים, באופן לא מודע, את תחושת השפע של ילדיהם.

תודעת שפע היא מצב שמאפשר לנו להתמקד בצורה חיובית במה שיש לנו ובמה שאפשרי עבורנו, במקום להתמקד במה שחסר. אנשים וילדים שחיים בתודעת חסר הם כאלה שיש להם קונפליקט עם החיים, הם חשים שאין להם מספיק, הם חוששים מהעתיד ובהווה מוצאים עצמם בתחושה שמה שהם ומה שיש להם זה לא מספיק טוב.
תהליך של יצירת תודעת שפע הוא תהליך של שחרור מאמונות מגבילות, פחדים ודאגות, ובחירה לחיות במציאות מאפשרת שמרחיבה את האפשרויות לכל אדם.
כדי לגדל ילדים שחיים עם תודעת שפע יש הורים שעוברים תהליכים שונים כדי להרחיב את תודעת השפע שלהם עצמם. וזה יכול להיות מאד מאתגר עבור ההורים, כי התהליך הזה דורש התמודדות עם פחדים ודפוסי חשיבה מושרשים עמוק מהילדות.
עם זאת, הניסיון שלי מלמד שזה חיוני עבור תהליכי התפתחות וחיזוק תודעת השפע על פני תודעת החסר כדי להגביר את ההצלחה והאושר של ההורים והילדים כאחד.
לא רק ההצלחה והאושר של הילדים חשובים כאן, כי תודעת חוסר השפע פוגעת בביטחון של הילדים ובהערכה העצמית של הילדים ולעיתים מובילה לעימותים עם בני גילם ואחיהם, כי הם מאמינים שהם לא מקבלים אהבה והערכה שאחרים סביבם זוכים לה.

מהן 16 הדרכים בהן הורים עלולים לצמצם את תודעת השפע של ילדים?

ריכזתי עבורכם 16 דרכים שבהן הורים עשויים לצמצם את פיתוח תודעת השפע של ילדים כדי שתדעו ממה להימנע:
1. נותנים לדפוסי העבר לנהל אותנו: כולנו מנוהלים באופן לא מודע על ידי דפוסים שלמדנו כשהיינו ילדים וזה מחלחל לכל תחום בחיים שלנו כמו גם להורות שלנו. לרוב אנחנו לא עוצרים לרגע לחשוב אם הדפוסים אלה בכלל מתאימים לנו בתור בוגרים והאם הם עדיין מתיישבים עם הערכים והמטרות שלנו היום. כאשר אנחנו מתנהלים כך עם הילדים שלנו אנחנו בעצם מעבירים מדור לדור את הדפוסים המגבילים והאמונות המגבילות הללו ובכך לצמצם את תפיסת השפע של הילדים שלנו.

2. אומרים דבר אחד ועושים דבר אחר: כשאנחנו כהורים מעבירים מסרים לא עקביים באמצעות המילים והמעשים שלנו, הילדים עלולים להתבלבל לגבי מה שבאמת חשוב. זה יכול לערער את האמונה שלהם בשפע וליצור רגשות שליליים לגבי הצלחה, מסוגלות ושפע בכל תחום, החל מהתחום האישי, והמשך ללימודי, חברתי וכלכלי.

3. הגבלה והטלת איסורים רק כי “ככה זה”: מי שעוקב אחרי יודע מה דעתי על גבולות, זה משהו שמתאים למדינות, במערכת יחסים של משפחה מה שמתאים זה להגדיר שוב ושוב מסגרת פעולה שבתוכה מותר לפעול ומחוצה לה זה משהו שאנחנו לא נקבל. זו גישה שמתבוננת אחרת לגמרי על נושא הגבולות לילדים ומחפשת מקום להרחיב את האפשרויות של הילדים במקום לצמצם אותם. הטלת כללים והגבלות נוקשים עלולה לגרום לילדים לחוש הגבלה בפעולות ובמעשים שלהם מה שמונע מהם לבחון אפשרויות חדשות. זה יכול להגביל את תודעת השפע שלהם ולהגביל את הפוטנציאל שלהם.

4. שליחת מסרים כפולים לגבי כסף: אם אנחנו עוסקים בתודעת שפע הרי שכסף והמסרים סביבו הם גם נושא קריטי להתבונן בו. יש הורים שמדברים עם הילדים על כסף אבל בהקשרים שליליים. למשל שכל מי שעשיר ומצליח הוא נוכל ומצד שני גם לאותם הורים יש רצון לחיות ברווחה כלכלית. מסרים מעורבים כאלה עלולים לערער את אמונת הילדים בזכות שלהם לחיות חיים של שפע. זה יכול להוביל לאמונות מגבילות ולתחושות שליליות לגבי כסף והצלחה.

5. אמונות מגבילות לגבי תקרות וקירות זכוכית: בואו נשים את זה על השולחן, לכולנויש אמונות לגבי תקרת הזכוכית של השכר שלנוושל ההצלחה שלנו ואנחנו לא אחת נתקע במקום ברמה הכלכלית ומישורים נוספים. אבל יש דרכים להרחיב בהדרגה את המרחב של האמונה בדברים שאנחנו כן יכולים להשיג. הורים שנאחזים באמונות המגבילות שלהם לגבי תקרות זכוכית בגלל השכלה, מוצא, גיל, מין, מצב משפחתי, מעמד או מכל סיבה אחרת יוצרים מצב בו הם מגבילים את תודעת השפע של ילדיהם. הם מעבירים מסר במודע ולא במודע שההצלחה מוגבלת על ידי גורמים חיצוניים ולא תלויה בהם עצמם. זה יכול לערער את תחושת האפשרות שלהם ולהגביל את הפוטנציאל שלהם.

6. צמצום האפשרויות: מכירים את זה שהילדה רוצה לעסוק במוזיקה או בלט וההורים אומרים לה שזה נחמד לתקופת הילדות אבל זה לא פרקטי מספיק וצריך ללמוד משהו אחר בנוסף. רק לאחרונה ראיתי את הסרט של סטיבן שפילברג על הילדות שלו. הוא היה מאד נלהב לגבי קולנוע וצילם סרטים ממש מנערותו. ההורים שלו אהבו מאד את התחביב שלו ותמכו בו אבל מבחינתם זה היה רק תחביב ולא נחשב למקצוע פרקטי ולכן ציפו שהוא יזנח את התחביב באוניברסיטה. למזלו התשוקה שלו לקולנוע גברה והוא היום אחד היוצרים הפורים ביותר בעולם וכמובן שזה מלווה גם בהצלחה כלכלית.
הורים שמגבילים את הבחירות של ילדיהם ומזהירים אותם שלא לפתח ציפיות לגבי עיסוק בתחומים שהם אוהבים למעשה מגבילים את תודעת השפע של הילדים. זה יכול ליצור רגשות שליליים לגבי הפוטנציאל שלהם ולהגביל את ההזדמנויות שלהם לצמיחה והצלחה.

7. מתן דוגמה אישית לחוסר: כשהורים מדברים על האמונות השליליות שלהם לגבי שפע ומדברים על החסרונות שלהם עצמם בצורה תדירה בלי להדגיש את החוזקות והיתרונות, הם יכולים להגביל את תודעת השפע של ילדיהם. זה יכול ליצור אמונות מגבילות ותחושות שליליות לגבי הבטחון העצמי, כל מה שנוגע לכסף והצלחה אישית.

8. ביקורת על ילדים: ביקורת שלילית עלולה לשחוק בהדרגה את ההערכה העצמית של הילדים ולהגביל את תחושת השפע והפוטנציאל שלהם.

9. אי מתן חיזוקים חיוביים : יש הורים שמאמינים של עידי ביקורת הם עוזרים לילדים שלהם להשתפר. מחקרים מוכיחים שזה בדיוק ההפך, ביקורת מתמשכת נתפסת על ידי ילדים, בעיקר בגילאים הצעירים, ככשלון אישיותי שלהם ובמקום לשפר את התנהגויות שלהם, לאט לאט הדבר הזה פוגם בתחושת המסוגלות ובבטחון שלהם להרבה שנים קדימה. יש הורים שמתקשים להכיר בהצלחות של הילדים ולא מציינים אותם ודרך זה ההורים יכולים להגביל את תחושת השפע והפוטנציאל של הילדים.

10. התמקדות בחוסר במקום בשפע: אם רק היה לי, חבל שאין לי, כן זה טוב אבל חסר לי עוד… אלה ביטויים שדרכם ניתן לזהות תפיסת חסר. אלה ביטויים של הורים שמתמקדים במה שאין להם, במקום במה שיש להם, וזה יכול לייצר תחושת מחסור אצל הילדים.

11. פרפקציוניזם מוגזם – כשהורים מצפים מהילדים שלהם להיות מושלמים או לבצע כל פעולה שהם אמורים לבצע בשלמות הדבר עלול ליצור ציפיות לא מציאותיות ולהגביל את תחושת השפע והפוטנציאל של הילדים.

12. חוסר תמיכה בחלומות ובמטרות של ילדים: לפעמים החלומות של הילדים שלנו הם בדיוק הדבר שהם צריכים לעסוק בו כדי להרחיב את התודעה שלהם לאפשרויות הקיימות. הורים שחוששים שהילדים יתאכזבו אם החלומות שלהם יתנפצו, הרבה פעמים מנסים “להוריד אותם לקרקע” במקום לעודד אותם לנסות ולהתגבר על הכישלונות שתמיד יש בדרך. זה יכול להגביל את תחושת השפע ואת היכולת לממש את הפוטנציאל של הילדים כי הם חשים שהשאיפות שלהם אינן חשובות או שהן לא ניתנות להשגה.

13. חינוך פיננסי מוגבל: יש הרה הורים שבעצמם לא עוסקים בפיננסים שלהם ולא טורחים להרחיב את הידע שלהם בתחום. שלא לדבר על הרבה מאד אנשים שפשוט מפחדים לעסוק בתחום. ואם לא מלמדים את הילדים מגיל צעיר לעסוק בלמידה של התחום הפיננסי (לפחות של הבסיס שלו) הילדים עלולים לגדול ולהפוך גם הם למבוגרים שלא נוגעים בפיננסים. אם מגבילים או מתעלמים מחינוך לניהול כסף ואוריינות פיננסית זה מוביל לפגיעה בתחושת השפע ומיצוי הפוטנציאל שלהם.

14. אי הכרה בהצלחות: הורים שלא חוגגים את ההצלחות של הילדים שלהם במשפט חיובי, בחיוך, בעידוד, מובילים להגבלת תחושת השפע של הילדים.

15. תסמונת המתחזה: זה נכון, כולנו חווים פחדים ורובנו מונעים על ידי אמונות שמגיע לנו פחות ממה שיש לנו. זה נקרא תסמונת המתחזה. פעם אפילו קראתי ראיון על אילנה דיין שאמרה שהיא עצמה סובלת מתסמונת המתחזה וחוששת מהרגע בו יעלו על זה שכל מה שהיא זה בלוף. והרבה אנשים חיים בחשש להציג את דמותם האמיתית אחרת יעלו על זה שהם לא באמת כל כך שווים ומוצלחים וראויים לאהבה. ונחשו מה קורה לילדים של הורים כאלה? נכון, הם עצמם מאמצים תפיסה זו וזה בא לילדי ביטוי בתודעת השפע שלהם שמוגבלת על ידי חששות ופחדים ש”יעלו עליהם” ויחשפו את הפנים האמיתיות שלהם.

16. השוואה ילדים לאחרים: הורים שמרבים להשוות את ילדיהם לאחרים (כשההשוואה הי א לרעת הילדים שלהם) יכולים ליצור תחושת תחרות שפוגעת בביטחון העצמי ובתחושת השפע שלהם. לאורך השנים הילדי האלה תמיד ישוו את עצמם בחסר לאחרים (אחים או חברים או מכרים) ויחיו בתחושה שהם לא מספיק טובים.

אז מה ניתן לעשות כדי להעצים תודעת שפע לילדים?

בררר… רק מלכתוב את כל אני מצטמררת ומתמלאת הבנה שאני אעשה הכל כדי לחזק את תודעת השפע של הילדים כדי להרחיב את האפשרויות שלהם בחיים. תודעת שפע, בניגוד לתודעת החסר, היא מצב בו אנחנו מתמקדים במה שיש לנו באופן חיובי ומקדם, אנחנו מתמקדים במה אפשרי ובמגוון האפשרויות שיש לנו,
בניגוד לתודעת חסר שבה אנחנו בעיקר רואים את מה שאין, את מה שקשה וחסר לנו.

תודעת שפע היא למעשה התחושה שיש לי את כל מה שאני צריך או צריכה: אהבה, מערכות יחסים טובות ומקדמות, כסף, הערכה, ביטחון ועוד…
בשנים האחרונות הולכת ועולה המודעות לחשיבות של אימוץ תודעת שפע על מנת להצליח לחיות בשפע אמיתי והמון אנשים מחויבים לתהליכים של העצמת והגדלת תחושת השפע שלהם.

זה תהליך שבו אנחנו פושטים מעלינו המון אמונות מגבילות, תהליכי חיים מגבילים, זיכרונות של חוסר, פחדים וחששות שלא משרתים אותנו ביום יום שלנו ובכל יום מחדש בוחרים לחיות בשפע.
זה תהליך שמצד אחד מצמיח אותנו ומצד שני מאתגר אותנו.
האתגר הזה מתעצם אצלנו כהורים כי שם עולים המון פחדים, חששות, דאגות, רצון לגונן והמון אוטומאטים שמקובעים אצלנו בתת ההכרה שלנו.
זאת אומרת שאנחנו כאנשים בוגרים עושים עבודה מעמיקה כדי לפתח את תודעת השפע שלנו ולפעול לפי כללי השפע, ואנחנו כהורים מודעים לכך שתודעת שפע, אמונות ומחשבות הן דבר קריטי להצלחה ולאושר בחיים שלנו ושל הילדים שלנו.
אבל בפועל, בחיי היום יום יחד עם השיגרה השוחקת והאוטומאטים המחשבתיים שפוקדים אותנו אנחנו לא תמיד יודעים איך ליישם את זה הלכה למעשה עם הילדים.
המון הורים שואלים את עצמם כל הזמן:
איך מה שאני אומר או אומרת, מה שאני עושה וחושב משפיע על הילדים שלי?
מה אני יכול או יכולה לעשות על מנת לאפשר להם לפתח תודעת שפע, אמונות מקדמות ויצירת תשתית של התנהלות כלכלית מעצימה ומפתחת בהווה ובעתיד?

החיפוש הזה הוביל אותי למציאת תשובות מרגשות מאד בנושא ואת כל הידע שאספתי החלטתי לרכז הכל עבורכם בערכה אחת מעמיקה ומקיפה להעצמת תודעת השפע להורים ולילדים.

באמצעות הערכה תבינו:
– מהו הגורם מספר 1 שמשפיע על תחושת השפע של ילדיכם?
– מה היא תודעת שפע- ומדוע כל כך חשוב לפתח אותה כבר בגיל צעיר?
– מתי חשוב להציב גבולות ומתי לחנך לתודעת שפע? איך לאזן בין גבולות לתודעת שפע

זוהי ערכה שכוללת:
1. הדרכה מעמיקה בת שעה וחצי עם כלים פרקטיים יומיומיים לשימוש מיידי ליצירת תודעת שפע לילדים
2. שני קבצי MP3 לחישות לילה להעצמת ילדים להעצמת תודעת שפע (קובץ לבנים וקובץ לבנות). כך נוכל להגיע ישירות לתת המודע של הילדים ולהטמיע שם אמונות חיוביות לגבי השפע ומגוון האפשרויות של הילדים ולעקור משם את האמונות המגבילות שכבר התחלנו לטעת בהם
3. קובץ MP3 של לחישות לילה להעצמת תודעת שפע להורים

העלות של הערכה הינה 874 ש”ח אולם בימים הקרובים החלטתי לפנק אתכם בהטבה מיוחדת כך שכל ההשקעה שלכם בערכה היא 97 שח בלבד!
אם חשוב לכם להבין מה אפשר לעשות אחרת כבר היום כדי לאפשר לילדים וגם לכם לחיות חיי שפע מתוך תודעת שפע זו ההזדמנות שלכם להתחיל לחולל את השינוי כבר עכשיו.
לכל הפרטים החשובים על הערכה להעצמת תודעת שפע מקליקים כאן עכשיו

אוף למה הוא קיבל ואני לא?
למה לה יש יותר ממני?
את תמיד מוותרת לו יותר מהר מאשר לי…
נשמע לכם מוכר???

אחד הדברים שהכי כואבים להורים זה לראות את הילדים שלהם רבים כאילו חסר משהו בבית…
כאילו לא כולם מקבלים אהבה שווה בשווה…

ואנחנו כהורים, כל כך משתדלים, ומשקיעים, ומסבירים לילדים שכולם מקבלים את מה שהם צריכים ועם זה, עדיין נראה שהם חיים בתחושה שחסר להם משהו ביחס לאחים ולאחיות שלהם.

ומכאן נולדת קינאה באחים, מריבות אחים, תחושה של קורבנות ואכזבה, וזה מוביל לא אחת למריבות וליריבות במשפחה.
וזה ממש צורב, כי אלה כולם הילדים שלך והם אהובים באותה המידה…

איך יכול להיות שהם לא רואים כמה הם אהובים?
איך יכול להיות שהם לא רואים כמה טוב יש להם בחיים שלהם?

יש לזה תשובות רבות אבל יש גם סיבה אחת שכמעט לא מדברים עליה והיום אני הולכת לחשוף אותה בפנייך בסרטון הבא…

לסרטון מצורפות כתוביות- לחצו על גלגל השיניים, בחרו להפעיל את הכתוביות ותוכלו לראות אותן.

שימו לב!
הערכה להעצמת תודעת שפע להורים וילדים היא בדיוק מה שחיפשת כדי לעזור לילדים לחוות שינוי במערכת יחסים עם האחים, חיזוק הבטחון שלהם בחיים וגם רכישת כלים להתנהלות כלכלית, כי גם זה חלק חשוב ביצירת תודעת שפע.
זוהי ערכת העצמה ייחודית מבית לחישות לילה להעצמת ילדים.
הערכה היא אינטרנטית וקישור הגישה אלייה ישלח אלייך במייל מיידית עם ההרשמה.

בסופה של ההדרכה אתם תבינו איזה טעויות הורים עושים אשר מצמצמים את תחושת השפע אצל ילדים,
תבינו את הגורם מספר 1 המשפיע על תחושת השפע של הילדים שלכם,
תלמדו את החשיבות של תודעת שפע ולמה חשוב להתחיל להטמיע אותה כבר בגיל צעיר,
והכי חשוב: אנחנו נתמודד עם שאלה חשובה על הקונפליקט בין הצבת גבולות לבין תודעת שפע,
האם בכלל קיים קונפליקט כזה וכיצד מתמודדים איתו.
וכן נדבר על חמישה כלים מעשיים, יומיומיים שיסייעו לילדים שלכם לפתח התנהלות כלכלית נכונה ומעצימה עבורם.
וכל זה בהטבה מפנקת לפרק זמן קצר

לחצי כאן עכשיו לכל הפרטים

הצטרפו אלי ואגלה לכם את הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים

אני מזמינה אתכם לדמיין שיש מישהו בעולם שאתם תלויים בו בצורה מוחלטת.

המישהו הזה מאכיל אתכם, מחבק אתכם, דואג לכם למקום לינה, לבטחון, להגנה.
המישהו הזה הוא האדם המרכזי שמעניק לכם אהבה, ובטחון ומלמד אתכם על העולם.
המישהו הזה גדול מכם פי 3 או ארבע.
אתם תלויים בו לחלוטין.
אתם אוהבים אותו או אותה בכל ליבכם.
ורוב הזמן המישהו הזה מעניק לכם אהבה, תמיכה ובטחון.

ואז המישהו הזה מתפרץ עליכם בכעס, בזעם, בצעקה.
המישהו הזה שהוא מקור כל הבטחון שלכם לפתע אינו מקור בטוח.
המישהו הזה הוא פתאום מפחיד ומאיים.

ועכשיו אתם מרגישים לבד בעולם ואין לכם אף אחד אחר לפנות אליו ברגע הזה על מנת לקבל בטחון ונחמה, כי המקור שלכם לבטחון ונחמה צועק עליכם ומפחיד אתכם.

עכשיו קחו את כל הרגשות שצפו בכם כשתארתי את זה ותכפילו אותם פי מאה, פי אלף ותדעו שככה אתם הרגשתם כילדים כשההורים שלכם צעקו עליכם וככה הילדים שלכם מרגישים כשאתם חווים התקף זעם
וכעס כלפיהם.

וביננו מי רוצה לאהוב ולבטוח באדם שמתנהג ככה כלפינו.

יש הורים שמספרים לי שהילדים כבר לא מתייחסים להתקפי הכעס שלהם, שהילדים מתעלמים מהם
או צוחקים מולם או מתנהגים באדישות כלפי התנהגות כזו.

זה רק אומר שהילדים פיתחו מנגנון של הדחקה והתעלמות כי הם לא יכולים להכיל את הכאב הזה של אובדן הבטחון מצד ההורים שלהם.
או לחילופין, מספרים לי על זה שלמרות הצעקות של ההורים הילד ממשיך לאהוב ולחבק ולהבטיח שמעכשיו הם לא יתנהגו ככה יותר לעולם.

והלב של ההורים מתכווץ, כי יסוריי המצפון צפים למעלה ויש רצון עז לחזור לחיבור העמוק של ההורים והילדים.
לרגעים הקסומים של האהבה הטהורה.

המזל שלנו הוא שהילדים שלנו הם סלחנים ועדיין רוצים לקבל את הנחמה והבטחון שאנחנו, בתור ההורים
שלהם מעניקים להם.

רק שאם לא נייצר יותר ויותר רשתות בטחון בגיל צעיר לאט לאט מתכסה הלב של הילדים שכבה על
שכבה של ריחוק וזה מה שמייצר בני נוער אדישים, מרוחקים, ציניים ולהורים קשה לחדור את הקליפה
הקשה הזו שנוצרה בשנות הילדות.

אני מספרת לכם את זה, רק כדי שתווצר בכם תחושה עמוקה של מוטיבציה לשינוי, כדי לחסוך מהילדים שלכם, את הצריבות הללו, כדי שאתם תהיו אלה שעוצרים את השרשרת הזו, ואתם תהיו אלה שלוקחים אחריות על שינוי בחייכם כדי לאפשר לילדים שלכם ולכם מציאות אחרת גם היום וגם בעוד הרבה מאד שנים קדימה.

וכן לכולנו יש רגעים של כעס גדול ואפילו זעם רק שזה בידיים שלנו, היום כבוגרים לבחור האם נגיב מתוך כפתור
הפעלה אוטומאטי שנצרב בנו בילדות או שאנחנו הולכים לבחור להתאמן כמה שאפשר כדי שנגיב מהמקום הבוגר, מהמקום האחראי, מהמקום שיודע שמה שנעשה היום ישפיע על הילדים שלנו הרבה מאד שנים קדימה.

אחת האמהות המשתתפות בקורס שלי: התמודדות עם תסכולים וכעסים, כתבה לי שתוך שבוע היא הפסיקה
לצעוק בלי שליטה על הילדים והילדים בשוק כשהיא מגיבה אחרת לגמרי.

הדבר הראשון שאנחנו עושים בקורס להתמודדות עם תסכולים וכעסים, עוד לפני שאנחנו לומדים איך לעזור לילדים לווסת את הרגשות שלהם, אנחנו לומדים איך ללמוד לווסת את הרגשות שלנו כהורים, בתור מי שמהווים
את הדוגמא האישית לילדים, בתור מי שרוצים גם להנות מההורות שלהם ולהיות גאים בה.

אנחנו ממש עוברים תהליך של שינוי תודעתי, התחייבות לשינוי והכרות עם מגוון כלים פרקטיים ומעשיים שמשנים את ההורות שלנו, להורות רגועה ונעימה.

אם חיפשתם לשנות את האווירה בבית ולהפוך אותה לרגועה ונעימה יותר, לעזור לילדים ללמוד לווסת את הרגשות שלהם, להיות ההורים שחלמתם להיות אז הקורס הזה יכול להיות המקום עבורכם.

כאן לוחצים לכל הפרטים החשובים על הקורס:
https://nightwhispers.ravpage.co.il/FurstrationandangerEG
וכאן מקליקים אם רוצים לשאול משהו
בווטסאפ לפני ההרשמה לקורס:
http://bit.ly/2EjamWt

שולחת לכם חיבוק
אינסה 
לחישות לילה להעצמת ילדים

נ.ב. למה שתרצו להצטרף עכשיו לקורס להתמודדות עם תסכולים וכעסים?

הגישה הזו שאני חולקת בקורס היא גישה שתאפשר לך שלב אחרי שלב, ללמוד להתמודד גם עם הרגשות שלך וגם עם הרגשות המאד גדולים ומציפים של הילדים.
זו גישה מבוססת על מחקרים מדעיים בתחום מדעי המוח, גישה שפשוט עובדת, והוכיחה את עצמה במאות רבות של מקרים.
בקורס אני מלווה אותך, צעד אחרי צעד, עם ידע מתקדם בתחום ההורות, כלים ותרגולים מעשיים שאיפשרו כבר לאלפי ילדים לחוות שינויים במהירות יוצאת דופן.
בחמישה שיעורים מעמיקים אנחנו נדבר על:
– איך להרגיע את עצמנו בזמן של מתח וכעס, מריבות עם הילדים והתקפי טאנטרום שלהם
– איך להתמודד עם הילדים בזמן התקף כעס במקום ציבורי
– גישת 4 השלבים להרגעת ומניעת התקפי כעס
– איך לאזן בין הצבת גבולות לבין הכלה של הילדים
– איך להעזר בכוחו של תת המודע כדי להוביל לאווירה רגועה בבית תוך שבועות ספורים
– מה נכון לעשות כדי למנוע התקפי כעס וטאנטרום של הילדים
וזה רק חלק קטן מהנושאים והכלים שנלמדים בקורס.

בסיום הקורס יהיו לך כלים פרקטיים להתמודד עם התקפי הכעס והתסכול של הילדים, את תדעי איך
להתמודד עם התקפים כאלה בציבור, איך לאזן בין הצבת גבולות להכלה ותמיכה בילדים, כלים
להשפעה על תת המודע של הילדים כדי לקבל תוצאות מהירות וכלים אפקטיביים נוספים להורדת מספר התקפי
הזעם והכעס בבית ואפילו למניעה שלהם.

בנוסף 20 הראשונים להרשם החודש לקורס מקבלים לא רק את הקורס המעולה שכולל 5 שיעורים שופעים בתוכן וכלים מוכחים מחקרית אלא גם: ליווי אישי שלי במיילים למשך חודש שלם!
זה אומר שגם יגיע אלייך ממני מייל אישי ממני כל יום ויום להזכיר לך על מה להתמקד במהלך היום.

וגם יהיה לך קו ישיר אלי במיילים לשאלות, תהיות, בדיקות והבהרות שנוגעות לצורך האישי שלך עם הילדים בבית.

אני אלווה אותך יד ביד כדי שהידע הנלמד יהפוך לטבע השני שלך והיישום יהיה בצורה הכי טובה
עם הילדים שלך.
עכשיו יכול להיות שאת חושבת שקורס כזה, עם תוצאות כאלה צריך לעלות המון כסף- והאמת היא שאת צודקת לגמרי…
ואכן הקורס הזה הולך לעלות 1200 שח כשנגיע ל20 הנרשמים הראשונים.

אבל כרגע אני הולכת לאפשר לך להצטרף בהשקעה שהיא לא בפרופורציה לכל התוכן העשיר, הכלים והתוצאות המהירות שתקבלי כשתצטרפי לקורס.
המבצע ימשך עד  שנגיע לנרשם ה20 (פשוט זו כמות האנשים שאני יכולה ללוות ולתת להם יחס אישי מהסוג הזה).
ורק תחשבו, שבמהלך 30 הימים של הקורס, כל ההשקעה שלכם מסתכמת ב15 שח ליום!
שזה תכלס, מחיר של קפה ומאפה
כאן מקליקים כדי לקבל את כל הפרטים על הקורס שילמד אותך להתמודד עם התקפי התסכול והכעס והמבצע שכולל ליווי שלי למשך חודש מרגע ההרשמה==>>

בפוסט הקודם שלי על המיומנויות הכי חשובות שכל הורה חייב לאמץ לעצמו דיברתי על חוסר האונים שהרבה הורים חשים כשהילדים שלהם מתפרצים וחווים התקפי תסכול וכעס.
היום נדבר על שלושה דברים שאני ממליצה להמנע מהם בכל הנוגע להתמודדות עם טאנטרום של ילדים.

כשה מגיע להתמודדות עם טאנטרום של הילדים או מצבים בהם הם חווים התקפי תסכול או כעס או זעם חשוב מאד להבין את הפעולה של איבר אחד בגופנו שאהוב עלי במיוחד והוא זה שמפעיל את הכל וזה המוח שלנו.
אני משוכנעת שעם קריאת המאמר הזה תקבלו המון תובנות ותבינו למה הילדים מתנהגים כפי שהם מתנהגים במצבים שהם חווים תסכול או כעס.
בואו נדבר, ממעוף ציפור, על שלושה חלקים מרכזיים במוח, שחשוב להבינם כדי להפנים מה קורה לילדים כשהם חווים התקף זעם.

מוח הזוחלים

תפקידו של מוח הזוחלים הוא לנהל את תהליכי הנשימה שלנו, מחזור הדם, העיכול שלנו, דברים שהם הכי בסיסיים להשרדות הפיזיולוגית שלנו. זהו למעשה החלק הכי פרימיטיבי שקיים במוח שלנו שמנהל את כל התפקודים החיוניים שלנו, שמבטיחים שנישאר בחיים בלי שנצטרך לחשוב על כך או לעשות איזו פעולה אקטיבית כדי שהתפקודים האלה יתרחשו. זה פשוט פועל בצורה אוטומאטית כי מוח הזוחלים דואג לתפקודים האלה.

מוח היונקים

החלק השני שנדבר עליו הוא מוח היונקים שלנו, שכולל את המערכת הלימבית, ואת בלוטת האמיגדלה. זה האיזור בו מנוהלים הרגשות שלנו ושם גם נוצרות תגובות של fight or flight or freeze. אלה תגובות שמובילות את הגוף בהתמודדות אוטומאטית כאשר האדם חווה מצבים מאיימים. לרוב אנחנו או נקפא על מקומנו, או נברח או נלחם חזרה. כל אחד לפי התכנות הבסיסי שלו. זו תגובה ראשונית ואינסטינקטיבית שמופעלת במצבים שאנחנו מפרשים אותם כמצבים מאיימים.
זה איזור מאד חשוב והתפקיד שלו הוא לעזור לנו להשמר ולהיות במצב בטוח, ולמעשה להשאר בחיים. זה איזור שהתפתח בנוחה אנושי כשהחיים היו פחות בטוחים ובני האדם היו צריכים לקחת החלטות תוך חלקיקי שניות אם לברוח מהדוב שבא לתקוף אותם או להלחם באוייב המגיע.
זה איזור שפועל אינסטינקטיבית במהירות אדירה- הוא חייב לפעול כך כי התפקיד שלו הוא לוודא שאנחנו נישארים בחיים לנוכח סכנות.
וכדי להשאיר אותנו בחיים הוא לא משאיר לנו אפשרות לחשוב לרגע על המצב או לנתח בצורה לוגית והגיונית את הסיטואציה.

אפשר להגיד, שבצורה מטאפורית, המוח הזה, מוח היונקים פשוט משתלט על המצב, אם ישנה סכנה ולוקח את ההגה לידיים כדי לאפשר לנו תגובה אינסטינקטיבית ומהירה למצב.
אבל, היום כבר אין דוב, או נמר או ממותה שיבואו לתקוף אותנו. כן יש רכב שנוסע בכביש מהר. כן יש סכנות אחרות סביבנו וטוב מאד שמוח היונקים מתפקד כדי לעזור לנו במצבים האלה. ועדיין יש מצבים שהוא פועל גם אם אין סכנה לחיינו אלא רק פרשנות, לפעמים מוטעית, לסכנה.
מוח היונקים שלנו ממשיך לפעול ולהפעיל את המנגנון הזה שוב ושוב, ומבחינתו ממשיך להציל אותנו, למרות שהסכנה הזו כבר לא קיימת.

כשאנחנו במצב של תסכול וכעס על הילדים לפעמים מתעוררת בנו תגובה אינסטינקטיבית כאילו אנחנו עלולים למות או שיש סכנה בוערת ומיידית והתגובות שלנו הן תגובות רפלקסיביות על טייס אוטומאטי והמוח שנמצא בשליטה ברגעים האלה הוא מוח היונקים.

המוח החושב

החלק השלישי שחשוב הוא המוח החושב שלנו שאחראי על התפקודים הניהוליים שלנו. זה החלק הגבוה של המוח שלנו שכולל את הקורטקס ואת החלק הכי מעניין, pre frontal cortex שאחראי על פתרון בעיות, על יצירתיות, על הומור, על הגיון, על החשיבה, על התכנון, ועוד התנהגויות שהן ברמה גבוהה ביותר. זה איזור שמגיע לשיא ההתפתחות שלו בגיל 25 ולמעשה ככל שהילדים שלנו צעירים יותר אנחנו יכולים להיות בטוחים שהאיזור הזה הרבה פחות מפותח אצלם מאשר אצלנו.
לכן אנחנו, כמבוגרים, נדע לייצר סדר פעולות הגיוני של התנהלות בבוקר: לקום, לצחצח שיניים, להתלבש, להכין קפה.
להילדים שלנו, יקומו כמו נחום תקום מתנדנד, ישכחו ללכת לצחצח, יקח להם עשר דקות לנעול כל סנדל… זה בפירוש כי החלק הזה במוח שלהם עדיין לא מפותח מספיק.

מה קורה במוח בזמן התקף כעס ותסכול שמוביל לטאנטרום?

אם הילדים חווים כרגע התקף של זעם וכעס ותסכול, אתם יכולים להיות בטוחים שהמוח החושב שלהם, החלק הגבוה במוח שלהם, כרגע לא פועל.
מה כן פועל?
מוח היונקים- המוח הרגשי.
הוא זה שעכשיו פועל והוא זה שלקח שליטה על המצב וכל התגובות של הילדים שלכם הן מהמקום הזה.
המוח הרגשי השתלט כרגע על המצב ואנחנו כהורים צריכים למצוא את הדרך להתחבר אל הילדים ממקום רגשי.
לנסות לדבר הגיון אל הילדים כשהם בעיצומה של הצפה רגשית- זה כמו לדבר סינית לישראלי.
לא יעזור שתסבירי לילד שרק בשבוע שעבר קנית לו צעצוע ב200 שח,
לא יעזור שתגיד לילדה שעוד מעט הצעצוע שהיא נתנה לחברה יחזור אליה,
לא יעזרו כל ההסברים ההגיוניים שלכם.
לנו זה נשמע הגיוני.
לילדים, בעיצומו של המשבר, זה נשמע סינית.
עכשיו, החלק התחתון של מוח, פשוט חטף את ההגה, הוא יושב בכיסא הנהג והוא זה שמסיע את הרכב לאן שהוא רוצה. הפרשנות של הילדים למצב היא שהם בסכנה ולכן מוח היונקים השתלט על המצב.

זה משהו שמאד חשוב לזכור כהורים: הילדים חווים הצפה רגשית ואנחנו מנסים לנהל איתם שיחה הגיונית -זה פשוט לא עובד!
התפקיד שלנו ברגעים האלה לדבר איתם בשפה רגשית, כדי להוריד אותם ממצב המתח, הסטרס, הדאגה, הכעס, התסכול שהם נמצאים בו, כדי להתחבר אליהם וכך בהדרגה להחזיר אותם למצב בו המוח ההגיוני תופס פיקוד.
ואז, ורק אז נוכל לחזור ולדבר על הדברים ההגיוניים והדרך ההגיונית שבה ניתן להתמודד עם המצב שהיה או מצבים דומים.

איך מחזירים את המוח ההגיוני של הילדים לשליטה?

אז איך מחזירים את המוח ההגיוני לכיסא הנהג? איך מחזירים לילד את השליטה הרגשית?
על ידי זה שאנחנו נדבר אל המוח הרגשי, אל המוח הנמוך יותר של הילדים.
על ידי זה שננהל שיחה רגשית ונכיר ברגשות של הילדים תוך שאנחנו נתאר להם את הרגשות שלהם.
בפוסט הבא בבלוג אני אספר לכם בפירוט איך לעשות את זה שלב אחרי שלב כולל המילים המדוייקות שכדאי להגיד.
בפוסט הזה אני רוצה להתמקד בדברים שכדאי להמנע מהם במצבים האלה.
אני מתארת לעצמי שכבר התחלתם להבין את הקו שאני מציעה לכם להעזר בו.

לא לדבר עם הילדים בשפה הגיונית

כשהילדים בעיצומו של טאנטרום והם כועסים או מתוסכלים או בוכים או צועקים, אם אנחנו נכנסים להסברים מנומקים, הגיון, צידוקים, הוכחות, ויכוחים- אנחנו לא מדברים אל המוח הרגשי אלא אל המוח ההגיוני, שכאמור כרגע לא פעיל.
כל מה שזה ייצר זה תסכול יותר עמוק של הילדים ומעגל קסמים שלילי של ויכוחים וחוסר הבנה הדדית.
אם אתם אומרים משהו כמו: בפעם הבאה שנהיה בגן השעשועים תוכל לשחק במגלשות או מחר נקנה לך עוד גלידה וזה לא עוזר, זה אומר שהילדים שלנו במצב רגשי והפתרון ההגיוני לא מתאים כאן.

המנעו משיפוטיות וביקורת על הילדים

עוד דבר שאני ממליצה להמנע ממנו בכל מחיר זה שיפוט וביקורתיות כלפי הילדים.
“אתה תמיד מתבכיין – מתי תתבגר כבר?”
“למה את לא מסוגלת לדבר כמו ילדה גדולה?”
“אמרתי לך כבר שלוש פעמים, למה צריך להגיד שוב ושוב?”
“כן, זה מה שקורה כשאתה מרביץ למישהו, תישא בתוצאות”

וואו אלה דברים שרק מלכתוב אותם כאן כדוגמא גורמים לי להתכווץ.
אני לא רוצה לחשוב מה עובר על ילד שנמצא כרגע במשבר רגשי, וההצפה הרגשית גרמה לו להרביץ כי הוא לא יודע להתנהג אחרת ברגע הזה, כי המוח ההגיוני שלו סגור כרגע, ובנוסף לכל זה הוא מקבל גם דברים של ביקורת ותוכחה.
זה רק מכווץ עוד יותר וגורם לילד להתבצר בתחושה שהוא לא בסדר והכל לא בסדר.

פסק זמן ועונשים לא עובדים

דבר שלישי שאני מציעה להמנע ממנו הוא פסק זמן וענישה.
אני יודעת שהיום הורים לא מענישים אלא שולחים ילדים לפסק זמן לחשוב על ההתנהגויות שלהם. הילד או הילדה נשלחים לחדר שלהם או לשבת על כיסא פסק זמן.
ומה באמת קורה כשהם בפסק זמן? לרוב הילדים יבכו ויחושו עצב וצער כי הם מבודדים מהמשפחה.
מחקרים מתקדמים בתחום מדעי המוח בדקו את תפקוד המוח של ילדים כשהם בפסק זמן. החוקרים מצאו שהילדים שנמצאים בפסק זמן חווים את החוויה של הפרידה מהמשפחה שלהם או מההורה הכועס, כאילו היכו אותם. אותו איזור במוח שאחראי על תחושת כאב נדלק אצל הילדים שנמצאים בפסק זמן.

אז הילד או הילדה יבכו והם ירצו לסיים את פסק הזמן וכמובן כשהם יצאו הם יבקשו סליחה ויבטיחו כל מה שצריך להבטיח רק כדי לעצור את תחושת הכאב שהם חווים. הכאב מהנפרדות מההורים שלהם, הכאב שנובע מהפחד כי כועסים עליהם. ילד שחווה את הכאב הזה מאמין שהוא לא אהוב אם הוא עשה משהו רע.
יש דרכים אחרות להתמודד עם ההתנהגויות הללו של הילדים ועליהם נדבר בפוסט הבא בבלוג.

ותזכרו שאין דבר כזה ילד רע, יש רק ילד שרע לו.

אני יודעת שהכוונה של הורים שפועלים בצורה הזו היא טובה, והם מתכוונים בסך הכל לחנך את הילד להתנהגות הנכונה, רק שבעיצומו של התקף טאנטרום או כעס או תסכול זה לא הזמן לשלוח את הילד רחוק מאיתנו לחשוב על הדברים או לדבר אליהם בהגיון.
זה לא הזמן לכך.

כי הילד לא נמצא במצב של האזנה, הקשבה, קליטה והפנמה.
למידה איכותית מתבצעת רק כשהילדים נמצאים במצב רגשי חיובי.

חשוב שתדעו שאני חולקת את זה איתכם לא כדי שתרגישו רע אם חלילה עשיתם משהו מאלה, זה קרה גם לי וזה קרה כשהייתי אני עצמי בתוך הצפה רגשית, כשכל הכפתורים שלי נלחצו והייתי במצבים של חוסר אונים.
אני חולקת את זה איתכם כדי שתדעו לזהות את זה ותדעו ממה כדאי להמנע במצבים כאלה ולמה זה חשוב.

אם ממש חשוב לך למצוא פתרון מהיר ויעיל להתקפי הזעם והתסכול של הילדים, וביננו גם להתפרצויות שלך כשאת מרגישה שהכוח פשוט נגמר…
ומצד שני, ניסית כבר הכל, הלכת להדרכות הורים, לייעוצים, קראת את כל הטיפים והמצב כמעט לא השתנה או השתנה מעט וחזר תמיד לקדמותו

כדאי שתדעי שעם שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, ב80% מהמקרים ניתן לזהות את הניצנים הראשונים של השינוי כבר ב4 השבועות הראשונים, לפעמים אפילו תוך שבוע אחד, וכך לצאת אחת ולתמיד ממעגל התסכול והכעס, להעצים את הילדים ולחולל שינויים מהירים בצורה יוצאת דופן וכל זה בלי להצטרך ללכת לעוד מטפל אחד ולבזבז שעות יקרות והמון כסף.
בקורס גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים ולגדל ילדים רגועים ומשתפי פעולה לומדים בדיוק איך לעשות את זה שלב אחרי שלב, בחמישה שיעורים אינטרנטיים מעמיקים, המבוססים על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח.
קליק כאן לכל הפרטים החשובים על הקורס

אני זוכרת ימים על גבי ימים שהילדים היו בוכים, צועקים, מייבבים, אני זוכרת מקרה אחד שהבן שלי יבב כל אחר הצהריים, ורקע ברגליו, וניסיתי להרגיע אותו, ולדבר איתו ולעודד אותו, ולנחם אותו ואני זוכרת את הפחד שאני הרגשתי אחרי כמה שעות כאלה, שהיו ממש מורטות עצבים, זוכרת שעלו לי מחשבות אימה שככה זה הולך להיות לנצח. זו תחושה איומה של חוסר אונים והרבה הורים חולקים איתי חוויה דומה שגם הם חווים.

הם מרגישים חסרי אונים עד כדי כך שהם עצמם מאבדים שליטה ומתפרצים בסופו של דבר בחוסר סבלנות.
הגישה הזו שאני חולקת איתכם כאן היא גישה שתאפשר לכם שלב אחרי שלב, ללמוד להתמודד גם עם הרגשות שלכם וגם עם הרגשות הגדולים והמציפים של הילדים, והיא מבוססת על מחקרים מדעיים בתחום מדעי המוח, כי מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לתת תוקף מדעי לכל מה שאני מלמדת. זה מבוסס על מחקרים מתקדמים ביותר, ועל מה שמומחים נוספים בתחום אומרים.
והגישה הזו פשוט עובדת, וכן גם לי יש את הימים הפחות טובים שלי, וכשאני צריכה להחזיר את עצמי למוטב במרכאות, או שלא במרכאות, אני חוזרת לבסיס של מה שתלמדו כאן.

איך נראה התקף תסכול וכעס של הילדים?

בואו נגדיר קודם כל מה זה מצב שבו הילד חווה התקף זעם ותסכול, ואם יש לכם ילדה, כמובן זה חל גם עליה. ההגדרה הזו כמובן רלוונטית גם לאנשים בוגרים.
אנחנו נחווה התקף כזה של כעס ותסכול כאשר אנחנו במצב של התמודדות רגשית, הצפה רגשית מאד גדולה ואין לנו את הכלים להתמודד עם זה ולווסת את הרגשות האלה שהם מאד גדולים.
זה ממש כאילו יש למישהו כוס קטנה מאד והיא מתמלאת בעוד ועוד נוזלים עד שיש הצפה מוחלטת. ובתוך המקרים האלה של ההצפה הרגשית הזו יש עוד איזה סוד קטן חבוי.
זו ממש קריאה לעזרה.

כשהילדים שלנו חווים את ההצפה הזו ומגיבים בכעס גדול ותסכול גדול, הם בסך הכל מעבירים מסר שהם זקוקים לעזרה מאיתנו כדי ללמוד להתמודד עם ההצפה, ללמוד לווסת את הרגשות שלהם וללמוד להכיל את המצב שבו הם נמצאים.

אולי לא אצל כולם זו קריאה לעזרה, אבל כמעט בכל המקרים שההתפרצות הזו מתרחשת אצל ילד או ילדה, זה כמעט בוודאות איתות להורים שהילד זקוק לעזרה.

זהו! הכוס שלהם מלאה ועולה על גדותיה, הילד או הילדה פשוט זועקים לעזרה כי הם לא יודעים מה עוד הם יכולים לעשות במצב הזה, הרגשות שלהם מציפים אותם והיכולת שלהם לחשוב בהגיון ולפעול בהתאמה להגיון כמעט לא קיימת.

קחו לדוגמא מקרה של ילדה שהגלידה שלה נפלה ואבא אומר לה: “הכל בסדר, נקנה לך גביע חדש” והילדה ממשיכה לבכות כי היא במצב של הצפה רגשית ולא יכולה אפילו לשמוע את הפתרון שמגיע מתוך ההגיון.
או ילד שביקשו ממנו לחלוק צעצוע עם חבר שבא לבקר ולכולם ברור שהמשחק יחזור לילד עוד כמה דקות, אבל הילד לא נרגע, כי עוד מעט הזה, שלנו נראה כמו ממש מעט זמן, עבורו זה המון המון והבכי, או הכעס או התסכול פשוט נמשכים עוד ועוד…

והנה דוגמא שהתרחשה אצלנו בבית כשערני הבן הצעיר שלי היה בן 8. ערני גזר ציפורניים עם קוצץ ציפורניים ובטעות גזר קצת יותר מדי כך שהוא הרגיש כאב בציפורן וחלק מהציפורן נשאר תלוי בצורה שעלולה להמשיך להכאיב לו, הוא בכה מאד ולא נרגע. עומר, בעלי, ניגש אליו והציע לו עזרה בגזירת הציפורניים אבל הילד פשוט פחד וכאב ולמרות, שברור שעומר עמד לסייע לו להתגבר על הכאב ולגזור את פיסת הציפורן שעוד שנייה עלולה להתקע במשהו ולהכאיב עוד יותר, ועם זה הבן שלי המשיך לבכות עוד ועוד ולא הסכים להושיט את היד שלו לאבא שלו.

כולנו יודעים שמה שעומר, בעלי, הציע היה הדבר ההגיוני והנכון לעשות. הילד לא ידע את זה והמשיך להגיב בפחד, בבכי ובכעס. והוא פשוט המשיך לבכות כי הוא לא ידע להגיד ולתאר במילים שכואב לו, שהוא מפחד שיכאב לו יותר, שהוא חווה תסכול מזה שאין ממש פתרון שהוא יכול למצוא למצב, אז הוא פשוט המשיך לבכות בשלב ההוא.

עוד דוגמאות?
הילד שלא רוצה ללכת הביתה מגן השעשועים כי מבחינתו ללכת הביתה כי המשמעות של זה היא להפרד מחוויה כל כך כיפית ואין לו את הניסיון וההבנה שאפשר לחזור לגן השעשועים גם מחר או בשבוע הבא. ואז יש לנו התקף טאנטרום שנובע מתסכול.
או הילדה שיוצאת מהבריכה והיא בוכה כי קר לה וזה למרות שאמא מסבירה שעוד דקה הם יהיו ליד המגבת והיא תתחמם.
או הילד שמאוכזב שלא קנו לו מתנה נוספת למרות שבשבוע שעבר הוא קיבל במתנה בשווי של 200 שח ויש כאן עוד ועוד ועוד דוגמאות כאלה.

איך נראה התקף כעס שלנו המבוגרים?

עד עכשיו דיברנו על איך נראה התקף זעם, כעס ובכי של ילדים, בואו נדבר על התקפי הכעס שלנו המבוגרים.
חשבתם לשנייה איך נראה התקף הכעס שלכם?
איך אנחנו המבוגרים מגיבים לנציגת השירות שהחזיקה אותנו על הקו שעות?
איך אנחנו מתייחסים לנהג שחתך אותנו בכביש?
איך אנחנו מגיבים כשאנחנו מרגישים שנעשה לנו עוול או חוסר צדק?
והשאלה הכי חשובה, איך אנחנו מגיבים כשהילדים לוחצים על כל הכפתורים שלנו ומפעילים את כל הרגשות שלנו?
יש כל מני תגובות:

יש כאלה שצועקים, או מסננים קללה, ויש כאלה שמתכנסים בעצמם בשתיקה רועמת, ויש גם כאלה שמגיבים באכילה מוגזמת, או בריחה והתכנסות לסמארטפון שלנו, לפייסבוק לאינסטגרם, הימנעות משיחה, לפעמים בכי, או עצבנות, שמעתי מכמה אנשים שהם מתחילים לנקות את הבית בחמת זעם כזו, מכירים את זה? לי זה קורה לפעמים.

ויש עוד דרכים להתמודד כשהרגשות מציפים אבל לא כולן דרכים אפקטיביות ומועילות.
רק שלנו כמבוגרים יש לנו הרבה דרכים להתמודדות עם מצבים של כעס, וזעם ותסכול, כי היכולת שלנו השתכללה עם השנים והמוח שלנו התפתח.
במאמר הבא בנושא, גם על תפקידו של המוח שלנו בכל הנוגע להתקפי תסכול וכעס וטאנטרום של הילדים.

אבל אם נחזור לילדים שלנו, מה אם אני אגיד לכם שדווקא ברגעים האלה שבהם הילדים חווים התקף זעם ותיסכול וכעס וחוסר אונים, דווקא ברגעים האלה שהרבה הורים מרגישים ממש חסרי אונים, דווקא אז יש אפשרות לייצר חיבור עמוק וקשר הרבה יותר עמוק, לבנות את האמון ולהעמיק את הקשר ביננו לבין הילדים.

דווקא שם, כהורים יש לנו את ההזדמנות להבין שההתנהגות הזו, התקף הכעס, הטאנטרום, הבכי הבלתי פוסק, כל אלה הם רק סימפטום של משהו הרבה יותר עמוק ושיש שם קריאה לעזרה מהילדים שלנו.

זו בקשה לעזרה!

ככל שנלמד להתייחס אליה יותר לעומק אנחנו נראה פחות ופחות מקרים כאלה.

ילדים שחשים פעם אחרי פעם שרואים אותם, שמבינים את הקושי שמסתתר מתחת להתנהגות שלהם, שנותנים להם מקום לבטא את הרגשות שלהם, למרות הפער בין ההגיון של ההורים לתפיסה של הילדים, הם ילדים שירגישו תחושה הולכת וגוברת של בטחון, שהם יכולים לסמוך על הקשר בינם לבין ההורים ולכן הם יכולים להיות רגועים יותר ולקבל את ההנחייה של ההורים.

זו ההזדמנות עבור ההורים לייצר ממשהו מורכב ולפעמים קשה- ולהפוך אותו למשהו חיובי.

טיפ ראשון להתמודדות עם טאנטרום של הילדים

אז הנה כבר עכשיו קחו לכם טיפ ראשון ברמה של התודעה שלכם.
ההתנהגות של הילדים שלכם היא לא מה שנדמה לכם שהיא.
התקפי הזעם והתיסכול שלהם הם לא נגדכם, הם לא באים כדי להכעיס אתכם, כדי לגרום לכם עצמכם לחוש תיסכול וחוסר אונים, הם בסך הכל קריאה לעזרה של ילד קטן או ילדה קטנה שלא יודעים להגיב אחרת.
זה התפקיד שלנו לראות את זה ולהגיב, ובכן, כמו הבוגר האחראי בסביבה.

טיפ שני להתמודדות עם התקפי תסכול וכעס של ילדים

והנה עוד טיפ שמי מכם שיבחרו לאמץ אותו לחיים שלכם אתם תתחילו לראות שינויים ממחר.
בכל פעם שהילד או הילדה חווים התקף זעם, תסכול, כעס, טאנטרום- קחו נשימה עמוקה, תזדקפו פיזית ואז תגידו לעצמכם, בלב או אפילו בקול רם:
וואו, הילד שלי כל כך בוטח בי שהוא מרשה לעצמו להתנהג בצורה הזו. הנה ההזדמנות שלי לחזק את הקשר ביננו ולהראות לו שאני כאן עבורו.

האם זה קל? בהתחלה ממש לא, כי לרוב כשאנחנו נראה מישהו במצוקה או באמצע התקף כעס, כל הטריגרים שלנו ההורים נלחצים ואנחנו עצמנו עלולים להכנס למצב בו אנחנו מבטאים תסכול או כעס.
אבל יש שפע של כלים כדי קודם כל ללמד את עצמנו איך להגיב כשהילדים חווים התקף כזה וכך להגן גם על עצמנו מפני הטריגרים שנלחצים בזמן התנהגות כזו של הילדים. כמו למשל הכלים שאני מלמדת בקורס שלי להתמודדות עם תסכולים וכעסים. כלים שהוכיחו את עצמם פעם אחרי פעם במאות מקרי הצלחה בהם ההורים הצליחו ללמד את הילדים לווסת את הרגשות שלהם והבית הפך רגוע, נעים ומלא שיתוף פעולה

הדבר הכי עצוב זה לראות ילדים שגדלים בבית שאין להם בטחון רגשי ואין להם תמיכה, הם פשוט לא בוכים, לא מקטרים, לא מביעים רגשות.
אני רוצה להזמין אתכם להתנסות בצורת התבוננות חדשה על האופן שהילדים מתנהגים וקודם לראות בכל התנהגות שלהם ברכה והזדמנות לחיזוק הקשר.

אגב, זה לא אומר שאם הילד מתחצף, צועק או מקלל, אתם לא תעצרו את ההתנהגות הזו.
חד משמעית אתם תבהירו שזו לא התנהגות שאתם מאשרים אותה.
אבל, יחד עם זה, אתם גם תבינו שכל התנהגות כזו היא קריאה לעזרה ואתם תפקידכם לשמוע את הקריאה הזו ולעזור לילד ולחזק דרך זה את הקשר בינכם.

אז מה המיומנות הכי חשובה שהורים צריכים לאמץ לעצמם?

אני מאמינה שהמיומנות הכי חשובה שנוכל לאמץ בתור הורים היא המיומנות של התמודדות עם מצבים כאלה של משבר, של התקפי כעס, טאנטרום וזעם. זו המיומנות הכי חשובה שאנחנו יכולים לפתח כהורים.

כי האמת לאמיתה היא שכשהילדים חווים את התקפי הזעם האלה, כשהם בעיצומו של תסכול ובכי, הם בעצם במצב הכי שברירי שלהם. הם בעצם זועקים לעזרה.
מי שצופה מבחוץ עשוי לקרוא להתנהגות הזו חוצפה, או חוסר הקשבה, אבל בפועל זה המצב הכי מורכב רגשית עבורם והם בעצם טובעים בתוך סערה של רגשות.

היכולת שלנו כהורים לעזור להם ולתמוך בהם כשהם הכי רגישים, הכי חשופים והכי פגיעים, זה משהו שפשוט ישדרג את מערכת היחסים בינכם לילדים, לא רק היום אלא להרבה מאד שנים קדימה.
אחרי הכל, ואנחנו לא מגדלים ילדים.
אנחנו מגדלים את המבוגרים שהם יצמחו להיות.

כשאנחנו מבינים את זה אנחנו מבינים שכל מה שקורה בקשר ביננו לבין הילדים הוא הזדמנות לגדילה, הוא הזדמנות ליצירה של קשר חיובי וזה מה שהופך בסופו של דבר את כל נושא ההורות לקל יותר. כן אפשר לחוות את ההורות שלנו כמשהו קל יותר לניהול, כשאנחנו רואים בכל אתגר עם הילדים, כהזדמנות לחיזוק הקשר ביננו ואז אנחנו מאמצים גישה יצירתית של מציאת פתרונות בדרך משותפת.

ככל שמערכת היחסים והאמון והקשר ביננו עם הילדים הוא חזק יותר, כך תהליך ההורות שלנו הוא קל יותר. ככל שיש לנו תקשורת טובה יותר עם הילדים, כך ההורות שלנו נהיית קלה יותר גם בגיל צעיר ובטח ובטח בגיל ההתבגרות שם הדברים נהיים מורכבים עוד יותר.

עוד סיבה קריטית לכך שהמיומנות הזו חשובה ביותר:

לא רק שנעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם הרגשות שמציפים אותם, לא רק שנבין את הילדים בצורה טובה יותר, לא רק שנפתח קשר חיובי ועמוק לטווח ארוך אלא גם דרך זה ניתן לילדים שלנו הזדמנות ללמוד מאיתנו איך מתמודדים עם מצבים של כעס ותסכול של אחרים.

רק תדמיינו איך אתם מתמודדים בקלילות עם התקף הכעס של הבן שלכם ואת הבת שלכם מסתכלת מהצד ולומדת גם כן איך להתמודד כך עם חברות שלה, עם בן הזוג העתידי שלה, עם הילדים שלה.

כך הילד שחווה את התקף הכעס כרגע גם לומד, דרך התבוננות בנו ההורים, איך להתמודד עם הרגשות שלו עצמו, במקום לצרוח ולבכות ולהתלונן, אפשר להשתמש במילים כדי להתמודד עם הרגשות המציפים האלה.

דרך דוגמא אישית, הילדים לומדים מיומנות של פתרון בעיות, קל להם יותר להתמודד עם הרגשות שלהם ובהדרגה יהיו להם פחות ופחות התקפים כאלה כי הם ידעו להתמודד עם הרגשות שלהם.

כך שמערכת יחסים טובה יותר ביננו לילדים היא המפתח להרגעה מהירה של התקפי תסכול וזעם, לגידול של ילדים שמחים ובטוחים וכן… גם לזה שאנחנו נהנה מההורות שלנו.

אם ממש חשוב לך למצוא פתרון מהיר ויעיל להתקפי הזעם והתסכול של הילדים, וביננו גם להתפרצויות שלך כשאת מרגישה שהכוח פשוט נגמר…
ומצד שני, ניסית כבר הכל, הלכת להדרכות הורים, לייעוצים, קראת את כל הטיפים והמצב כמעט לא השתנה או השתנה מעט וחזר תמיד לקדמותו

כדאי שתדעי שעם שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, ב80% מהמקרים ניתן לזהות את הניצנים הראשונים של השינוי כבר ב4 השבועות הראשונים, לפעמים אפילו תוך שבוע אחד, וכך לצאת אחת ולתמיד ממעגל התסכול והכעס, להעצים את הילדים ולחולל שינויים מהירים בצורה יוצאת דופן וכל זה בלי להצטרך ללכת לעוד מטפל אחד ולבזבז שעות יקרות והמון כסף.
בקורס גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים ולגדל ילדים רגועים ומשתפי פעולה לומדים בדיוק איך לעשות את זה שלב אחרי שלב, בחמישה שיעורים אינטרנטיים מעמיקים, המבוססים על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח.
קליק כאן לכל הפרטים החשובים על הקורס

זהו תהליך של תשליך של אש וקרח, זה תהליך מעניין מאד, אבל לפני כן צריך להתחיל במיינדסט ולכן חשוב מאד לקרוא את מה שאני מעלה כאן.
חשוב להבין שהמחשבות והרגשות שלנו זו הדרך שנטבעה בתוכנו בילדותינו. אמונה היא פרספקטיבה שיש לנו שנאספה בעבר, לרוב בילדות שלנו והיא מושפעת בצורה לא מבוטלת מאמונות של ההורים שלנו, של הסבים ואף לפני כן, אמונות שעברו מדור לדור.
אמונות הן מסקנות שיש לנו על החיים שצברנו במהלך החיים. רוב האנשים לא טורחים לשנות את האמונות שלהם בבגרותם. לא האנשים לא בוחנים מחדש את האמונות שהם צברו בילדותם. הן מקבלים כמובן מאליו את מה שהם חושבים ומאמינים על עצמם.
האמונות הללו הופכות להיות משהו שמגשים את עצמו. האמונות הללו מגשימות את עמן. אנחנו נגלה שתת המודע שלנו תמיד יוכיח לנו שאנחנו צודקים, שהאמונות שלנו נכונות.

וזה הזמן להתחיל לבחור בקפדנות את האמונות שלנו.
אתן לכם דוגמא של תהליך הטמעת אמונה בגיל צעיר המשפיעה לשנים ארוכות.

בתאילנד יודעים לאלף פילים בצורה שמאפשרת למאלפים שליטה מלאה עליהם ממש מגיל צעיר.
המאלפים לוקחים פיל ממש מינקותו וקושרים אותו עם שרשרת ברזל לרגל שמחוברת לקיר בטון. השרשרת הזו מחוברת כל כך חזק שאין סיכוי שהפיל יוכל להשתחרר ממנו. אבל הפילון, באופן טבעי, נלחם ונאבק במשך כמה ימים להשתחרר. הוא עשוי להפצע בתהליך אבל הוא לא מוותר ומנסה שוב ושוב. ואחרי כמה ימים, לפעמים כמה שבועות, הפיל מפסיק להלחם כי הוא מבין שזה בלתי אפשרי. מאותו רגע, נצרבת בפיל התודעה שאם משהו קשור לו לרגל הוא לא יכול לזוז או לברוח.
בבגרותם קושרים להם משהו כמו שרוך ומצמידים לכיסא פלסטיק והפיל לא יזוז. ולנו הרי ברור שהפיל יכול להזיז את זה בלי בעיה. ועם זה, בגלל האמונה שנצרבה מגיל צעיר שהוא לא יכול להזיז את זה הפיל כלל לא ינסה.

אתן לכם דוגמא נוספת. פרעושים יכולים לקפוץ לגובה מדהים, פי כמה וכמה מהגודל שלהם.
בניסוי מעבדה שעשו פעם גילו, שאם סוגרים פרעושים בקופסא סגורה, אז הם ילמדו, תוך שלושה ימים, לקפוץ רק עד גובה הקופסה.
וזה למרות שאם לא היה מכסה לקופסה הם היו יכולים לקפוץ פי 3 יותר גבוה. אבל תוך 3 ימים הם ילמדו שניתן לקפץ רק עד גובה המכסה.
הדבר המדהים הוא, שכאשר הם מייצרים צאצאים דור שני ושלישי גם הצאצאים קופצים רק עד גובה המכסה וזה אפילו כאשר המכסה כבר הוסר.

זו בדיוק ההמחשה של המצב שבו רוב האנושות נמצאת בו. רוב האנשים מקבלים באמונה שלמה את האמונות של ההורים שלהם שעוברות מדור לדור ועם זה הם מתקיימים. וחלק מהאמונות הללו הן נפלאות ומקדמות ומעצימות וחלקן הן מחבלות ומונעות התקדמות וכולאות אותנו בתוך פחדים מעשייה והגשמה.
זה כמו להיות בכלא מנטאלי.

הרי מה שעוצר את הפרעושים, את הפילים ואת האנשים זו האמונה שלהם שהאמונות שלהם אמיתיות ומכאן שאין דרך אחרת. אנחנו כולנו גורי פילים ומכאן לרוב אנחנו אסירים של המחשבות שלנו.
מתוך מקום של מחייבות לעצמנו ולילדי םשלנו אנחנו צריכים ללמוד מהן האמונות שלנו, לבחור לפקפק בהן ולא ללכת עליהן כמו רובוטים. לא ללכת מתוך אמונה שזו הדרך היחידה בה הדברים פועלים.

שמעתי שוב שוב משפטים: אני פועלת כמו שאמא שלי פעלה, או: בגלל מערכת היחסים שלי עם אבא שלי אני ככה. והמון אמונות עולות בשיחות שלי עם מתאמנות: אני לא יכולה, זה לא בשבילי, בזה אני לא אצליח, ברור שזה לא ריאלי עבורי…

אבל אם הילדים שלנו היו חושבים בצורה הזו על עצמם, האם היינו מאשרות להם שזה נכון והם באמת לא מסוגלים או שהיינו נלחמות ונלחמים כדי לעזור להשריש אמונה חיובית בעצמם?
אז למה אנחנו מרשות ומרשים לעצמנו לבחור להאמין באמונות השליליות והמגבילות שלנו? למה שלא נבחר לאתגר את האמונות הללו?
למה שלא נבחר להחליף אותן באמונות חדשות? אמונות שמקדמות ומעצימות ומחזקות?
הדבר הכי חכם שנכל לעשות זה להחליט לבחור את האמונות שלנו, את אלה שמקדמות אותנו, את אלה שנותנות לנו הזדמנות להגיע למקומות שאנחנו רוצים להגיע.

ויש לא מעט שאומרים: אני אאמין בזה כשאני אראה את זה.
זה לא עושה את העבודה.
קודם כל יש לנו את השורשים ובהם צריך לטפל כדי להגיע לפירות.

התהליך של התשליך שנעשה, זה החלק בו נתחיל לעקור את אותם רגשות, מחשבות, אמונות שיש לנו מילדות.
אנחנו נתחיל עם תהליך של תשליך אש שהוא תהליך מתמשך ומתקדם שאני ממליצה לעשות מדי יום ויום.

בנוסף נעשה כאן תהליך של תשליך קרח שמשלים את התשליך באש.
הוא ארוך יותר ודורש שתקדישו לעצמכן זמן של שקט בן כ17 דקות. ייתכן שיש צורך לגלול מעט כדי להאזין לתהליך הזה.

אנחנו בימים אלה מציינים שנתיים מהתאונה של בעלי.
שנתיים מורכבות, מטלטלות, כואבות, וגם תקופה של הרבה תקווה והתגייסות שלנו כמשפחה ושל כל אהובינו ואוהבינו בתמיכה באמת יוצאת דופן שקיבלנו.

כמתנה לכל מי שצריך ורוצה החלטתי להעניק את לחישות הלילה לבריאות איתנה. יש קובץ אחד לגברים
ואחד לנשים. כדי לקבל את הלחישות במתנה צריך להכנס לחנות האינטרנטית של לחישות לילה, לגלול למטה
עד שתמצאו בין כל הקבצים את הלחישות לבריאות איתנה, המחיר שלהן הוא 0 שח.
צריך למלא פרטים כדי שהם ישלחו אליכם ישירות במייל וזהו, המתנה שלכם

כאן מקליקים לקבלת המתנה

שתהיה לכם שנה נהדרת
אינסה קליינמן- פרץ
מאמנת אישית לאמהות ולנשים

איך להעביר ביקורת על הילדים בלי לעורר התנגדות, כעס, עלבון והכי חשוב בלי לפגוע בדימוי העצמי שלהם ובקשר בינכם???
אחרי עשרות בקשות החלטתי לצלם סרטון שייתן לכם גם אל ההשראה וגם את הדרך המדוייקת בה אני משתמשת עם הילדים שלי. הנה הוא מגיע רק לגלול קצת למטה אבל לפני כן, יש לי שאלה…

חשוב לכם שתהיה תקשורת מעצימה בבית? פשוט תמשיכו לקרוא…

תקשורת מעצימה וחיובית היא המפתח ליצירה של שיתוף פעולה עם הילדים, קבלה של תשומת הלב שלהם והצלחה בקשר שלכם עם הילדים- אם נמאס לכם לבקש כל דבר 10 פעמים, אם אתם לא רוצים לקבל יותר משיכות כתף וקריאות “אוף” “זה לא פייר”, אם אתם רוצים שהילדים שלכם ירצו לשתף פעולה איתכם, תצטרפו אלי להדרכה אינטרנטית חינמית בה תקבלו את הפתרונות הכי טובים שלי- רק להעתיק ולהדביק קליק על הכפתור להצטרפות להדרכה בחינם. בהדרכה לא רק שאני אענה לשאלות שלכם בלייב אלא גם נדבר על איך להתמודד עם הילדים כשהם אומרים דברים קשים כמו: אמא אני שונא אותך (סיפור אמיתי שקרה לי)

למי שצריך את התוכן של הסרטון כתוב תימללתי אותו עבורכם:
הורים, רוצים לדעת איך נעביר ביקורת על הילדים בלי לעורר אצלם התנגדות, כעס, עלבון ובלי להרוס את הדימוי העצמי שלהם?

אני אינסה קליינמן מלחישות לילה להעצמת ילדים, מאמנת, מנחת NLP מרצה בינלאומית ומייסדת השיטה שמשלבת בין מדעי ההורות והרוח. את השאלה לגבי ביקורת לילדים נשאלתי לפני כמה ימים וחשבתי שיהיה נכון להקדיש לזה כמה דקות ושזה בטח חשוב גם לכם.

לפני שאני אענה על השאלה אני מזמינה את ההורים שצופים בי להזכר בפעם האחרונה שבן או בת הזוג שלכם העבירו עליכם ביקורת או הבוס או מישהו מסביבתכם.

איך זה הרגיש לכם? האם רציתם להקשיב ולקבל את הביקורת ולשנות באופן מיידי את ההתנהגות שלכם? או שאולי התעוררה בכם התנגדות? אולי לא הייתה לכם ברירה אלא לשנות כי זה הבוס אמר אבל בתוככם הייתה תחושה של חוסר נעימות ואולי אפילו התמרמרות?

מזמינה אתכם לעשות בדיקה כנה עם עצמכם מה באמת חשתם ברגעים הראשונים של קבלת הביקורת.

כי אם להיות כנים עם עצמנו לרגע, ב95% מהמקרים מי שמעביר ביקורת רוצה שינוי בהתנהגות ואפילו שליטה בהתנהגות של הצד שאותו מבקרים.
וב95% מהמקרים, גם אם יבוא שינוי הוא יבוא עם מחיר של פגיעה בדימוי העצמי של מקבל הביקורת ושל הקשר בין המבקר למקבל הביקורת. אלא אם כן, נדע להעביר ביקורת בדרך כזו שתעורר במקבל רצון לשתף פעולה.
רוצים לדעת איך עושים את זה?
מעולה, רגע לפני שאספר לכם על כך אני משתפת שבימים אלה עשרות ההורים בחרו להצטרף לקורס סודות התקשורת של הורים מעצימים בהשקעה מצחיקה של 132 שח * 3 תשלומים בלבד!

במסגרת הקורס לא רק תלמדו…
איך לשלוט בשפה שלכם כך שהילדים ירצו להקשיב
איך לייצר שיתוף פעולה עם הילדים באופן טבעי
איך לבנות גשר אל הילדים שלכם כדי שהם יבחרו לעשות מה שאמרתם
איך לזהות את האופן בו הילדים שלכם קולטים הכי טוב

אלא גם תבינו
איך להגיע אל הילדים בדרך שהם באמת מבינים
מה אתם כבר היום יודעים לעשות ועדיין לא עשיתם עם הילדים
איך לדבר שפה שהמיינד של הילדים שלכם מבין בקלות
לשפר את הקשר, להעצים את הילדים באמצעות השפה ולהקנות להם תחושת בטחון

וזה עוד לא הכל…
כי למי שנרשם החודש אני הולכת לתת עוד מתנה שווה במיוחד:

הערכה המושלמת להתמודדות עם זמן מסך שהיא ערכת חובה לכל הורה שיש לו ילדים שצמודים, קצת יותר מדי למסכים.
זו ערכה בשווי של 897 ש”ח והיא שלכם במתנה יחד עם הקורס השווה, סודות התקשורת של הורים מעצימים. וזה במ-ת-נ-ה (בשווי 897 שח)
וגם
את כל סרטוני האתגר ךתקשורת מעצימה בבית (כשעה וחצי של תוכן וכלים מצויינים) מרוכזים במקום אחד לצפייה בכל זמן ומקום שנוח לכם (מתנה בשווי 250 שח)
וגם
תמיכה במיילים לשאלות שלכם, במהלך 30 ימים מההרשמה! (מתנה בשווי של 800 שח, גם אם תכתבו לי כל יום אני אענה לכם על השאלות שלכם במסגרת הקורס במייל חוזר)
נכון שווה?

כאן מקליקים לקבלת כל הפרטים על הקורס ולהרשמה==>> https://nightwhispers.ravpage.co.il/Communicationsecrets

בנוסף, מזכירה שיש לכם הזדמנות לקבל הדרכה אינטרנטית חינמית על תקשורת מעצימה בית, ממש כל הפתרונות שלי ליצירת שיתוף פעולה חיובי עם הילדים- רק להעתיק ולהדביק וכדי להרשם רק צריך להקליק על הקישור כאן, למלא פרטים, ואשלח לכם מייל אישור, וכן ברור שמותר לשתף עוד הורים כדי שגם הם יהנו מהפעילות הזו.

בהדרכה נלמד איך במקום לעשות את 7 השגיאות האלה, אפשר להמנע מהן ומה אפשר לעשות במקום (ממש ברמה של משפטי מפתח).
למי שישתתף בשיעור בו עד הסוף, אני אחלק את סיכום ההדרכה בכתב כך שתמיד יהיו לכם משפטי המפתח הללו לקריאה חוזרת ולשימוש יומיומי.
בשיעור הזה ריכזתי את הפתרונות הכי טובים שעובדים לי בבית עם ילדיי הפרטיים וגם הלקוחות שלי מדווחים על הצלחות עם זה.
ממש כמו היום בבוקר, כשהילדים שלי, קמו, התארגנו בזריזות, והיה לנו זמן לנהל שיחה נעימה ארבעתנו יחד, סביב שולחן ארוחת הבוקר ואז כולם יצאו בזמן למסגרות ולעבודה.
אז אולי עכשיו זה נשמע כמו חלום א-ב-ל אני מבטיחה שזה יכול לעלות על כל דמיון.

אז כדי להבין מה עושה ביקורת לילדים הלכתי למחקר שנעשה באוניברסיטת קולומביה בארהב. במחקר דיברו עם הילדים והראו להם בובות שבנו בניין של לגו אבל הבובות שכחו להוסיף חלונות.
ואז סיפרו לילדים איך המורה העבירה ביקורת על הבובות ששכחו להוסיף חלונות.

לקבוצה אחת נאמר שהנאמר לבובה: אני ממש מאוכזבת ממך, שכחת להוסיף חלונות- זו דוגמא לביקורת אישית.

לקבוצת ילדים שנייה נאמר שאמרו לבובה: זה לא נכון לעשות את זה ככה, עדיין חסרים חלונות- זו ביקורת על התוצאה

לקבוצה השלישית נאמר שאמרו לבובה: האם יש דרך אחרת/ נוספת לעשות את זה? זו בכלל לא ביקורת, זה משוב

לאחר מכן שאלו החוקרות את הילדים שאלות שנוגעות לתחושת הערך שלהם: עד כמה הם מרגישים חכמים, טובים, מוצלחים, מסוגלים להשיג את המטרות שלהם.

ובאופן לא מפתיע הילדים ששמעו ביקורת על הבובות עצמן תיארו את עצמם כבעלי תחושת ערך אישי נמוכה ביותר וגם את מצב הרוח שלהם כירוד.
הילדים ששמעו ביקורת על התוצאה היו אפשהו באמצע מבחינת תחושת הערך והמסגולות שלהם והילדים ששמעו משוב על התהליך דיברו עצמם הכי גבוה מבחינת תחושת הערך שלהם, המסוגלות, המוטיבציה ומצב הרוח שלהם.

למעשה הילדים ששמעו משוב על התהליך הם אלה שענו תשובות כמו: אני חושב שאני פשוט אנסה שוב להרכיב את הלגו הזה או יכול להיות שזה עדיין לא שלם אז אני יכולה לפרק ולהרכיב מחדש.

שזה מעניין.

כי אלו ששמעו ביקורת הרגישו רע עם עצמם וזה כיבה בהם את הרצון לעשות כל שינוי.

ואלו ששמעו משוב על התהליך הצליחו לשמור על תחושת הערך שלהם גבוהה והיה להם קל להתמלא מוטיבציה כדי לעשות שינוי.

תחשבו היום, במשך היום איך אתם יכולים ליישם את זה בבית עם הילדים ולתת להם משוב על התהליך עצמו.

ועוד יותר טוב לתת משוב סנדוויץ’ שבו תתחילו בזה שתציינו דבר אחד חיובי לגבי התהליך:

ראיתי כמה השקעת בבנייה של הלגו

ואז לציין את עיקר הדברים: מה עוד אפשר לעשות? איך אפשר לשפר? האם יש דרך יותר טובה לעשות את זה?

ולסיום סיומת חיובית: אני סומכת עלייך שאתה תמצא את הדרך היצירתית/ הנבונה/ החכמה/ המועילה / המשתפת לפתור את זה.
ממש סקרנית כמה מהר תתחילו ליישם את זה בבית ולשמוע מכם את התוצאות עם הילדים.

ואם עדיין לא הצטרפתם להדרכה האינטרנטית: 7 שגיאות התקשורת של הורים ומה לעשות ולהגיד במקום יש לכם קישור כאן, רק להקליק עליו, להרשם ואנחנו נשתמע בקרוב.
https://nightwhispers.ravpage.co.il/7commistakesfeb2020