שלושה עקרונות- זה הכל.
עד כדי כך פשוט.
על פי שיטת לחישות לילה יש סך הכל שלושה עקרונות להעצמת הילדים שלכם.
אז אם הילדים שלכם מתקשים, מתמודדים עם קשיים רגשיים, מפגינים קשיים התנהגותיים הסרטון הזה מיועד עבורכם:
הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים מאת אינסה קליינמן
שלושה עקרונות- זה הכל.
עד כדי כך פשוט.
על פי שיטת לחישות לילה יש סך הכל שלושה עקרונות להעצמת הילדים שלכם.
אז אם הילדים שלכם מתקשים, מתמודדים עם קשיים רגשיים, מפגינים קשיים התנהגותיים הסרטון הזה מיועד עבורכם:
יש משפט אחד בשיר הזה שגורם לי להתכווץ בבושה.
הזמר שר לאהובתו שעוזבת אותו: אני מכסה את האזניים שלי כמו ילד שצועקים עליו. ואני מתחילה לבכות.
הפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה הייתה יום אחד אחרי שהוא עשה את זה.
הוא היה בן שלוש או אולי שלוש וחצי. ואני הייתי חסרת אונים לגמרי. כל כך רציתי להיות האמא המושלמת עבורו ועבור אחיו. והוא רק ייבב ויילל והתלונן.
לא הפסיק לבכות או להתבכיין כל אותו אחר צהריים.
ואני רק רציתי שזה יפסק ולא ידעתי מה לעשות.
אז פעלתי באוטומאט, וצרחתי פשוט צרחתי עליו.
לא יודעת מה אמרתי, לא יודעת מה היו המילים שיצאו לי מהפה.
רק יודעת שזה היה בווליום אדיר.
והוא נבהל כל כך. ראיתי את בעיניים שלו.
כל כך נבהל שהוא המשיך לעמוד מולי, לא זז ורק הניח את הידיים הקטנטנות שלו על האזניים שלו, כדי לא לשמוע.
אפילו עכשיו כשאני נזכרת בזה העיניים שלי מתמלאות דמעות.
למחרת בדרך לעבודה בבוקר שמעתי את השיר הזה. והמראה של הבן שלי עומד מבוהל, עם הידיים על האזניים התפרץ בתוכי יחד עם הבנה שככה אני לא יכולה להמשיך.
לא יכול להיות שאני רוצה שהילד שלי ילמד לווסת את הרגשות שלו ואני לא מצליחה לווסת את שלי, לא ייתכן שנועדתי לחיות את חיי בתחושה של חוסר אונים, לא יכול להיות שהקטנצ'יק הזה, בסך הכל חי שלוש שנים, צריך לראות את אמא שלו צורחת בחוסר שליטה מוחלט.
זה היה היום שבו התחלתי לשאול שאלות את עצמי, זה היה היום שבו התחלתי לחפש מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לו ולי, מה הם הדברים שאני, כאמא שלו צריכה לעשות.
הבכי המטלטל הזה בדרך לעבודה הוא מה ששינה את הכל עבורי.
מאז לא הפסקתי ללמוד, קראתי כל מה שיכולתי והצטרפתי לעוד קורס ועוד הכשרה כדי לקבל את הכלים לטפל בבן שלי בבית.
שנה אחר כך, ברגע של התעוררות, נולדו לחישות הלילה והשאר הוא היסטוריה.
האמהות שלי היא תהליך של גדילה, התפתחות, למידה.
לא רק הילדים שלי גדלים, אלא גם אני.
הבנתי שבהורות אין אפשרות לקפוא על השמרים, כי הילדים שלי מתפתחים תמיד ויש להם צרכים חדשים. ואני מחוייבת ללמידה כל הזמן. כל הזמן.
ואני מחוייבת ללמד את כל מה שאני יודעת ולהעביר הלאה. כדי שעוד אמהות ידעו שהכוח בידיים שלהן והן יכולות לצאת ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה במצב, שליטה ברגשות ובהתנהלות שלהן.
ממצב של פחד, כעס והאשמה, למצב של אהבה, שמחה והרמוניה.
לפני השנה החדשה אני רוצה להציע לכן אמהות יקרות לחשוב על דבר אחד שאותו אתן רוצת לעשות אחרת, דבר אחד בבית שעליו אתן רוצות לקחת שליטה, שהשנה הדבר הזה יתנהל בדיוק כפי שאתן רוצות.
תכתבו את זה, תכתבו בדיוק איך זה נראה, איך אתן מרגישות כשהחלום שלכן מתגשם, מה אתן רואות, מה אתן שומעות, מה אתן חשות פיזית בגוף.
תכתבו את זה לפרטי פרטים. איפה אתן נמצאות ועם מי, מה אתן אומרות ומה אומרים לכן.
תכתבו ותרגישו כאילו זה כבר קורה עכשיו.
תכתבו ותרשו לעצמכן לדמיין את התסריט הכי טוב שאפשרי עבורכן, עבור הילדים, עבור המשפחה.
השנה הזו תהיה השנה שאתן בוחרות איך היא תיראה, איך אתן תתנהגו, מה יקרה בה.
בשנה הזו אתן תקחו את המושכות לידיים ותגלו שהכל בשליטה שלכן.
ואם אתן מרגישות אמיצות והלב שלכן פתוח, אני מזמינה אתכן לשלוח לי את מה שכתבתן.
שתהיה לכולנו שנה נפלאה.
באהבה,
אינסה
"יששש, ניצחתי בטאקי, ניצחתי בטאקי" צועק בשמחה בני הבכור, לאחר המשחק השני ברצף בו הביס אותי."אמא, איזה כיף לי" הוא אומר ומיד מציע בהתלהבות "בואי נשחק עוד פעם".
אני מהנהנת בראשי ובדיוק באותו רגע הטלפון שלי מצלצל. אני מחכה לטלפון חשוב ואומרת לו שאני אעשה שיחה קצרה וכבר אחזור לשחק איתו. הוא מהנהן בהבנה אבל אני רואה שהכתפיים שלו נשמטו והאוויר יצא לו מהריאות.
בצד השני של הקו נמצא האדם שחיכיתי לשוחח איתו ואני מבינה בבהירות שמשחק הטאקי עם הבן שלי, הוא הדבר הכי חשוב בעולם כרגע.
"הי ארז, תודה שחזרת אלי רציתי לשאול אותך מתי יהיה לך נוח לשוחח בשעות הערב? אתה יודע, אני פשוט עכשיו משחקת עם הבן שלי וזה מאד חשוב לי לשחק איתו"
ארז ואני מסכמים לשוחח מאוחר יותר והבן שלי מרוויח. הרבה יותר מאשר הרווח של משחק נוסף עם אמא, הוא שמע אותי אומרת, עליו, שהוא והמשחק איתו חשובים לי יותר משיחת עבודה. והאוויר חוזר שוב לריאותיו. נראה כאילו הוא גבה פתאום מההבנה של כמה הוא חשוב ואהוב.
כל מה שעשיתי כאן היה משחק קל וחיובי עם המוח הלא מודע של בני כדי לשתול אצלו הרגשת חשיבות. לו פניתי אליו באופן ישיר יש סיכוי סביר להניח שמערכת המסננים והמגנים הפעילים במוח המודע שלו היו מיד מתעוררים לפעולה ומסננים החוצה את המידע שהוא חשוב, כי הרי ההוכחה היא שהפסקתי לשחק איתו כדי לנהל שיחה.
אולם המוח הלא מודע קולט באופן שונה ואחר. הוא קולט באמצעות חושים שאינם מודעים באמצעות כל תאי הגוף את האנרגיה בסביבה.
המוח הלא מודע קולט מידע בדרכים אחרות לגמרי. הוא אוהב לקלוט מידע דרך מוזיקה ושירה, דרך תנועה ודרך כל תאי הגוף, דרך סיפורים ומטאפורות. המוח הלא מודע קולט הרבה יותר טוב כשמדברים על האדם מאשר אל האדם.ולכן הורים אוהבים להשתמש בטכניקה הזו כדי להעצים ילדים. במקום לשבח את הילד בפניו הם מתקשרים לסבתא לספר לה על נפלאות הילד או הילדה ומרוויחים כך גם את הקליטה של מידע חיובי ומעצים וגם שיתפנו את סבתא ועשינו לה נחת 🙂
הורים רבים מחפשים כלים להעצים את הילדים שלהם והם לא מודעים שאחת הדרכים המשמעותיות ביותר לעשות זאת היא השפה שבה נוקטים. לצערנו מרבית ההורים גדלו במציאות של שפה מגבילה ומצמצמת ושפה כזו מייצגת מציאות שכזו.
רק לפני כמה ימים כתבה לי לקוחה שלי שהיא הייתה עם בנה בן השנתיים וחצי בגן השעשועים, הוא אחז בידו כריך ובמקביל הוא אמר שהוא רוצה לטפס בסולם של המגלשה. מתוך רצון לגונן עליו, אמרה לו האמא שהוא לא יכול לטפס עם הכריך ביד. הילד לא חשב פעמיים, ועל אף המסר השלילי שהוא קיבל הוא פשוט הכניס את הכריך לפה, אחז בכריך עם השיניים וכך התפנו לו שתי ידיו על מנת שהוא יוכל לטפס בסולם למעלה.
האמא נותרה המומה ונרגשת. היא למדה שיעור משמעותי והתובנה שהיא חלקה מהמקרה היא שהילד יכול לעשות הכל ומעתה היא תשמש בביטויים מעצימים ומקדמים ובמקום להגיד לילד מה הוא לא יכול היא תאמר לו מה הוא יכול לעשות ולהצליח בו.
בזמן שהורים רבים רוצים לגונן על הילדים שלהם, לשמור עליהם ולהקנות להם הרגלים שתואמים את הערכים של הבית הורים מוצאים את עצמם מדי יום אומרים לילדים עשרות פעמים: לא, אסור, אל, מספיק, די.
השפה היא ביטוי של הלך הרוח ושל המחשבות של כל אדם. מילים מהסוג שציינתי מייצרות אצל הילדים תחושה של מחסור, צימצום, הגבלה, פחד וחוסר וודאות. וחמור מזה, הן מייצרות תחושה של חוסר מסוגלות ושל תקרות זכוכית מדומות.
וישנם מילים ומושגים נוספים המבטאים צימצום ביחס לתחושת המסוגלות ופוגעות בדימוי העצמי של הילדים:
למעשה שפה כזו מייצגת גבולות נוקשים שהורים מציבים לילדים ועל ידי כך גורמים להם לחוש חוסר אונים ולהאמין שהם, ההורים, לא תומכים בהם. שימוש מושכל בביטויים ובאמירות מקדמות יוכל לעזור לפתח תחושת מסוגלות, בטחון ביכולות שלהם ודימוי עצמי גבוה.
אז מה הורים יכולים לעשות?
כפי שכתבתי בתחילת המאמר, השפה היא ביטוי חיצוני של המחשבות של כל אדם. כשאדם נמצא בתודעה של צימצום ושהדברים אינם אפשריים השפה שלו תבטא את זה.
כדי שהורים יוכלו להתחיל לשנות את התודעה ולהרחיב את תחושת המסוגלות אפשר להתחיל בכך שתהיו מודעים למה שאתם אומרים ולאופן שאתם אומרים את הדברים.
המודעות היא אמצעי אחד להתחיל לחולל שינוי. רק על הנושא הזה אפשר לעשות סדנאות של ימים ארוכים ויחד עם זה אני אתן לכם כמה רעיונות של מה כן אפשר לעשות.
יש מילים שבאופן מובהק נחשבות למילים מצמצמות, מאשימות ומקטינות ומשדרות חוסר אמונה רק כמה דוגמאות: לא, אל תעשה את זה, אסור : מייצגות מילים שמבטלות, מגבילות ומצמצמות.
וחשוב להבין שהמיינד שלנו כלל לא קולט מילים שליליות כך שאם אני אגיד לילד: "אל תרוץ מהר כי אתה תיפול" הרי שהדבר הבא שיקרה הוא שהוא ירוץ ויפול. הדרך החיובית היא הדרך הנכונה לפנות לילדים שלנו ובדוגמא הזו: "תלך לאט, תהיה זהיר" אלה ביטויים המנוסחים בחיוב והנוסח הזה מועיל יותר לילדים.
אבל, חבל, למה וחברותיהן הן הבאות בשרשרת המלים המחלישות. אבל מבטלת כל מה שנאמר לפניה ולמה היא מילת האשמה שכידוע על פי רוב אם אנחנו מעמידים מישהו בעמדת אשמה נגלה את הנאשם מתבצר בעמדתו ומרגיש קורבן. הנה משפט שמדגים את השילוב הלא מופלא הזה: "חבל, התאמצת כל כך לחסוך את הכסף הזה אבל ביזבזת אותו על שטויות, למה עשית את זה?"
אם במקום השיפוטיות והביקורתיות תתמקדו במה טוב בדבר שקרה ובלמידה שניתן להפיק מהמצב תצליחו להעניק לילדים שלכם פרספקטיבה רחבה יותר ושוב מגוון של אפשרויות: "אני מבינה שבחרת להשקיע את הכסף שחסכת על דברים שחשובים לך ויחד עם זה יש דרכים נוספות להשתמש בכספים שלך. איך לדעתך תוכלי בפעם הבאה להשקיע את הכסף שלך בצורה טובה עבורך?"
ילדים לא מכירים במגבלות והם מבקשים שוב ושוב את מה שהם רוצים לעצמם. וזה דבר מעולה ונפלא שילדים לא מכירים במגבלות, כי הרי אם הם מרגישים מגבלה וחוסר מסוגלות בשנים הראשונות לחייהם הם לא היו מתפתחים, לא לומדים להתהפך, לדבר, לזחול, ללכת. הרי אם ילד היה נופל על הישבן בפעם הראשונה שהוא נעמד על רגליו ולא מנסה ללכת שוב בשל תחושת כישלון הרי אף אחד מאיתנו לא היה הולך, אלא כולנו היינו זוחלים. אלא שבילדים יש רצון עז וטבעי ומבורך להתפתח ולהתקדם הלאה. הם יבקשו שוב ושוב את מה שהם רוצים כי זה פשוט חלק מהטבע שלהם.
וכאן לא פעם הורים נופלים למלכודת ה"לא וזהו". הילדים מבקשים שוב ושוב וההורים מתנגדים שוב ושוב כדי לצמצם את כמות הבקשות שלהם. וזה מייצר מעגל קסמים של חוסר אפשרות, של תקרות זכוכית וצמצום.
ילד שישמע כל כך הרבה פעמים לא ואסור ואי אפשר יגדל להאמין שזו המציאות ואכן אי אפשר לקבל יותר ממה שנראה לעין.
אני ממליצה להורים שאיתם אני עובדת לאמץ הנחת בסיס אחת חשובה: ההנחה היא שהכל אפשרי!
הכל אפשרי ויש מספיק כדי לענות על כל הבקשות והתשובות לכל השאלות קיימות. אז כדי שלא ניפול ללופ הסגור של בקשה מהילדים ומענה שלילי הייתי מציעה לכם להשתמש בשלוש שאלות מובילות ומקדמות:
מה כן אפשרי? מתי זה אפשרי? באיזה אופן זה אפשרי?
אם הילד שלי רוצה עכשיו לצפות בטלוויזיה והשעה היא שעת השינה שלו ואם הילדה שלי רוצה בובה נוספת וזה לא בסדר העדיפויות שלי נחליף את התגובה האוטומטית לא ,לא עכשיו, אחר כך, אי אפשר ב: אפשר.
מה כן אפשרי? אפשר לצפות ,אפשר במקום לצפות בטלוויזיה לקרוא ספר עם אמא או אבא, אפשר לשחק עם הבובות הקיימות. כך מהר מאד אנחנו משנים את ה"לא" המוחלט והאוטומאטי בשפה שמשדרת שהדברים אפשריים.
מתי זה אפשרי? אפשר מחר בשעות אחר הצהריים לצפות בטלוויזיה, אפשר להכניס את הבובה לרשימת המתנות שאת רוצה לכבוד יום ההולדת שלך
באיזה אופן זה אפשרי? אפשר למשך רבע שעה לדחות את שעת ההשכבה ולצפות בכל זאת עכשיו- כן, גם זאת אפשרות שאתם תתגמשו פעם בכמה זמן ותתנו דוגמא שליכולת להפגין גמישות. כמובן בהינתן שזה בכפוף לערכים ולכללים המנחים בבית. אפשר לדחות קצת את הכנת שיעורי הבית כדי לצפות רבע שעה בטלוויזיה. אפשר לבקש את המתנה ממישהו אחר למשל מסבא וסבתא, אפשר לחסוך כסף ולהשתמש בו כדי לקנות את המתנה הנוספת והאמינו לי ילדים יודעים היטב איך להשיג את מקורות המימון שלהם ואם הם לא יודעים גם לזה ניתן לחשוף אותם.
העיקרון המוביל הוא שהכל אפשרי, כולל לשנות את תבניות החשיבה שלכם ההורים ואת השפה שלכם.
כשהורים מבינים שהם יכולים לחולל את השינוי בכוחות עצמם, כשהם מבינים שהם יכולים להיות המאמנים של הילדים שלהם וסוכני השינוי, כשהורים מתחילים להשתמש בשפה מקדמת במקום בשפה מצמצמת ומאמצים ביטויים המרחיבים את טווח האפשרויות הורים מגלים שהם מסייעים לילדים שלהם להבין שהכל נגיש ואפשרי להם.
מכאן אני מקווה שהבנתם שאין כל סתירה בין הצבת גבולות לבין פיתוח תודעה של מסוגלות וחיזוק דימוי עצמי חיובי דרך שפה חיובית ומקדמת. את הגבולות הציבו במקומות של סכנת חיים, של הגדרת סדר חיים בבית, התנהלות מסויימת שלאורה אתם פועלים כמשפחה ויחד עם זה השאירו מקום לגמישות, לפתיחות ולאפשר לילדים שלכם את הרצונות שלהם תחת הסדר הזה.
תהליכי החשיבה שלנו והשפה שאנחנו נוקטים בה הם כלים בעלי חשיבות גבוהה כדי לממש ולבסס את פיתוח תפיסת המסוגלות, הבטחון העצמי והדימוי העצמי של הילדים שלכם.
זה בידיים שלכם הורים ויש לכם יכולת לחולל שינוי ממשי בשפה שאתם נוקטים בה ודרך זה לשנות את תבניות החשיבה שלכם כלפי עצמכם וכלפי הילדים שלכם. ועל ידי זה להבטיח להם עתיד טוב המבוסס על תחושת מסוגלות גבוהה ודימוי עצמי של ילד/ אדם שיודע שהוא מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה ולהשיג כל מה שחשוב לו.
נ.ב. אנחנו ממשיכים במבצע הקיץ המיוחד ואתם נהנים מ70% הנחה על הערכה להעצמת דימוי עצמי להורים וילדים. (המבצע בתוקף רק עד 30 ליוני)
כל הפרטים על הערכה בקישור הבא:
http://nightwhispers.ravpage.co.il/SEKit
אודות המחברת:
אינסה קליינמן- מומחית להעצמת ילדים ולדימוי עצמי מנצח. מייסדת שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים הנעזרת במנגנונים הטבעיים של המוח והגוף על מנת להוביל לשינויים רגשיים והתנהגותיים רצויים בזמן קצר ביותר עם תוצאות מוכחות. בעזרת התהליך הקצר והאפקטיבי סייעה בשנים האחרונות לאלפי משפחות וילדים להגמל מהרטבת לילה, התלכלכות, לשפר את הדימוי ובטחון העצמי,להתגבר על פחדים וקשיים רגשיים והתנהגותיים מהם הילד סובל, להרגיע תוקפנות כלפי הסביבה, לשפר יכולת התארגנות וריכוז ועוד.
לפרטים נוספים על הקורס המלא ללימוד השיטה הייחודית לחצו כאן: http://nightwhispers.ravpage.co.il/parentingsecrets
לאורך חיי גדלתי עם תחושה עמומה של עצב שליווה אותי. גדלתי כבת בכורה ואחראית להוריי שהיו דור שני לניצולי שואה ובביתי חיה איתנו לסירוגין סבתי.
סבתא שלי, אמא של אימי, הייתה אישה עצובה מאד ולא צריך לחוות השואה ממקור ראשון כדי לדעת כמה זה נורא לאבד את כל המשפחה. היא איבדה את הכל. את חמשת אחיה, את ההורים שלה, את הארוס שלה שהיא עמדה להינשא לו והיה אהבת חייה.
היא חזרה מהמחנה שבר כלי פיזי ורגשי וכל חייה נשאה על עצמה את האשמה החמורה: למה היא נשארה בחיים והם לא.
מרגע שהוריי עלו לארץ ישראל, בגיל שנתיים וחצי, גדלתי עם הסבתא הזו והכרתי את כל הסיפורים העצובים האלה היטב. ולכן הייתי רגילה להיות עצובה. הכרתי את עצמי כאדם שיש לו מצבי רוח ונטייה לבכי ולעצב וכך חייתי את חיי.
היה לי מובן מאליו שכיוון שזה סיפור חיי אז כך הדברים צריכים להראות. לא הייתי מרוצה מכלום, לא הייתי שמחה כמעט מכלום וקיבלתי על עצמי תקופות ארוכות של פשוט להתבוסס בצער על מציאות החיים שלי.
לא משנה כמה אובייקטיבית היה לי טוב, בתוך תוכי היה מקום שלא היה מרוצה מזה. והייתי מלאה בסיפורים ותירוצים למה המצב שלי לא טוב. כשהיו אומרים לי תראי כמה זה נפלא וזה נהדר הייתה לי תשובה מוכנה מראש: "כן, אבל…" ובעצם ביטלתי את כל המראות ששיקפו לי שהדברים בסך הכל טובים.
שלא תבינו לא נכון, היו לי ימים נהדרים ותקופות טובות אך אלו היו קצרים ביחס לתקופות שבהן חוויתי בעיקר פיקפוק בעצמי ותחושה עמוקה של עצב וצער.
לפני שנתיים בדיוק חל מהפך אדיר בחיי ובתפיסה שלי. סבתי השנייה, אימו של אבי נפטרה.
כמעט בת 90 הייתה במותה, וגם היא חיה חיים לא פשוטים, גם היא שרדה את השואה וחזרה לחיים ללא המשפחה הענפה שהייתה לה. היא חזרה לעיירה בה גדלה, נישאה וילדה שלושה בנים. החיים היום לא קלים בכלל, לא היה אוכל והם סבלו עוני וחרפת רעב.
ויחד עם זאת היא הייתה תמיד עם חוש הומור מצויין, מלאת תושיה, דעתנית, מפולפלת ושמחה.
זכיתי לחיות צמוד אליה רק עד גיל שנתיים וחצי, אז בחרו הורי לעלות לארץ והיא החליטה להגר לארה"ב. בשנתיים האלה נקשרה נפשי בנפשה. היא טיפלה בי המון. המיתולוגיה מספרת שלא רציתי לאכול ולכן הייתה מאביסה ומפטמת אותי כמו שפיטמה את האווזים שגידלה בחצר שלה.
בשנים הארוכות שגרנו בארץ והיא וסבי בארה"ב יצא לנו להפגש אחת לכמה שנים אבל אהבתי אליה רק גדלה כל הזמן.תמיד היה לה משהו חכם ומצחיק להגיד על החיים ותמיד היה תבשיל מעולה על הכיריים.
היא ידעה היטב לנג'ס שאתחתן כבר, לשמוח כשהתחתנתי, לנג'ס שאעשה ילדים כבר, למה אני לא אוכלת מספיק (היא עבדה כל כך קשה לבשל רק בשבילי), מתי אסיים את הלימודים, מתי אבוא לבקר, למה להגיע לניו יורק ולהתארח במלון אם יש את הבית של סבתא, לחבק, להאכיל, לפנק, לכוון, להביע את דעתה על כל נושא והכל באהבה ובהמון הומור.
בשנים האחרונות טיפלה בסבי שחלה באלצהיימר והוסיפה להיות חזקה ואנרגטית כתמיד. אבל עם מותו של סבי משהו בניצוץ השמח בה כבה. גופה התעייף והיא הפכה מכונסת בעצמה ופזורת דעת. בפעמים האחרונות ששוחחנו אמרה לי במילים סתומות אך ברורות: ככה אני לא רוצה יותר לחיות.
ב27 ליולי 2013 בשעות הצהריים קיבלתי טלפון מאחותי ולפי הרעד בקול ידעתי מה היא הולכת להגיד. "סבתא נפטרה".
לא היה הרבה זמן לצער באותו אחר צהריים עם שני בנים קטנים ושמחים שרצו להמשיך לשחק בחצר. אך בערב התפנתי לחשוב, להרגיש ולהזכר והדמעות לא הפיקו לזרום כמה ימים לאחר מכן.
הימים הבאים היו ימים של עצב ותמיכה באבא שלי על לכתה. במהלך ימי השבעה התכנסו קרובים רבים מכל רחבי הארץ שבאו לנחם ולספר חלק מסיפור חייה. אלה היו ימים של אהבה ללא תנאי ושל תגליות חשובות.
אחד הדברים שכל האורחים סיפרו שוב ושוב זה על חוש ההומור המיוחד של סבתי, על הגישה האופטימית שלה לחיים, על כך שגם כשלא היה מה לאכול היא המציאה משהו והייתה מאכילה לא רק את ילדיה שלה אלא גם את ילדי השכנים והקרובים.
היא תמיד הפיחה שמחת חיים בכל מה ומי שהיה סביבה.
לפתע זה היכה בי: שתי הסבתות שלי חוו את השואה בצורה האיומה ביותר שניתן. שתיהן איבדו הכל וחזרו לחיים של דלות, עוני וקשיים.
אז איך זה שאחת בחרה לכאוב ולחיות חיים של עצב והשנייה בחרה לבחור בחיים של צחוק ושמחה?איך זה ששתי נשים שחוו בדיוק את אותן הנסיבות האיומות בחייהן עשו בחירות חיים שונות כל כך?והמסקנה שהגעתי אליה היא שאם להן הייתה זכות הבחירה באופן בו הן מתייחסות לחיים אז בעצם גם לי יש!
הבנתי שכל הסיפורים שסיפרתי לעצמי במהלך חיי הם בטלים ומבוטלים.
הבנתי בראשי, בליבי וברוחי שהבחירה להיות שמחה בכל רגע ורגע בחיי היא שלי ורק שלי.
זה היה מהפך תודעתי והתנהגותי שההשפעה שלו מהדהדת גם היום- בבחירה שלי לפתוח כל בוקר בהוקרות תודה, בבחירה מודעת בשמחה כדרך חיים מקדמת ועצמתית, בהחלטה שלי למצוא את החיובי והמצחיק בכל מצב.
ותראו את הקסם הזה, מרגע שאני בחרתי לחיות חיים של שמחה מודעת כך גם הילדים שלי. הם קמים בבוקר עם חיוך וצחוק ומבלים את אחר הצהריים שלהם בשמחה ביחד.
זו כנראה הירושה הכי נפלא שסבתי תרמה לי ולדורות הבאים במשפחתנו.
לא אשכח את שתי סבתותיי לעולם, ליבי ונפשי מלאים בהן ובדברים הטובים שהעניקו לי בחייהן.אני
אסירת תודה על התובנות שקיבלתי משתיהן.
אני אסירת תודה על הדבר הכי טוב שהעניקה לי אימו של אבי עם לכתה.
בחירה בחיים של שמחה.
שבוע גדוש פעילויות היה בלחישות לילה ואחד השיאים המרגשים הוא הכתבה הבאה שהתפרסמה במגזין חיים אחרים.
ענבל דרור, הכתבת, יצאה לחקור את נושא הבטחון העצמי והדימוי העצמי. במחקר שלה היא הגיעה אלי לשיחה על כיצד ניתן כבר מגיל צעיר לטעת בילדים תחושה של בטחון ולחזק את הדימוי העצמי על ידי שימוש בכל עקרונות השיטה:
1. המטפל הטוב ביותר לילדים הם ההורים שלהם
2. על מנת שילדים יחוו העצמה גם ההורים צריכים וראויים לחוות העצמה ותפיסה חיובית של עצמם
3. כל הכלים בתהליך של לחישות לילה מבוססים על הבנה מעמיקה של אופן פעולת המיינד והדרך לחולל בו שינויים מהירים ומתמשכים
איזה כיף של בוקר היה לי, שרון בלוך, המקסימה והמיוחדת שמקדישה את חייה ללמד ילדים לחיות חיים של שמחה הזמינה אותי להתראיין בתכנית הרדיו שלה.
להאזנה להקלטת הראיון מוזמנים ללחוץ כאן:
http://pod.icast.co.il/
הראיון מתחיל בדקה השישית.
תהנו גם מהשיר שבחרתי ללוות את הראיון
1. את הפוסט הזה אני כותבת כשאנ ייוצאת מכמה נקודות הנחה:
1. שאתם הורים מחוייבים ושתמיד תבחרו ללמוד עוד ועוד על הורות מעצימה ולחולל שינויים בבית, במשפחה, עם הילדים ועם עצמכם
2. שאתם תתייחסו להזמנה שלי אליכם כאל הזדמנות להרחיב את המודעות ואת הלמידה שלכם
3. שאתם תרצו לממש את הלמידה שלכם בבית כדי להגיע לתוצאות הרצויות לכם
וכיוון שזה המצב רציתי לספר לכם שביום רביעי בערב, אני הולכת להעביר שיעור חינמי מיוחד בו אסכם את המיני קורס הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים ואתן לכם טעימה מלחישות לילה להעצמת ילדים.
זהו שיעור שאני אוהבת במיוחד כי בו אני מדברת על העקרונות הבסיסיים להעצמת ילדים, להתגברות על קשיים רגשיים והתנהגותיים ולחיזוק הדימוי העצמי.
אני יודעת שזה יכול להיות מאתגר מאד להיות הורים וזה מאתגר פי כמה כשלילדים יש קושי או כשהם סובלים מקשיים רגשיים והתנהגותיים.
לפעמים זה נראה קשה עד בלתי אפשרי לעזור להם.
אבל… אני יודעת שאפשר לעזור ואפשר לשנות.
פעם רק חשבתי שזה אפשרי.
היום אחרי מאות תהליכים שליוויתי עם תוצאות מהירות שחוזרות על עצמן שוב ושוב אני יודעת שזה אפשרי.
זהו שיעור בו אני מסכמת את המיני קורס הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים על פי שיטת לחישות לילה.
בשיעור אני הולכת לערוך סיכום של הכלים בהם אני משתמשת להעצמת הילדים שלי ושל אמהות לוחשות רבות נוספו, אני הולכת לענות על שאלות שלכם וגם להציע לכם הצעה מיוחדת רק למי שרוצים להפוך להורים מעצימים במהירות ובקלות.
אני לא הולכת לספר לכם שבפעם הקודמת שערכתי שיעור כזה נרשמו 726 הורים תוך 4 ימים.
אני כן הולכת לספר לכם שיש מקום רק ל500 משתתפים בשיעור האינטרנטי, וההודעה הזו מפורסמת לעשרות אלפי אנשים- אז תחליטו אתם כמה מהר תרצו להצטרף לשיעור המעצים והמרתק הזה.
את השיעור הזה אני הולכת לחלוק איתכם לגמרי בחינם ביום רביעי, 1 ליולי בשעה 21:00 וזה הולך לקרות במחשב שלכם מהנוחות של הבית שלכם (אפשר גם להתחבר מהסמארטפון).
נשתמע ביום רביעי בערב
אתמול הייתה לי חוויה מרגשת וקצת מוזרה.
ישבתי על ספסל לצפות במשחק כדורגל שבני יובלי השתתף בו. לידי ישבו כמה בני משפחה סבא ונכדו שהם שכנים שלי.
לפתע ראיתי את אם המשפחה מגיעה ואיתה הסבתא.
הסבתא, הלכה לאיטה וניגשה אלי ונישקה אותי על הלחי. אני מודה שהייתי המומה. הבנתי שהיא התבלבלה וכנראה חשבה שהיא נושקת לנכדה שלה. ובכל זאת פעלתי בתגובה של רגע ונישקתי אותה חזרה, כדי לגרום לה להרגיש בנוח.
אחר כך היא פנתה לנכד שלה ונשקה גם לו ולשאר הנכדים ששיחקו באיזור.
ואז ביתה פנתה אליה ואמרה לה: אמא, את נתת נשיקה לאינסה, השכנה שלנו, זו לא XXX הנכדה שלך.
הסבתא באותו רגע הפכה מבולבלת בעצמה ואפילו קצת נבוכה.
חייכתי אליה ואמרתי הכל בסדר, שתינו זכינו לנשיקה היום וזה תמיד דבר טוב.
התחלנו לצחוק יחד על כך ששתינו הרווחנו.
הצחוק עזר לפוגג את המבוכה ואני נשארתי עם המון מחשבות על הגיל, על מעגל החיים, על אהבה של הורים לילדים, של נכדים לסבים שלהם, על הדברים שיש לנו והם טובים וראויים להערכה בכל רגע נתון.
תאהבו בכל רגע, אין לנו שנייה לבזבז על כעסים, טינות ומרירות.
ואם גם אתם רוצים להרשם למיני קורס החינמי להורים מעצימים מבית לחישות לילה להעצמת ילדים מוזמנים ללחוץ כאן: http://happychild.myplatform.co.il
מוזמנים להצטרף למיני קורס החינמי הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים.
רק לפני שלוש שנים הייתי אישה מתוסכלת, עבדתי בעבודה שלא אהבתי, לא הצלחתי לממש את עצמי ולהבין מה אני באמת רוצה לעשות וחמור מזה: הייתי אמא עצובה והרגשתי שאני לא מצליחה לעזור לילדים שלי לממש את הפוטנציאל שלהם. כדי לעזור לילדים שלי לקחתי אותם למומחים שונים, למטפלים שונים, לשיטות שונות – אבל המצב נשאר בדיוק כמו שהוא.
היו ימים שהרגשתי מיואשת, כואבת וחסרת אונים בשל חוסר היכולת שלי לעזור לילד שלי. חשבתי שאולי אני אמא לא מספיק טובה לילדים שלי.
רק שבמקביל הייתה בי תקווה שכן אמצא את הדרך.
ומתוך המהלך הזה, מתוך הלמידה, מתוך ההעצמה האישית שלי ושל הילדים שלי נולדה שיטת חיים להעצמת ילדים. שיטה שעוזרת לי ולמאות הורים לגדל ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים.
בשנים האחרונות ליוויתי מאות הורים להצלחה עם הילדים שלהם וכל מקרה כזה של הצלחה הוא חגיגה גדולה, כי כל ילד ראוי להרגיש שהוא הכי טוב שיכול להיות.
ריכזתי את כל מה שלמדתי ולימדתי בשנים אחרונות בתכנית אינטרנטית אחת, שבה אני מלמדת את כל העקרונות להורות מעצימה על פי לחישות לילה להעצמת ילדים.
לקראת חשיפת התכנית החלטתי לצלם עבורכם מיני קורס חינמי אישי ואפילו קצת חושפני, שיעזור לכם להפוך להורים מעצימים לילדים שלכם.
במיני קורס החינמי אתם מקבלים הצצה לחיים שלי ולשיטה שלי כדי שגם אתם:
להרשמה מיידית למיני קורס החינמי "הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים" לחצו כאן עכשיו.
הסרטונים בקורס יהיו זמינים לזמן מוגבל בלבד, רק עד ה27 ליוני לכן מומלץ להרשם כבר עכשיו כדי לקבל את התוכן הנפלא ויקר הערך הזה.
בוידאו שלפניכם אני מכניסה אתכם לבית שלי וחולקת איתכם את מה שעברתי ולמדתי כדי להעצים את עצמי ואת הילדים שלי. אין לי ספק שהולך להיות לנו שבוע מעניין ומעצים.
אתם מוזמנים, כמובן, לשתף כל הורה שאתם חושבים שהסרטונים הללו יעזרו לו או לה להפוך להורים מעצימים ולהעזר בשיטת לחישות לילה להעצמת ילדים והורים.
אני ממש מתרגשת מהמחשבה שתצפו בכל הסרטונים האלה. הם מבטאים את השקפת עולמי ואת התהליכים שעברתי עם ילדיי ומשפחתי. השקעתי המון זמן ומאמץ ביצירת הסרטונים האלה ואני ממש אשמח לקבל מכם תגובה עליהם בעמוד עצמו.
שתהיה לכם צפייה נפלאה,
אינסה
נ.ב. הכנתי עבורכם מתחת לסרטון קובץ PDF עם משחקי בית שיעזרו לכם במימוש חזון המשפחה המאושרת שלכם, אל תשכחו להוריד ולתרגל, כי זה הדבר הכי חשוב בהעצמת ילדים. הקובץ נמצא ממש מתחת לסרטון הראשון. לחצו כאן להרשם למיני קורס הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים.
הנגשת אתר
אינסה קליינמן ולחישות לילה להעצמת ילדים, רואים חשיבות עליונה במתן שירות שוויוני לכלל לקוחותינו לרבות גולשי אתר האינטרנט ועל כן אנחנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים לצורך הנגשת אתר האינטרנט שלנו.
במסגרת מאמצים אלו הוטמעו באתר רכיבי נגישות הכוללים:
האתר מותאם לצפייה ונתמך על ידי הדפדפנים השכיחים.
קישורים – הקישורים באתר מונגשים באופן שניתן לזהותם באמצעות תוסף נגישות.
תמונות – שימוש בטקסט חלופי לתמונות.
תפריט הנגשה – באתר הותקן תפריט הנגשה. לחיצה על התפריט מאפשרת פתיחה של כפתורי ההנגשה.
האפשרויות בתפריט ההנגשה:
שליטה על גודל הפונט באתר.
עצירת אלמנטים נעים וחסימת הבהובים.
בחירת ניגודיות צבעים על בסיס רקע כהה או בהיר.
בחירה בהתאמת תצוגה לעיוורי צבעים.
הדגשת קישורים.
סגירת רכיב הנגישות.
קישור להצהרת נגישות.
סייג לנגישות
חשוב לנו לציין כי למרות המאמצים שאנו משקיעים להנגיש את כלל הדפים באתר, יתכן ויתגלו חלקים באתר שטרם נגישים (בין אם מקורם באתרים אחרים ו/או עקב מגבלות טכנולוגיות או טעות אנוש). כחלק ממחויבותנו לאפשר שימוש באתר האינטרנט של חברתנו לכלל לקוחותינו לרבות אנשים עם מוגבלויות אנו ממשיכים במאמצים לשמר ולשפר את רמת הנגישות באתר ככל האפשר, מתוך ראייה של שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות לכלל הגולשים.
בעיות קיימות – חלק מהמסמכים באתר בתהליך הנגשה. במידה ונתקלתם במסמך שאינו נגיש ואתם צריכים אותו בפורמט נגיש, נא שילחו לנו פניה באמצעות טופס יצירת קשר המפרט איזה מסמך אתם צריכים ואנחנו ננגיש אותו עבורכם.
צרו עמנו קשר
במידה וחרף מאמצנו נתקלתם בקושי, נשמח לקבל כל תגובה, רעיון והצעה בנושא הנגישות באמצעות פנייה במייל ל inesaklainman@gmail.com. כדי שנוכל לטפל בבעיה בדרך הטובה ביותר צרפו בבקשה פרטים מלאים ככל שניתן:
• תיאור הבעיה בה נתקלתם.
• מהי הפעולה שניסיתם לבצע?
• באיזה עמוד גלשתם?
• באיזה דפדפן גלשתם.
אנחנו נטפל בבעיה ונחזור אליכם בהקדם עם פרטים על טיפולה.
לבירורים נוספים בנושא נגישות אתר האינטרנט, אתם מוזמנים לפנות אלינו באמצעים הבאים:
שם מלא: אינסה קליינמן
טלפון: 054-439712 (ניתן גם לשלוח הודעת SMS / וואטסאפ)
דואר אלקטרוני: inesaklainman@gmail.com
הצהרת הנגישות עודכנה בתאריך: 27.07.2021