השפה שבה אנחנו מדברים אל הילדים שלנו הופכת להיות השפה הפנימית בה הם מדברים אל עצמם.
אם ספגנו הרבה ביקורת בילדותינו נגדל להיות אנשים ביקורתיים בבגרותינו, בעיקר כלפי עצמנו. ואם דיברו אלינו בשפה מכילה ואוהבת זו תהיה השפה הפנימית שלנו כלפי עצמנו.
אם במקום השיפוטיות והביקורתיות נתמקד במה טוב בדבר שהילדים עשו או חוו אנחנו נצליח להעניק לילדים שלנו פרספקטיבה רחבה יותר ומגוון של אפשרויות: “אני מבינה שבחרת להוציא את הכסף שחסכת על דברים שחשובים לך (ולי נראים לא חשובים) ויחד עם זה יש דרכים נוספות להשתמש בכספים שלך. איך לדעתך תוכלי בפעם הבאה להשקיע את הכסף שלך בצורה טובה עבורך?”
או מה דעתכם על: “ראיתי שנעלבת מאד מהאופן שהחברות התייחסו אלייך ולכן צעקת ובכית. מה תוכלי לעשות בפעם הבאה כדי להתנהג כמו הילדה הבוגרת שאת?”
ככה אנחנו מלמדים את הילדים שניתן למצוא טוב בכל מצב גם אם הוא נראה להם כמו משהו סופי ומוחלט.
ילדים לא מכירים במגבלות והם מבקשים שוב ושוב את מה שהם רוצים לעצמם. לדעתי זה דבר נפלא! היכולת הזו לבקש לעצמם שוב ושוב את הדברים שהם רוצים היא בעצם היכולת שמניעה את העולם, שמייצרת אצלם מוטיבציה להרים את ראשם כתינוקות, להתהפך, לזחול, ללכת, לדבר…
הורים רבים לא פעם נופלים למלכודת ה”לא וזהו”. הילדים מבקשים שוב ושוב וההורים מתנגדים שוב ושוב כדי לצמצם את כמות הבקשות של הילדים. זה מעגל קסמים שיוצר תחושה של צמצום של האפשרויות הקיימות.
אחד הכלים החשובים ביותר כאן הוא ללמוד לייצר סדר עדיפויות. הבסיס הוא שהכל אפשרי, הכל אפשרי ויש מספיק כדי לענות על כל הבקשות והתשובות לכל השאלות קיימות.
כדי שלא ניפול ללופ הסגור של בקשה מהילדים ומענה בלמה הייתי מציעה לכם להשתמש בשלוש שאלות מובילות ומקדמות:
- מה כן אפשרי?
- מתי זה אפשרי?
- באיזה אופן זה אפשרי?
אם הילד רוצה עכשיו לצפות בטלוויזיה והשעה היא שעת השינה שלו ואם הילדה רוצה בובה נוספת וזה לא בסדר העדיפויות שלי נחליף את התגובה האוטומטית לא ,לא עכשיו, אחר כך, אי אפשר ב: אפשר.
עכשיו חלק מהקוראים וודאי חושבים לעצמם: “היא השתגעה לגמרי” 🙂 ובכן, עדיין לא, המשיכו לקרוא בבקשה…
מה כן אפשרי?
אפשר לצפות, אפשר במקום לצפות בטלוויזיה לקרוא ספר עם אמא או אבא, אפשר לשחק עם הבובות הקיימות. כך מהר מאד אנחנו משנים את ה”לא” המוחלט והאוטומאטי בשפה שמשדרת שהדברים אפשריים.
מתי זה אפשרי?
אפשר מחר בשעות אחר הצהריים לצפות בטלוויזיה, אפשר להכניס את הבובה לרשימת המתנות שאת רוצה לכבוד יום ההולדת שלך, וכו…
באיזה אופן זה אפשרי?
אפשר למשך רבע שעה לדחות את שעת ההשכבה ולצפות בכל זאת עכשיו- כן, גם זאת אפשרות שאתם תתגמשו פעם בכמה זמן ותתנו דוגמא שליכולת להפגין גמישות. כמובן בהנתן שזה בכפוף לערכים ולכללים המנחים בבית. אפשר לאחר הכנת שיעורי הבית לצפות בטלוויזיה. אפשר לבקש את המתנה של הבובה ממישהו אחר למשל מסבא וסבתא, אפשר לחסוך כסף ולהשתמש בו כדי לקנות את המתנה הנוספת והאמינו לי ילדים יודעים היטב איך להשיג את מקורות המימון שלהם ואם הם לא יודעים גם לזה ניתן לחשוף אותם.
העיקרון המוביל הוא שהכל אפשרי! אפשרי גם לשנות את תבניות החשיבה שלנו ואת השפה שלנו. וכשנתחיל להשתמש בשפה מקדמת במקום בשפה מצמצמת ונאמץ ביטויים המרחיבים את טווח האפשרויות נגלה שאנחנו מסייעים לילדים שלנו להבין שהכל נגיש ואפשרי להם.
תהליכי החשיבה שלנו והשפה שאנחנו נוקטים בה הם כלים בעלי חשיבות גבוהה כדי לממש ולבסס את תחושת בטחון ושפע של אפשרויות אצל ילדים שלנו.
ככל שנהיה מודעים לשפה שאנחנו משתמשיםב ה כשאנחנו פונים לילדים שלנו, נעזר בביטויים של הנחיה חיובית (מה כן לא במקום מה לא לעשות) וניעזר בשאלות מקדמות, נוכל לחולל שינוי באופן בו אנחנו מפעילים את הילדים, מתקשרים איתם בצורה אפקטיבית יותר ומגיעים לתקשורת חיובית ומקדמת.
אשמח לקבל את תגובותיכם והתייחסותכם בעמוד הפייסבוק של לחישות לילה להעצמת ילדים
