למה התקפי הזעם של הילדים שלכם זה הדבר הכי חשוב שאי פעם קרה להם ולכם?
הסרטון הזה עורר המון תגובות וסקרנות מוזמנים לכתוב לי גם אתם
לכל ההורים שביקשו, אנחנו בעיצומה של ההרשמה למחזור מאי של
הקורס המבוקש: התמודדות עם תסכולים וכעסים- ממשבר להצלחה בבית
זהו קורס אינטרנטי בו אני מלמדת את גישת 4 השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים של הילדים,
זה קורס שמיועד להורים שחשוב להם:
❤️ללמד את הילדים להתמודד טוב יותר עם התקפי התסכול והזעם
❤️להגן על הילדים מפני פגיעה עצמית ופגיעה באחרים כשהם חווים התקף זעם
❤️לדעת איך לאזן בין הצבת גבולות לקבלה והכלה של הילדים
❤️לוודא שיש יחס טוב של כבוד הדדי במשפחה, בין הילדים לבין עצמם וכמובן גם כלפי ההורים
ההרשמה למחזור מאי בעיצומה כרגע וההורים שמצטרפים כבר מספרים על למידות עומק משמעותיות ועל שינוייים שכבר מתחילים להתרחש בבית.
בנוסף, רק למצטרפים למחזור נובמבר יש ליווי אישי שלי במיילים למשך 30 ימים!
30 ימים שבהם אפשר לכתוב לי כל יום ולקבל מענה ספציפי לצורך שלכם והתאמה של מה שנלמד בקורס.
וההשקעה היא ממש מצחיקה ולא בפרופורציה ביחס לערך, לכלים, לידע, לתרגולים ולליווי שלי שמקבלים ההורים שמשתתפים בקורס.
קליק כאן עכשיו לכל הפרטים ולהרשמה==>>
ואם בא לכם לקבל שיחה אישית איתי, כדי לבדוק עד כמה הקורס הזה מתאים למשפחה שלכם רק צריך להקליק כאן ולשלוח לי הודעת וואטספ לנייד שלי http://bit.ly/2EjamWt
סרטון נוגע וברור להבנה.
השאלה שלי האם יש פיתרון ללעיסת חולצה, במשך כל היום לתקופה של יותר משנה לילד בן 7-וחצי שנים.
כיתה ב.
אשמח לתשובה .
אורנה.
אורנה יקרה,
כנראה שהילד לועס חולצה כי יש לו צורך תחושתי מסויים משולב בקושי רגשי
והלעיסה מספקת לו נחמה מסוג כלשהו.
גם הבן שלי נהג ללעוס את החולצה שלו לפני סיפור לחישות הלילה.
כשהצורך הפיזי והרגשי מקבלים מענה גם הדברים הללו עשויים להפתר.
יום נפלא
אינסה
אינסה התובנות שלך על הכעס מאוד נכונות. אני אישית חוויתי רגשות שחנקתי אותם בתוכי וחליתי בסרטן.. ומאז אימנתי את עצמי לבטא את התיסכולים שלי . .את כל הילדים שלי אני מלמדת למצוא דרך לבטא את הכעס והתיסכול בצורה שלא פוגעת לא בעצמם ולא בסביבתם. לדוגמא. להכנס לתוך אמבטית מים ולצעוק במים. לרוץ מסביב לבית. להתאגרף עם בובת איגרוף ולפעמים לאכול משהו מתוק כל ילד לפי מה שמתאים לו. וכמובן אחרי שנרגעת לדבר על התיסכול ולהבין ממה הוא בא.אניסה תענוג לשמוע אותך אשרייך מרגלית צפלביץ
תודה אינסה יקרה על התובנות, איזו תחושה מדהימה זו לדעת שהתפרצות זעם היא תגובה לגיטימית ולא מעידה על כל שלילד יש בעיה בשליטה והוא חייב לשנות זאת.
אשמח לדעת באיזה שלב כדאי להיכנס ולשוחח עם הילד, לפי מה שהבנתי בסרטון זה באותו רגע?! או להמתין קצת שירגע ואז?
אודה לך על תשובתך, זה ממש לא מובן מאליו מה שאת עושה❤️
שאלה נוספת, האם זה תקף גם לגבי מבוגרים?
נ.ב: אשמח לרכוש לחישות לילה לילד בן 6.5 שמראה סימני בכית קשב וחוסר סבלנות לדחיית סיפוקים.
טליה יקרה, ריגשת אותי ממש בתגובה שלך.
כמה רוחב לב יש בך כלפי הילדים שלך, אין לי ספק שמשהו מהותי השתנה עכשיו.ביקשת שאענה לך על מתי מדברים עם הילד.אז בתוך התקף הכעס זה לא הזמן לחנך אלא רק להיות נוכחת לידו ולתת לו הרבה אמפטיה כדי לאשר את החיבור בינכם.לאחר שהילד מקבל מספיק אמפטיה הוא בהדרגה ירגע, רק אז יהיה זמן נכון לשוחח על מה שהיה ומה ניתן לעשות אחרת בפעם הבאה ולהסיק מסקנות חיוביות לפעם הבאה.