“אני לא הולך לבית הספר הזה” על קשיי הסתגלות ועוד


לא בכיתי באותו הבוקר לפני שלוש בדיוק, אבל הלב שלי בכה.
ערן קם בבוקר ואמר: אני לא הולך היום לבית ספר. אני לא מבין כלום. לא הולך.
ואנחנו עודדנו אותו במילים והמשכנו בהדרגה בשגרת הבוקר.

זה היה בתקופה שרק עברנו לגור בתאילנד במסגרת רילוקיישן, כך שקשיי ההסתגלות היו מאד מורכבים.
בית חדש, חברים חדשים, שפה חדשה, בית ספר חדש, מורה חדשה.
(מאז כמובן כבר חזרנו ארצה אבל הסיפור הזה נותר צרוב).
ואז הגיע הזמן להכנס לאוטו ושוב הוא אמר: אני רק נוסע איתכם, כדי לא להיות לבד בבית, אבל אני לא הולך לבית ספר הזה.
ושוב הוא קיבל חיבוק וליטוף ומילים של אהבה והבנה ועם זה גם טון נחוש שבו ביטאנו שברור לנו שיהיה לו טוב, ושהוא יהנה בסופו של דבר. אולי היום, אולי בעוד שבוע.
הוא יכיר וילמד ייהנה, גם אם עכשיו זה מבלבל, וקשה וחדש לגמרי ואולי גם קצת בודד. וכאן כבר הלב שלי קצת נצבט, כי דמיינתי אותו יושב בכיתה, עטוף מילים לא מוכרות, בשפה לא מוכרת, ילדים לא מוכרים וסביבה זרה והזדהתי כל כך עם הפחד הזה.
הבדידות הזו שיש בזרות.

נסענו לנו בדרך היפהפייה המובילה לבית הספר המיוחד כאן על האי.
וראינו דברים מעניינים בדרך.
כשהגענו לחנייה של בית הספר ערן סרב ללבוש את חולצת בית הספר.
“לא צריך” הוא אמר “אני לא הולך היום לבית ספר”.
שוב מילים של עידוד ואמפאטיה, הרבה סבלנות ואז הוא לבש את חולצת בית הספר וצעדנו יד ביד לכיתה.

ככל שהתקרבנו לכיתה הוא חזר ואמר שהוא לא נכנס לכיתה ואכן כאשר הגענו הוא סרב לחלוץ את נעליו. (בבית הספר ההוא לא נכנסים לכיתה עם נעליים).
הקול שלו הפך לבכייני והוא אמר אני לא נשאר כאן. אין לי חברים, הם מציקים לי, אני לא מבין כלום…
והוא התחיל לבכות ולהתנגד ואני המשכתי בקו הסבלני, אבל הלב שלי היה קרוע.
זכרתי את מה שהבטחתי לעצמי, להפרד בקלילות ובמהירות על מנת לטעת בו תחושת בטחון שזה הדבר הטוב ביותר עבורו.
ובכל זאת נשארתי עוד קצת. לעוד חיבוק.
לבסוף המורה חיבקה אותו ואני יצאתי אל עבר החנייה.
הלב שלי היה כבד מאד.
שאלות מנוגדות ומחשבות סותרות מילאו אותי.
האם זו נתפסת אצלו כנטישה, אולי אני פוגעת בו, כמה שינויים הילדון הזה חווה בשנים האחרונות, הוא כל כך אוהב את המוכר והקבוע ושוב נכפים עליו שינויים.

וכך עוד מחשבה ועוד מחשבה. והלב מצטבט והולך…
הלכתי הביתה ממש כואבת ועצובה ואפילו בכיתי.
התחלתי לעבוד והדמעות פשוט שוטפות את הפנים שלי.
עד ש… כן תמיד יש עד ש…
עד שהחלטתי שזה הזמן להפסיק להקרין על ילדי את הפחדים שלי, את הכאבים שלי.
אחד הדברים הכי פוגעניים שהורים עלולים לעשות, זה לא לבטוח בילדים שלהם וביכולות שלהם.
זה ממש לשלוח מסר לא מודע לילד: אני לא סומכת עלייך שתסתדר.
זה פשוט לייצר את התדר הלא נכון בתקשורת הלא מודעת בין הורה לילד.
וזה מה שעשיתי באותו הבוקר במשך כמה שעות עד ש…
עד שהחלטתי להפוך את המחשבות שלי ואת התחושות שלי ביחס למחשבות.
פתאום ממש בשבריר שנייה הכל השתנה מבחירה מודעת.
כבר לא חשבתי על הבכי של הבוקר אלא רק על העצומות של הילד הזה שבאמת עבר המון שינויים ורק הלך והתחזק מהם.
פתאום ראיתי אותו כאדם בוגר בעתיד. וראיתי איך הוא מצליח דווקא בזכות הדברים שהוא חווה בילדותו.
החלטתי להתיישב לכתוב את כל הדברים הנפלאים שהוא יהיה בבגרותו כמו סיפור חזון עתידי חיובי.
ובחזון הזה ערן היה איש צעיר במהלך טיול בדרום אמריקה, שמספר לחברים שלו, על איך השינויים שהיו בחייו והטיולים שלו עם ההורים איפשרו לו לחוות חיים מאד מגוונים. שהוא למד איך לומדים שפות
חדשות בקלות, שהוא למד להתחבר לאנשים ממגוון של תרבויות, שהוא למד להסתגל טוב יותר בסביבות חדשות, שכל החוויות האלה העשירו אותו וחיזקו אותו.
וככל שדמיינתי עוד ועוד את ערן העתידי, הבוגר המאושר כך הלכתי אני עצמי והתמלאתי באושר.

בסוף יום הלימודים הלכנו לאסוף את הילדים.
ערן המתוק שלי פרץ החוצה מהכיתה בחיוך גדול ורץ אלי בזרועות פרושות לחיבוק.
“אמא זה היה יום כיפי, הרכבתי בלגו חללית עם טילים מיוחדים ויש לי חבר חדש. זה היה היום הכי כיפי.”
וזהו… זה הכל, מחשבות ורגשות חיוביים כלפי הילד שינו את כל מהלך היום שלי ושלו.

עכשיו כשהסתיים החופש הגדול ואנחנו בתקופה הרגישה של כניסה למסגרות כשהילדים שוב הולכים לחפש את מקומם במסגרת החברתית, כששוב מתחלים האתגרים של השנה החדשה הרבה הורים שואלים את עצמם מה הם צריכים לעשות כדי לוודא שהקשיים של השנה שעברה לא יחזרו על עצמם. ולכן החלטתי החלטה חשובה: אני הולכת לערוך שיעור מיוחד להורים מעצימים כדי לחלוק את העקרונות של שיטת לחישות לילה

לחצו על הקישור עכשיו לשריין את מקומכם https://nightwhispers.ravpage.co.il/Speciallessonsept2020?ref=webpost

קצת פרטים חשובים: ביום רביעי 9 לספטמבר ב21:00 אני עורכת שיעור אינטרנטי מעצים להורים שהחליטו
שהגיע הזמן לשינוי עם הילדים. בשיעור המיוחד יש מקום רק ל200 משתתפים. לדעתי אנחנו מאד מהר נגיע למכסת הנרשמים הזו.
אם חשוב לכם להתחיל את השנה ברגל ימין, להעצים את הילדים, לתת להם הזדמנות טובה יותר להצליח במהלך השנה, אני ממליצה בחום שתרשמו בהקדם לשיעור המיוחד הזה.

מהרו לשריין את מקומכם- לחצו כאן

בהרצאה נדבר על השיטה הייחודית לחישות לילה להעצמת ילדים שמאפשרת לצאת אחת ולתמיד ממעגל התיסכול והכעס, להעצים את הילדים ולחולל שינויים רגשיים והתנהגותיים מהירים בצורה יוצאת דופן
עם אלפי מקרי הצלחה ותוצאות מוכחות.

ואת כל זה נעשה בהקשר של חיזוק הילדים כדי לאפשר להם הסתגלות מהירה וקלה ככל האפשר וכךהם יוכלו להצליח השנה לימודית, חברתית וברמה האישית.

ובתמונה זה ערני המתוק ברגע מקסים במהלך החופש הגדול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.