Category Archives: בטחון עצמי

הפוסט הזה מוקדש באהבה ובהערכה לכל אלה שאמרו לי בשבועות האחרונים:  "איזה פאדיחות שאני חושפ/ת את הדברים האלה בפניך".

מכירים את הרגעים האלה שללא התראה מוקדמת הכל נהיה שמח, נעים וכיף? רגע שבו הכל טוב ושמח, ואפשר להשתטות קצת?

בסיומו של יום מוצלח בקליניקה יצאתי לאסוף את הבנים, להסיע לפעילויות, לחוגים ולחברים… הדברים הרגילים של כל האמהות. ותוך כדי נסיעה הרגשתי שהלב שלי מתפוצץ מאושר. פשוט עולה על גדותיו בהוקרת תודה. לשמחה הזו הצטרף מזג אוויר נפלא, שמיים כחולים, שמש חמימה שמציצה מבעד לעננים לבנים ותחושה נעימה בכל הגוף.

ואז החליט שדרן הרדיו לעשות מעשה פזיז במיוחד ולשדר ברצף שלושה שירים קצביים ומעוררי שמחה. יש עוד רבע שעה עד שאצטרך לאסוף את הילדים ואני צריכה להחליט מה עושים עם כל האנרגיה המפזזת הזו. האם לחנות בחנייה ולשמוע את המוזיקה בקולי קולות? אבל ממש מתחשק לי לרקוד אותה, להוציא את השמחה שבגוף בתנועה.

בהחלטה של רגע, אני יוצאת מהכביש שבתוך היישוב אל הכביש הראשי ומחליטה להמשיך בנסיעה. כן, כנראה שזו לא הייתה הנסיעה הכי בטוחה בחיי, אבל וואו, כמה כיף היה שם. הרמקולים רעמו בקול, אני שרתי בקולי קולות, תופפתי על ההגה ומודה שהצלחתי בדרך לא דרך גם לרקוד על הכיסא. וכל הזמן הזה, השמחה שהייתה בגופי ממשיכה לפעום ועולה וצומחת. בינתיים, סביב נהגים הסתכלו וודאי חשבו לעצמם: "מי זו המשוגעת הזו?"

רבע שעה של נסיעה שמחה שהייתי רק אני לעצמי. אבל לדברים האלה יש גם תוצאות, כי כשאנחנו מרשים לעצמנו לשמוח בכל העצמה זה עובר הלאה גם לאדם הבא שנמצא בסביבה.

כשהגעתי לילדים הם קיבלו אותי צוחקת, אנרגטית, מלאת חיוניות ורצון לשתף אותם. בערב, כשכולנו התכנסנו בבית, לאחר החוגים, חברים, פעילויות חשבתי לעצי: למה לשמור את כל הטוב והכיף הזה רק לעצמי?

במהירות הוחלט להמשיך את המסיבה: מוזיקה הופעלה בסלון ביתנו וכבר אנחנו רוקדים ומשתוללים כל אחד בסגנון המיוחד שלו. אף אחד מאיתנו הוא לא רקדן מקצועי ויחד עם זה ההנאה והשמחה ששאבנו מכמה דקות של פעילות ותנועה משותפת שווים כל רגע.

כן, כן, עכשיו אפשר לחשוב: "איזה פדיחות", "מי רוקד ליד הילדים בסלון?", "ממש בושות להתנהג כמו ילדים קטנים". ואפשר לבחור לאמץ גישה חיובית, כל אחד מבטא את השמחה שלו בדרך אחרת והדרך של התנועה והתזוזה היא אחת הטובות כיוון שבאורח מופלא, ככל שאנחנו זזים יותר ומוציאים יותר אנרגיה אנחנו מקבלים חזרה יותר אנרגטיות ושמחה. והבונוס הגדול הוא מה שקורה לילדים.

הם רואים הורים שמחים, פעילים, בטוחים בעצמם שמעזים לעשות דברים גם אם זה קצת מביך ומאמצים גישה כוללת לחיים של מה אפשרי, מה כיפי ומה משמח. והם לומדים ועושים גם.

מאחלת לכם שבת שלום מלאת שמחה ותנועה ומצרפת את אחד השירים שעושה לי המון שמח בלב.

"כריסטיאן ד. לרסון (1874-1962) היה מורה, סופר ומנהיג בתנועת המחשבה החדשה. הוא האמין שלאנשים יש כוחות חבויים, שניתן לרתום לטובת הצלחה בעזרת הגישה הנכונה. קטע קצר זה, שהתפרסם בשנת 1912, הוא מעין 'אמנת האופטימים', וביום שבו גיליתי אותו הוא שינה את חיי. רציתי לשתף איתך את המילים החכמות האלה, שיכולות לשמש תפילה אישית לכל אחד ואחת מאיתנו…

"הבטח לעצמך להיות כל כך חזק במחשבותייך, עד ששום דבר לא יוכל להפר את שלוות הנפש שלך.

לדבר בריאות, אושר ושגשוג עם כל אדם שאתה פוגש. לגרום לכל החברים שלך להרגיש שיש בהם משהו מיוחד.

להסתכל על הצד החיובי של כל דבר, ולאפשר לאופטימיות שלך להתגשם.

לחשוב רק על הטוב ביותר, לעבוד רק על הצד הטוב ביותר, ולצפות רק לטוב ביותר.

להיות נלהב באותה המידה בדיוק מהצלחה של אחרים, כפי שאתה נלהב מההצלחה שלך.

לשכוח את טעויות העבר ולדחוף ביתר מרץ למימוש הישגי העתיד.

ללבוש ארשת עליזה בכל עת, ולתת לכל יצור חי שאתה פוגש – חיוך.

להשקיע זמן בשיפור עצמי, עד שלא יהיה לך זמן לשפוט אחרים.

להיות גדול מדי מכדי לדאוג, אציל מדי מכדי לכעוס, חזק מדי מכדי לפחד, ומאושר מדי מכדי להרשות לצרות שלך להיות בנמצא.

לחשוב טוב על עצמך ולהכריז על עובדה זו בפני העולם, לא במילים רמות אלא במעשים גדולים.

לחיות באמונה שלמה שכל העולם לצידך, כל עוד אתה נאמן לטוב שבך".

איך עושים את זה? עובדים בזה, בוחרים בטוב כל יום, מוקירים תודה על כל הטוב שיש בחיינו באופן שיטתי ויומיומי, עושים דברים שעושים לנו טוב, מחפשים דרכים לצמצם התנהגויות שלא עושות לנו טוב, לומדים וחוקרים ומתפתחים.

רוצים לדעת עוד על איך לגדל ילדים שמחים? מוזמנים להרשם לסדרת ההדרכות שלי בנושא. לחצו כאן.

לחישות לילה- זה פשוט עובד

השפה שבה אנחנו מדברים אל הילדים שלנו הופכת להיות השפה הפנימית בה הם מדברים אל עצמם.

אם ספגנו הרבה ביקורת בילדותינו נגדל להיות אנשים ביקורתיים בבגרותינו, בעיקר כלפי עצמנו. ואם דיברו אלינו בשפה מכילה ואוהבת זו תהיה השפה הפנימית שלנו כלפי עצמנו.

אם במקום השיפוטיות והביקורתיות נתמקד במה טוב בדבר שהילדים עשו או חוו אנחנו נצליח להעניק לילדים שלנו פרספקטיבה רחבה יותר ומגוון של אפשרויות: "אני מבינה שבחרת להוציא את הכסף שחסכת על דברים שחשובים לך (ולי נראים לא חשובים) ויחד עם זה יש דרכים נוספות להשתמש בכספים שלך. איך לדעתך תוכלי בפעם הבאה להשקיע את הכסף שלך בצורה טובה עבורך?"

או מה דעתכם על: "ראיתי שנעלבת מאד מהאופן שהחברות התייחסו אלייך ולכן צעקת ובכית. מה תוכלי לעשות בפעם הבאה כדי להתנהג כמו הילדה הבוגרת שאת?"

ככה אנחנו מלמדים את הילדים שניתן למצוא טוב בכל מצב גם אם הוא נראה להם כמו משהו סופי ומוחלט.

ילדים לא מכירים במגבלות והם מבקשים שוב ושוב את מה שהם רוצים לעצמם. לדעתי זה דבר נפלא! היכולת הזו לבקש לעצמם שוב ושוב את הדברים שהם רוצים היא בעצם היכולת שמניעה את העולם, שמייצרת אצלם מוטיבציה להרים את ראשם כתינוקות, להתהפך, לזחול, ללכת, לדבר…

הורים רבים לא פעם נופלים למלכודת ה"לא וזהו". הילדים מבקשים שוב ושוב וההורים מתנגדים שוב ושוב כדי לצמצם את כמות הבקשות של הילדים. זה מעגל קסמים שיוצר תחושה של צמצום של האפשרויות הקיימות.

אחד הכלים החשובים ביותר כאן הוא ללמוד לייצר סדר עדיפויות. הבסיס הוא שהכל אפשרי, הכל אפשרי ויש מספיק כדי לענות על כל הבקשות והתשובות לכל השאלות קיימות.

כדי שלא ניפול ללופ הסגור של בקשה מהילדים ומענה בלמה הייתי מציעה לכם להשתמש בשלוש שאלות מובילות ומקדמות:

• מה כן אפשרי?
• מתי זה אפשרי?
• באיזה אופן זה אפשרי?

אם הילד רוצה עכשיו לצפות בטלוויזיה והשעה היא שעת השינה שלו ואם הילדה רוצה בובה נוספת וזה לא בסדר העדיפויות שלי נחליף את התגובה האוטומטית לא ,לא עכשיו, אחר כך, אי אפשר ב: אפשר.

עכשיו חלק מהקוראים וודאי חושבים לעצמם: "היא השתגעה לגמרי" 🙂 ובכן, עדיין לא, המשיכו לקרוא בבקשה…

מה כן אפשרי?

אפשר לצפות, אפשר במקום לצפות בטלוויזיה לקרוא ספר עם אמא או אבא, אפשר לשחק עם הבובות הקיימות. כך מהר מאד אנחנו משנים את ה"לא" המוחלט והאוטומאטי בשפה שמשדרת שהדברים אפשריים.

מתי זה אפשרי?

אפשר מחר בשעות אחר הצהריים לצפות בטלוויזיה, אפשר להכניס את הבובה לרשימת המתנות שאת רוצה לכבוד יום ההולדת שלך, וכו…

באיזה אופן זה אפשרי?

אפשר למשך רבע שעה לדחות את שעת ההשכבה ולצפות בכל זאת עכשיו- כן, גם זאת אפשרות שאתם תתגמשו פעם בכמה זמן ותתנו דוגמא שליכולת להפגין גמישות. כמובן בהנתן שזה בכפוף לערכים ולכללים המנחים בבית. אפשר לאחר הכנת שיעורי הבית לצפות בטלוויזיה. אפשר לבקש את המתנה של הבובה ממישהו אחר למשל מסבא וסבתא,  אפשר לחסוך כסף ולהשתמש בו כדי לקנות את המתנה הנוספת והאמינו לי ילדים יודעים היטב איך להשיג את מקורות המימון שלהם ואם הם לא יודעים גם לזה ניתן לחשוף אותם.

העיקרון המוביל הוא שהכל אפשרי! אפשרי גם לשנות את תבניות החשיבה שלנו ואת השפה שלנו. וכשנתחיל להשתמש בשפה מקדמת במקום בשפה מצמצמת ונאמץ ביטויים המרחיבים את טווח האפשרויות נגלה שאנחנו מסייעים לילדים שלנו להבין שהכל נגיש ואפשרי להם.

תהליכי החשיבה שלנו והשפה שאנחנו נוקטים בה הם כלים בעלי חשיבות גבוהה כדי לממש ולבסס את תחושת בטחון ושפע של אפשרויות אצל ילדים שלנו.

ככל שנהיה מודעים לשפה שאנחנו משתמשיםב ה כשאנחנו פונים לילדים שלנו, נעזר בביטויים של הנחיה חיובית (מה כן לא במקום מה לא לעשות) וניעזר בשאלות מקדמות, נוכל לחולל שינוי באופן בו אנחנו מפעילים את הילדים, מתקשרים איתם בצורה אפקטיבית יותר ומגיעים לתקשורת חיובית ומקדמת.

אשמח לקבל את תגובותיכם והתייחסותכם בעמוד הפייסבוק של לחישות לילה להעצמת ילדים

בלחישות לילה להעצמת ילדים ישנם שלושה עקרונות זהב המסייעים לכל הורה לגדל ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים.

1. עקרון זהב 1: ההורה הוא המטפל הטוב ביותר של ילדיכם

2. עקרון זהב 2: על למנת שהילד/ה יחוו העצמה על ההורה לחוות העצמה גם כן

3. עקרון זהב 3: כדי לחולל שינוי משמעותי וארך טווח עלינו להתחיל בשינוי בתת הכרה של הילד ושלנו

בסרטון הבא אני מסבירה את כל זה על מנת שכל הורה יוכל לגדל את ילדיו ולהעניק להם תחושת בטחון ודימוי עצמי גבוה.

 לחצו כאן ללמוד כיצד תהליך לחישות לילה להעצמת ילדים עובד

מהו דימוי עצמי? איך נבנה דימוי עצמי מנצח לילדים שלנו?

על פי וויקיפדיה הדימוי העצמי הוא מושג רב ממדי המכיל בתוכו את התכונות והדימויים שהאדם מייחס לעצמו. למעשה הדימוי העצמי כולל בתוכו את סך האמונות שיש לנו על עצמנו, על מה אנחנו יכולים להשיג ולהיות.

הדימוי העצמי שלנו מתחיל להיווצר מרגע לידתנו ורוב הדברים שאנחנו מאמינים על עצמנו נקבעים עד גיל שבע או שמונה. הדימוי העצמי משפיע על היכולת שלנו לתפקד בצורה אפקטיבית ולהגיע לתוצאות רצויות בחיינו.

אנשים וילדים בעלי דימוי עצמי גבוה יפעלו בעולם בביטחון, הם יהיו מאושרים יותר, בטוחים בעצמם וביכולות שלהם , משוכנעים שהם רצויים ואהובים ולכן גם בעלי יכולת להעניק אהבה, להיות נדיבים ולחשוף לעולם את כשרונותיהם ויכולותיהם.

הדימוי העצמי שלנו נקבע בגיל צעיר על פי מאורעות שמתרחשים לנו. לדוגמא: מישהו ששר יפה וקיבל על זה המון חיזוקים יגדל עם דימוי עצמי שהוא יכול להיות על הבמה ללא חשש ומי שהייתה לו חוויה חיובית עם הצלחה עסקית כלשהיא ימשיך להסתובב עם הדימוי הזה שהוא איש עסקים מוצלח.

במקרה האישי שלי אני גדלתי עם המון הערכה סביב כישורי המשחק שלי ולכן ביליתי המון שנים בילדותי בהופעה בטכסים ובהצגות. מהמקום הזה עד היום אני מרגישה שנוח להעביר הרצאות וסדנאות כיוון שכבר בגיל צעיר נצרבה בי תודעה של אני מצליחה להעביר מסרים מעל במה וזה מנהל אותי עד היום.

זה נפלא שהדימוי העצמי שלנו מנהל אותנו במצבים חיוביים כאלה!

אולם מה קורה כשהמצב הוא הפוך? מה קורה כשאנחנו חווים חוויות שצורבות בנו או בילדינו דימוי עצמי נמוך? יש המון מקרים בהם ילדים מעניקים פרשנות למקרים שמתרחשים סביבם שמשפיעים אף הם על הדימוי העצמי שלהם ולא בהכרח לחיוב.

למשל ילד שעשוי לפרש את זה שסבא וסבתא האהובים הולכים הביתה, אחרי ביקור, כמשהו שנגרם בגללו, כי הוא לא רצוי ולא ראוי לאהבה. דוגמא נוספת היא ילדים להורים גרושים שמאמינים שהפרידה של ההורים היא אשמתם ואם רק הם היו ילדים טובים יותר אמא ואבא היו עדיין ביחד. והם נושאים את האשמה הזו והתחושה שהם לא בסדר כחלק מהדימוי שלהם. והדימוי הזה מעצב אותם ומנהל אותם לאורך חייהם.

סך התוצאות שלנו בעולם לא יעלו לעולם על הדימוי העצמי שלנו ולכן חשוב כל כך שנבין את הדימוי העצמי שלנו, של ילדינו, את המנגנונים היוצרים אותו וכיצד ניתן לפעול על מנת לשפר את הדימוי העצמי ואת התוצאות שאנחנו וילדינו משיגים בעולם.

אז כיצד נבנה לילדינו דימוי עצמי מנצח? בשבוע הבא…