“המחשבון לא ילך איתכם לכל מקום”

זוכרים שהמורים בבית הספר תמיד אמרו לכם:
“המחשבון לא ילך איתכם לכל מקום”.
הוכחנו להם אחרת!
מה עוד השתנה מאז ? תמשיכו לקרוא!

זוכרים שהמורים בבית הספר אמרו לכם שהמחשבון לא ילך איתכם לכל מקום? הממ… נראה לי שהוכחנו להם אחרת. מה עוד השתנה? תמשיכו לקרוא

הרי עכשיו יש לנו מחשבון, נגן מדיה, טלפון,
מקרן סרטים ומערכות לניהול סופר מתוחכמות
בהישג ידינו בכל רגע נתון.

זה גורם לי לחשוב מה עוד השתנה
ויותר מזה מה עוד הולך להשתנות במציאות שלנו
ובטח במציאות של הילדים שלנו.

המחקרים הכי מתקדמים מראים שהמקצועות
שהילדים שלנו יעסקו בהם עדיין לא הומצאו.

בתי הספר מקנים להם מיומנויות בסיסיות
אך רק מעטות מהן יהפכו להיות נכס
של ממש בעתיד שלהם ובמקומות העבודה שלהם.

כדי להכין אותם בצורה הטובה ביותר לעתיד שלהם
מה שצריך לשנות זה את ההווה שלהם.
את האופן שבו אנחנו מגדלים ומחנכים אותם.

וזה אומר שינוי משמעותי בצורת ההורות שלנו.

העקרונות של ההורות המסורתית התבססו על כך
שילד צריך לחנך ביד קשה, עם גבולות
(מילה שאני לא יכולה לשמוע בכלל),
עם ציפייה לצייתנות, ומי שלא מציית נענש פיזית
או מילולית או על ידי מניעה של הטבות.

זו הורות שמנסה לייצר משמעת דרך שליטה
בכל הבטי החיים של הילדים, במחשבות שלהם,
ברגשות שלהם, בהתנהגות שלהם
ודרך כך לייצר ילדים “מושלמים”,
המסבים נחת להורים שלהם.

כל דבר אחר הוא מעמסה על ההורים,
הוא מהווה קושי לילד ולהורים.

כי אין דבר כזה ילדים מושלמים על פי
סטנדרטים של אחרים.

יש פשוט ילדים שהם נהדרים ונפלאים כפי שהם.
בשנים האחרונות התחיל שינוי משמעותי
בפרדיגמה הזו.

המומחים הגדולים ביותר בתחום מתייחסים
היום הרבה יותר לרווחה הרגשית של הילדים
ויחד עם זה במציאות היומיומית רוב ההורים
עדיין נוהגים לפי הפרדיגמה הישנה.

עונשים, כעס, צעקות, ציפייה לצייתנות.
וגם אם במודע רוב ההורים לא רוצים לנהוג
בדרך הזו הרי שבפועל זה קורה כיוון שההורות
הזו זה בדיוק סוג ההורות שהם חוו מההורים
שלהם כשהם היו ילדים.

סוג כזה של הורות נצרב בהם ובמיינד שלהם
משחר הילדות של ההורים של היום.

ולכן המון הורים מוצאים את עצמם במאבק פנימי.
הם רוצים לאמץ לעצמם דפוסים של הורות מעצימה,
הם רוצים לפעול בכל רגע ורגע מתוך מודעות,
מתוך שליטה ברגשותיהם כדי להעצים את הילדים
ולחוש את השליטה שיש להם ברגשותיהם עצמם.

ועם זאת הם ממשיכים לחזור לאוטומאטים שלהם.
להתנהגות הזו, שאולי כבר לא רצויה להם, אבל מופעלת
על ידי טייס אוטומאטי.

למה זה קורה?

מציאות החיים, העבודה, הקריירה, הזוגיות,
המרדף האינסופי מאלצים את ההורים להיות
מוצפים בכל הרבה מידע ומשימות שהם
מוצאים עצמם נסחפים לאוטומאטים התנהגותיים
ישנים במקום להתמיד ביצירה של
צורת חשיבה והתנהלות הורית מקדמת ומעצימה.
כשהורים פועלים בלי מודעות הם
למעשה מכאיבים לילדים שלהם.

המחקרים העדכניים ביותר בתחום
מראים שכל ילד וילדה חווים עונש,
סנקציה ואפילו מה שהיום מאד מקובל,
פסק זמן, ילדים חווים את זה ככאב פיזי.

במחקרים בדקו מה קורה במוח של ילדים
ששולחים אותם לפסק זמן.
ומצאו שאותו איזור שאחראי על כאב פיזי
נכנס לפעולה.
זאת אומרת שהילדים חווים פסק זמן ככאב
פיזי, כאילו הם חטפו מכה.

ולא סתם ילדים בוכים ונעלבים
כששולחים אותם לבד לפסק זמן.

ביום רביעי, 26 לאפריל בשעה 21:00
אני עורכת שיעור אינטרנטי, חינמי מיוחד
שמיועד להורים מעצימים שרוצים אחרת.

(אם חשוב לכם להרשם תלחצו על הקישור הבא:

http://nightwhispers.ravpage.co.il/Parentinglesson26APR2017 )
בשיעור הזה אני אדבר איתכם על
שלושת העקרונות לגידול ילדים שמחים,
בטוחים ומצליחים,
על שלושה סודות להעצמת ילדים והעצמת
ההורות שלנו ואני הולכת לחלוק הרבה
תובנות וכלים ולחלק גם כמה מתנות מפתיעות.

להרשמה לשיעור לחצו על הקישור

http://nightwhispers.ravpage.co.il/Parentinglesson26APR2017