Category Archives: ילדים בטוחים

כל חיי גדלתי בתחושה שאני לא יצירתית.
כנראה שלא ציירתי יפה כמו חברותי בגן ואחר כך בבית הספר.
כשהיו שיעורי ציור ראיתי במובהק כמה הציורים שלהן יפים ומסוגננים ומעודנים ושלי … לא כל כך.
כתב היד של חברותיי היה מסודר ומעוגל ואילו המחברות שלי היו מבולגנות, מעוקמות בקצותיהן, וכתב היד היה גדול, מגושם ולא מאורגן.
קינאתי בחברות שידעו לצייר יפה והבנתי שאני פשוט לא אדם יצירתי אז אין לי מה לפעול או לעשות כדי לשנות את זה.

לאורך השנים ניסיתי מדי פעם ללמוד טכניקות ציור בכוחות עצמי וגם התאמנתי על כתיבה איטית יותר, הקפדתי על צורת האותיות וכתב ידי אכן השתפר עם השנים.

מה שלא השתנה זה הדימוי העצמי שלי: אני לא ממש יצירתית!

מה היה המקור לכתב היד שלי ולקושי שלי בציור? כנראה נושאים שקשורים במוטוריקה עדינה לא מפותחת דיה. היום היו לוקחים ילדה כמוני לריפוי בעיסוק.

אני בטוחה שהמרפאה בעיסוק הייתה מזהה מיד שיש לי גם נושא של ויסות תחושתי לא מאוזן.
עד היום אני לא סובלת לגעת בבצק, אם אני מכינה שניצלים אני שוטפת ידיים בין שניצל לשניצל כי אני לא סובלת אל מגע הבלילה באצבעות שלי.
בילדות לא יכלתי ללכת יחפה על דשא כי זה דקר וכאב לי. ואל תטעו. אם תראו אותי הולכת יחפה על דשא היום, אני עושה את זה במאמץ וזה עדיין מרגיש לי כמו ללכת על סכינים.
היו וודאי סיבות טובות מאד בילדותי להאמין שאני פחות יצירתית מחבריי וחברותיי.

כשהייתי בתיכון חטפתי מכה כואבת נוספת בנושא היצירתיות שלי.
חבר יקר שלי, אדם שהערכתי מאד את דעתו, אמר שאני אדם לא יצירתי בעיניו.
זה היה ממש כואב.
אבל שיהיה ברור, לא כעסתי עליו לרגע.
רק חשבתי שהוא צודק, כי אכן אני ידעתי על עצמי, ידעתי בוודאות, שאני לא טובה בתחום הזה, כי אני הרי לא יצירתית.

היום במרחק השנים אני מבינה שאימצתי לי אמונה מגבילה והנחתי לה לנהל את חיי. בכל מקום עבודה שהגעתי אליו תמיד אמרתי על עצמי: אני טובה בxyz אבל אני לא מהיצירתיים האלה…

כל זה השתנה בשנים האחרונות , כשמאורעות החיים אילצו אותי לקחת את המושכות של החיים שלי לידיים שלי.
פיתוח שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, כמות הרעיונות ששוטפים אותי מדי יום, הרצון לכתוב, ללמד, לייצר כלים נוספים להעביר את הידע הזה הלאה. כל אלה מוכיחים לי מדי יום כמה יצירתיות שוכנת בי.
לדוגמא, רק היום בבוקר עלה לי רעיון לספר לילדים והורים וכבר כתבתי את הטיוטה הראשונה של הבסיס לספר.

היום אני יודעת, באותה רמה של וודאות, שאני יצירתית והיצירתיות הזו בעלת ערך אדיר למאות ולאלפי אנשים סביבי.
בשנים האחרונות נפתח סכר שהיה כלוא עשרות שנים.

היום אני מבינה שהייתי יצירתית תמיד רק הנחתי לאמונה מגבילה ולא מקדמת להגביל אותי כל חיי . היצירתיות היתה קיימת בי תמיד.
כתבתי שירים וסיפורים,  שרתי ורקדתי, הופעתי בהצגות. אבל התעלמתי מכל הכישרונות הללו לטובת אמונה מגבילה אחת שתפסה נפח אדיר וכל הדימוי העצמי שלי סבב סביבה.

ואני מתבוננת באלפי ילדים סביב ורואה אילו אמונות מגבילות מנהלות אותם, רואה שהם חושבים שהם לא טובים מספיק, כבר עכשיו הם מאמינים שהם לא יצליחו בו. והם סך הכל ילדים צעירים.

חלקם מרגישים שהם הפסידו במשחק החיים עוד לפני שהוא התחיל.
והלב יוצא אליהם.

כמה קושי וכמה כאב היה נחסך מהם אם כבר עכשיו היינו מטמיעים בהם את הידיעה שהם נפלאים ונהדרים כמו שהם.

הורים, קחו את המושכות לידיים שלכם ותספרו לילדים שלכם כל יום את כל הדברים שהם טובים בהם, חזקים בהם, מוצלחים בהם.
תעזרו להם לראות את היצירתיות והיופי ששוכנים בהם. תנו להם הזדמנות לגדול עם דימוי עצמי מוצלח ממש מעכשיו.

איך עושים את זה? באמצעות 3 שאלות פשוטות

3 שאלות סך הכל:

1. האם יש תחום אחד שבו כן היית יצירתי?

2. האם את/ה זוכר/ת אירוע אחד שבו כן התנהגת ביצירתיות?

3. האם יש מקרה שבו מישהו אחר חשב עלייך שאת/ה יצירתי/ת?

גם אם הילד חושב שהוא לא יצירתי או לא מוצלח או עצלן או טיפש או לא מוצלח תשאלו אותם אם יש תחום אחד בחייהם שבו הם כן יצירתיים/ חכמים/ מוצלחים/ חרוצים. מהר מאד הם יגידו לכם שיש תחום אחד (ואם הם לא יגידו תזכירו להם את התחום האחד הזה).

ואז תבקשו מהם לחשוב על מצבים שבהם הם היו יצירתיים, חכמים, מוצלחים, חרוצים ותראו איך הם מתחילים לגלות מאורעות שבהם הם הפגינו את התכונות החיוביות שלהם.

ולסיכום תבקשו מהם לחשוב על מאורעות שאחרים חשבו עליהם שהם יצירתיים, חרוצים, חכמים, מוצלחים. לא משנה מי זה היה, אמא או סבא, המורה או חברה. תשאלו אם מישהו אחר חשב עליהם שהם מגלמים את התכונה החיובית הזו.

זוהי זכותם המולדת לדעת שהם נפלאים ונהדרים פשוט מעצם היותם. באמצעות שאלות מועילות ומקדמות כאלה תוכלו לעזור לילדים להוכיח לעצמם, בכוחות עצמם כמה הם נפלאים ונהדרים מעצם היותם.

ואם אתם רוצים ללמוד עוד על שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים ולהבין כיצד ניתן לחזק את הדימוי העצמי של הילדים שלכם בכל תחום מוזמנים ללחוץ ממש כאן

פרוייקט העצמת ילדים, מבעיות לפתרונות- תשאלו את אינסה ממשיך.

היום אני משתפת אתכם בטעות שהרבה מאד הורים נוטים ליפול בה: הדבקת תוויות לילדים.
התוויות האלה הופכות להיות אמת עבור הילדים ולכן חשוב מאד שהורים יחשבו על התוויות האלה וילמדו מה הן תוויות שטוב וחשוב להדביק לילדים ומה הן אלה שחובה להמנע מהן בכל מחיר.

המשיכו לעקוב אחרי לחישות לילה להעצמת ילדים בעמוד הפייסבוק שלי: www.facebook.com/Inesak.Night.Whispers
מצאו פתרון לילדים שלכם בחנות הפתרונות של לחישות לילה להעצמת ילדים:
http://goo.gl/T3xMWv

ביום שני בערב אני הולכת להעביר שיעור חינמי מיוחד בו אתן לכם טעימה מלחישות לילה להעצמת ילדים.

זהו שיעור שאני אוהבת במיוחד כי בו אני מדברת על העקרונות הבסיסיים להעצמת ילדים, להתגברות על קשיים רגשיים והתנהגותיים ולחיזוק הדימוי העצמי.

אני יודעת שזה יכול להיות מאתגר מאד להיות הורים וזה מאתגר פי כמה כשלילדים יש קושי  או כשהם סובלים מקשיים רגשיים והתנהגותיים.

לפעמים זה נראה קשה עד בלתי אפשרי לעזור להם.

אבל… אני יודעת שאפשר לעזור ואפשר לשנות. 

פעם רק חשבתי שזה אפשרי.

היום אחרי מאות תהליכים שליוויתי עם תוצאות מהירות שחוזרות על עצמן שוב ושוב אני יודעת שזה אפשרי.

בהדרכה אני הולכת לחלוק איתכם, בצעדים פשוטים וברורים, את הסודות שלי לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים על פי שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים.

את השיעור הזה אני הולכת לחלוק איתכם לגמרי בחינם ביום שני, 18 למאי בשעה 21:00 וזה הולך לקרות במחשב שלכם (אפשר גם להתחבר מהסמארטפון).

להרשמה ולהבטחת מקומכם בהדרכה לחצו כאן

היום אני רוצה להמליץ לכם על קולגה וחברה- כשהכרתי אותה לראשונה לא הפסקתי לבכות… שרון בלוך

שרון היא מאמנת ילדים ונוער לשימחה כדרך חיים , מרצה בתחום התפתחות אישית והורות ,שדרנית ברדיו וסופרת של ספרי ילדים העוסקים בניהול התודעה להורים ולילדים.

אולי גם אתם התרגשתם איתה לפני כשנתיים כאשר נעשו עליה שתי תכניות במסגרת התכנית עובדה בערוץ 2 על היותה אם אומנת לתינוק סודני אשר נאלצה להפרד ממנו כשסבתו הביולוגית הגיעה מאוסטרליה לקחת אותו.

כשאני צפיתי בתכנית עובדה בהשתתפותה של שרון לא יכולתי להפסיק לבכות. והתמזל מזלי להכיר אותה באופן אישי וללמוד איזו אישה נפלאה, חמה, חזקה, חכמה ומעצימה שהיא.

בעקבות התהליך האישי והמרגש שהיא עברה מוציאה כיום שרון סדרת ספרי ילדים נפלאה אשר מלמדת ילדים והורים להתחבר ל”יש” ולפתח גישה חיובית ושמחה לחיים. הסדרה בת 5 ספרים – שניים יצאו כבר לאור , השלישי יוצא בקרוב והרביעי בתהליך איור סובבים סביב דמותו הצבעונית של רקסי- כלב דלמטי. כל סיפור עוסק בהתמודדות עם רגשות ומחשבות שליליים ומציע דרך התנהלות. בסוף כל ספר יש דפי העמקה והדרכה להורים המאפשרים למנף את הסיפור בבית. אני קראתי את שני הספרים שכבר יצאו והקראתי לבני וזו חוויה נפלאה.

אני ממליצה לכם בחום ללחוץ כאן כדי לקרוא יותר על הסדרה להתרשם ואף להזמין לכם ספרים.

אני מאמינה שספרים הינם דרך מופלאה ללמוד רעיונות חדשים וספריה של שרון פשוטים, קלים להבנה, צבעוניים וקל לאהוב אותם.

אני מסתכלת על בני הצעיר בזמן של הצפירה, ביום הזיכרון בדיוק לפני שנה.

הוא חיוור ומבוהל והידיים הקטנות שלו מכסות את האזניים שלו. הוא מפחד מהרעש החזק ולא מבין מה קורה ומתי זה יפסיק.

אני מסתכלת על בני בערב יום הזיכרון והוא שואל אותי: “אמא, תהיה צפירה של קיץ או של חורף?”. הוא בן 4.5 בלבד והוא עדיין מפחד מהקול של הצפירה. בכל פעם הוא מבקש ממני שאניח את הידיים שלי על האזניים הקטנות שלו ולוחץ על ידיי בכוח עם הידיים שלו.
צפירה של קיץ, צפירה של חורף. אני מיד מבינה למה הוא מתכוון.

הצפירה של הקיץ, זו שעולה ויורדת ומיד רצים במהירות, כולם רצים למקלט. גם אם זו מסיבת סוף השנה של הגנים רצים- מפסיקים לחגוג ורצים למקלטים.
הצפירה של החורף, צפירה אחידה וכולם עומדים במקום. וילד אחד סוגר את האזניים חזק חזק כדי לא לפחד.

ואני זוכרת את עצמי כילדה עומדת בטכס בערב ומכסה את האזניים עם הידיים. גם אני פחדתי. הייתה מוזיקה עצובה ודיבורים על אנשים שנפלו וצפירה רועשת ומפחידה.

גם הערב, בערב העצוב הזה אחבק את בני הצעיר בזמן הצפירה ואעזור לו לכסות את אזניו. ילדי עודנו ילד ומותר לו להרגיש את מה שהוא מרגיש ומותר לו להתנהג כילד.

לבקשת מספר אמהות ששאלו איך נכון לנהוג ומה כדאי לעשות לנוכח הפחדים של הילדים הכנתי סרטון קצר עם כמה רעיונות איך לעזור לילדים להתמודד.

האחד באפריל הוא יום חג של שמחה ושטות שילדים אוהבים וגם אני. שנים של מתיחות שמתחתי את הוריי ואת אחיי ועכשיו הגיע תור הילדים.

לאחרונה קראתי כמה כתבות עם רעיונות מדליקים למתיחות ומשתפת אתכם כאן. אבל יקיריי בזהירות רבה ועם כבוד רב לילדים. תזכירו להם שהכל נעשה באהבה ובאמפאטיה ואם הילדים רגישים מדי, אפשר כמובן לוותר ולחכות שיגדלו קצת. אז הנה כמה רעיונות:

1. עוגיות מנטה– קחו עוגיות מסגנון של אוראו או עוגיות עם ריבה באמצע, תוציאו את המילוי ותחליפו אותו במילוי של מנטה. גירסא נוספת, למעיזים: החליפו את המילוי במשחת שיניים.

2. סוכריית קרמל בצל– קלפו בצל גדול והשאירו אותו שלם. תתקעו בבצל שיפוד עבה כדי שיהיה המקל של הסוכריה. תכינו קרמל מסוכר מומס ותטבלו את הבצל בשלמותו בקרמל. זה נראה בדיוק כמו הסוכריות של התפוח בקרמל. גם זה לאמיצים בלבד.

3. גרביים בנעליים– תדחסו גרב מגולגלת לתוך הנעליים שלהם ותבדקו כמה זמן יקח להם להבין למה הנעליים פתאום נהיו קטנות.

4. החלפת מיטות– בלילה כשהם ישנים תעבירו את הילדים למיטות אחרות. כל אח או אחות אמור להתעורר בבוקר במיטה אחרת ממה שהם נרדמו.

5. עוגת ספוג– קחו חתיכת ספוג מרובעת, תמרחו עליה ממרח שוקולד ותפזרו סוכריות לקישוט.

6. מגבות רטובות– תגישו להם מגבות רטובות בסוף המקלחת שלהם

7. “מתיחה” לילדים רגישים– קחו את כל הצעצועים שלהם והניחו אותם על המיטה של הילדים. סדרו את הצעצועים אחד ליד השני ותאמרו לילדים שכל הצעצועים החליטו לישון יחד איתם.

יש לכם רעיונות נוספים? כתבו לי בעמוד הפייסבוק שלי: לחישות לילה להעצמת ילדים

שיהיה לכם אחד באפריל שמח ומצחיק.

מגיעים סחוטים לסוף היום שלכם? לסוף סוף השבוע שלכם?
זה לא חייב להיות ככה, אתם ראויים ליותר והילדים שלכם ראויים ליותר מזה.
הם ראויים להורים מלאי אנרגיה, שמחה, קשובים לילדים ולעצמם ומכילים.
אני רוצה להציע לכם לדמיין לאן אתם יכולים להגיע עם הילדים בתהליכי ההעצמה שאתם מעניקים להם.
כשאתם מחוללים את העצמת הילדים ומגיעים לשינוי הרצוי לכם במשפחה אתם מאפשרים לכולם לחיות באווירה של שמחה, רוגע ושיתוף פעולה.