מה הייתי מייעצת לעצמי יום לפני הולדת בני- עצות לאמא טריה

לו יכולתי לחזור ליום לפני שנולד בני הבכור הייתי נותנת לעצמי סדרה של עצות לאמא טריה וגם הייתי מגיעה חזרה לבדוק בכל יום ויום שאני ממשת אותן.

לו יכולתי לחזור ליום לפני שנולד בני הבכור הייתי אומרת לעצמי:

  • תבטחי יותר באינסטינקטים שלך ופחות בעצות של אחרים ואחרות
  • תשכיבי אותו יותר על הבטן גם אם הוא בוכה
  • תלמדי אותו להרדם עצמאית כבר מגיל יום
  • תהיי קשובה גם לצרכים שלך
  • זה רק ההורמונים
  • מותר לתינוקות לבכות
  • מותר גם לאמהות לבכות
  • תאריכי את חופשת הלידה- הכל בסדר

לא ידעתי את כל הדברים האלה יום לפני הלידה ובתהליך הלימוד וההתנסות, בתהליך הצמיחה וההתגברות על האתגרים בתהליך הפיכתי לאמא הייתי צריכה לעבור את כל מה שעברתי כדי להפוך לאמא שאני היום.

 

לכן, אם אני חושבת על זה, הדבר היחיד שאני הייתי אומרת לעצמי הוא:

תסלחי לעצמך.

בסרטון הזה שאלו אמהות רבות מה איזה עצות היו נותנות לאמא הטריה שהן היו בימים הראשונים להולדת ילדם. אני מצאתי את התשובות מרגשות ומעוררות השראה.

 

שיעורים מאמא אווזה על העצמת ילדים

הורים רבים מדברים על העצמת ילדים וכיצד הם פועלים. הם משבחים, מעודדים, מציעים הצעות ונותנים עצות. לטעמי כל אלה הם דברים חשובים מאד בקשר שבין הורים לילדים יחד עם זאת בעיני זו אינה העצמה: אלה נופלים לקטגוריה של שבח, עידוד וייעוץ. כהורים אנחנו רוצים למנוע מהילדים שלנו קושי וכאב ופועלים לשם כך. גם זו אינה העצמה.

העצמת ילדים מתמקדת בכך שנניח להם להתנסות, להתמודד עם קושי ואתגר כדי להצליח להתגבר עליהם ולחוש תחושת הישג אמיתית.

אנחנו יכולים לקחת דוגמא מצויינת מהטבע. קחו למשל את הברווזה החכמה הזו המופיעה בסרט הזה. היא עלתה סדרה של מדרגות ואחרי הולכים האווזונים שלה. הם מתקשים לטפס את המדרגות הגבוהות אבל אחד אחרי השני הם מצליחים בכל זאת לטפס. ישנפ כמה שממש קשה להם ולוקח להם יותר זמן מהאחרים ועם זה האווזה עומד וצופה בהם, אז היא ניגשת לעזור להם ואינה מתערבת בתהליך הזה. היא אפילו לא שוקלת לעזור לאפרוחיה לטפס את גרם המדרגות. היא ממתינה להם בעוד היא יודעת שככל שהם יתנסו יותר כך הם יחזקו את עצמם יותר. האנשים הצופים בסרטון, דווקא הם, שוקלים לעזור לאפרוחים על מנת להקל עליהם.

למזלם של האפרוחים הצופים לא "עוזרים" להם והם מתמודדים עם האתגר בצורה מצויינת.

זוהי לטעמי העצמה אמיתית. לתת לילד לחוות אתגר שמותח מעט את גבולות היכולת שלו. לעודד אותו להתנסות שוב ושוב ושוב עד שהילד מצליח ויודע לבדו שהוא יכול להצליח בהכל.

הורים בטוחים זה אומר ילדים בטוחים- עוד סיפור הצלחה של לחישות לילה

כשהתחלתי עם לחישות הלילה היה לי יעד אחד שהוביל אותי בדרכי. לגרום ליותר ויותר הורים להרגיש בטוחים ביכולותיהם ולהביא לכך שעוד ועוד ילדים ירגישו, מאושרים, רגועים, בטוחים ושלמים עם עצמם. ליווי הורים להעצמת ילדיהם דרך תהליך לחישות הלילה זה עבורי משימה ושליחות חיים. בכל פעם שמסתיים תהליך ואני רואה את ההבדל שלחישות הלילה חוללו בחיי הילדים והמשפחה אני עולה על גדותיי מרוב אושר ושמחה. אני מתמקדת היום בתהליך של חיזוק ההורים כיוון שהורים בטוחים מגדלים ילדים בטוחים.

א. פנתה אלי כיוון שבנה בן 5.5 היה ביישן, שקט, חסר בטחון ומסוגר מאד. הדבר הקשה עליו חברתית בגן וגם בקשרים עם המעגל המשפחתי הקרוב הוא נהג בביישנות והסתגרות ונהג לרצות את כולם. את התוצאות של התהליך, שארך סך הכל 30 ימים אפשר לקרוא המכתב שא. שלחה לי.

"התחלנו את התהליך מכיוון שהרגשנו שאנו חייבים לעזור לילד שלנו לפתח את הביטחון העצמי שלו, למרות שהוא נמצא בטיפול רגשי פעם בשבוע עדיין הרגשנו שזה לא מספיק וכששמענו את ההרצאה ידענו שזה בדיוק מה שעלינו לעשות ואין דבר יותר טוב מהורה שמטפל מכל הלב בילד שלו , כבר אחרי השבוע הראשון ראינו התקדמות אם זה במשפטים שהוא פתאום אומר על עצמו בצורה חיובית והתחיל לנסות דברים שהוא ממש פחד מהם כמו סתם לטפס על קיר טיפוס וחבל וכו.

עכשיו, כשסיימנו את ה-30 ימים הראשונים של הלחישות, הוא כל כך בטוח בעצמו שהוא מצליח לעמוד על שלו ואנחנו כל כך מאושרים על כך, מילד שעושה כל דבר שאומרים לו ומבקש אישור על כל דבר אפילו הכי קטן כמו "אמא אני יכול למלא לי כוס מים?" עכשיו הוא פשוט מחליט לבד ומבצע זאת ורואה שהוא מנסה דברים חדשים ומצליח בהם בלי כל פחד והיסוס.

זה דבר מדהים ואני חושבת שכל הורה פשוט חייב לעשות את זה כמו שהורים דואגים שהילד יאכל וישתה ויהיה נקי ומסודר זה עוד דבר שצריך לעשות בשגרה היום יומית כמו ברכת לילה טוב לילדים, פשוט לברך אותם מכל הלב וזה עובד ומצליח ואין ספק שאנחנו נמשיך לעשות זאת ללא הפסקה לכל ילדנו.

גם אנחנו בתור הורים מרגישים הרבה יותר בטוחים ומאמינים בעצמנו שאנחנו באמת הורים טובים ודואגים לילדים ב – 100% אם לא יותר ושעזרנו לילד שלנו לצאת לעולם עם יותר בטחון וכלים כיצד להתמודד, בשינוי שהוא כמעט מיידי. תודה ענקית מכל הלב." א. י. ס. אמא לוחשת

אלה הדברים שמשיבים רוח במפרשים שלי וגורמים לי להמשיך ביתר עצמה. בחודשים הקרובים אחלוק איתכם סיפורי הצלחה של הורים וילדים שעברו את תהליך לחישות הלילה ואת התוצאות המופלאות והמהירות שלו.

ילד מחייך חיוך גדול של אושר

ילד מחייך חיוך גדול של אושר

תודה על הזכות שנפלה בחלקי ללוות תהליכים שמחוללים נסים שכאלה.

 

אני יודעת שעדיין יש לנו תקווה

בכל מקום שאני מסתכלת בו אני בוחרת לראות את הטוב.

אני יודעת שיש הרבה פסימיסטים וציניקנים שמצקצקים בלשונם או מגחכים אבל אני יודעת בליבי: יש לנו תקווה.

אני רואה את דור ההמשך והוא ערכי ואכפתי. לפני מספר ימים בגן החובה של בני נשברה אחת מעבודות היצירה של אחד הילדים. כשהילד נכנס לגן הוא היה המום שהעבודה שלו נשברה ושאל: "איך זה קרה?" הילדים האחרים ניגשו אליו ואחד מהם אמר: "אני מצטער, אני בטעות עברתי ליד העבודה שלך והיא נפלה ונשברה" וילד נוסף הוסיף: "כולנו מצטערים בשבילך". כשאני שומעת דברים כאלה אני יודעת שיש לנו תקווה

צפו עד סוף הסרטון- כיצד ניתן להפוך רע לטוב ולדעת שיש לנו תקווה

אני רואה את ההורים היום דואגים, מעצימים ומטפחים את הילדים ואת המערכות המחנכות. הורים שנוכחים בתהליכי קבלת החלטות, מעשירים את ילדיהם ונותנים דוגמא אישית של איכפתיות ומעורבות. ואני יודעת: יש לנו תקווה.

אני מסתכלת סביב ובוחרת לראות את הטוב, להפוך את השלילי ולפעול לקידום חיי וחיי הקהילה בה אני חיה. זו העצמאות האמיתית- הבחירה שלנו במה אנחנו רוצים להתמקד ולפעול על מנת להביא את הטוב הזה אל חיינו.

יום עצמאות שמח מדינת ישראל

"אמא, אם תאמיני שתצליחי- את תצליחי"- דברים שלמדתי מבני על העצמת ילדים

יש לי וידוי: כשלמדתי באוניברסיטה הופעתי כליצנית במסיבות יום הולדת לילדים.
מתוקף זה אני יודעת לפסל בלונים לצורות של בעלי חיים.
לפני זמן מה הבנים מצאו בבית חבילת בלונים ארוכים, מהסוג שמקפלים אותם לצורות של חיות. הם הביאו את החבילה אלי וביקשו שאנפח את הבלונים ואעשה להם צורות שונות.
הניפוח של הבלונים במשאבה ביתית זו משימה, הממ, איך אנסח את זה בעדינות, קשה בטירוף.
אמרתי ליובל ולערן, זה ממש קשה עם המשאבה הזו, אולי נוותר על זה היום?
בני הבכור לא חיכה שנייה לפני שהוא אמר לי: אמא, אם תאמיני שאת תצליחי לנפח אז את תצליחי לנפח. "הממ… מעניין מאיפה הוא למד את זה?" חשבתי לעצמי בחיוך.
אחרי משפט כזה לא היה סיכוי בעולם שאני אוותר.

מיד ניגשתי למלאכת הניפוח של הבלונים. הילדים עמדו מהצד ועודדו, ונתנו עצות, צחקו, התרגשו ושיחקו. לאחר הניפוח פיסלתי את הבלונים לצורות שהם ביקשו ושמחה גדולה מילאה את הבית.

ילד מפריח בועות של סבון וברקע יש עלי של שלכת על הרצפה


התוצאה א. ילדים מרוצים עם סדרת בלוני כלב, ג'ירפה, חרב ועוד כמה דברים לא מזוהים.
התוצאה ב. ילדים שהם יודעים שהם יכולים לעשות הכל אם הם רק יחליטו שהם הולכים להצליח.

התוצאה ג. גם אני יודעת שאני יכולה להצליח בהכל. הילדים שלי יהיו שם בשבילי כדי להזכיר לי שיש מקום גם להעצמת מבוגרים כשעוסקים בהעצמת ילדים

מה אספר לילדי הקטן? זכרונות של דור שלישי

Image

מה אספר לילדי הקטן ששואל אותי למה היום הזה עצוב? מה אומר לבני שרוצה לדעת למה אני היום צוחקת פחות?
מאז שנהייתי אמא זוועות השואה הפכו בלתי נסבלות וקשות להכלה.

והזכרונות עולים ומציפים אותי.

תמונה בשחור לבן של ילדה מחובקת על ידי סבתה שאוחזת פרח

עומר, האיש שלי עמד לידי זועף ושותק בזמן שאני רוכנת ליד בני הבכור ומסבירה לו (ביכולתי המוגבלת ביותר) מה יקרה היום.
כשתשמע הצפירה, אתה תעמוד עם כל החברים בגן, אמא ואבא יעמדו בעבודה ואתה צריך לחשוב על כך שאתה ילד נהדר וגיבור וחזק (וחי, חשבתי לעצמי, במדינה שלך) ויש לך משפחה אוהבת. יובל הנהן בראש, לא בטוחה מה הוא הבין.

בני הקטן אומר: "מחר תהיה מכונת צפירה וזה יהיה מחפיד". ערני אם יהיה לך מפחיד אתה יכול לכסות את האזניים שלך. הוא מתאמן. מכסה את אזניו ואומר: אני יותר אוהב לסגור אוזניים עם האצבעות. אז אני לא מחפד".

אני דור שלישי. סבתא בוכה בלילות. אמא מספרת כל מה שהיא יודעת, בלי הפסקה שוטפת אותנו בכאב שהיה מנת חלקם.

אבא שותק.
הרעב שחוו אחרי המלחמה גרם לו להפוך לאדם שאוגר מזון. עד היום המזווה מלא עד אפס מקום ושני מקררים מפוצצים באוכל.
גם המזווה שבביתי מלא.

לסבתא השנייה יש קעקוע של מספר על היד. זה דבר רגיל, גם לסבא יש.
ילדה בבית ספר יסודי ובתיכון קוראת באובססיה כל מה שאפשר להניח עליו את היד אבל לא מצליחה להבין את הזוועה הזו.

דור רביעי. יובל וערן. מבול של דמעות נפתח, מבינה בעוצמה את כל הזוועות שקראתי, ראיתי, שמעתי.

יובל חכם כל כך, מקשיב למילים קשב רב, סופג ושואל שאלות חכמות.
אין לי מושג איך אי פעם אוכל לספר להם מה שאני יודעת.
אבל אני יודעת שזה בלתי נמנע שאספר להם, שאסביר להם מה קרה ומה לא יכול לקרות שוב

מוקדש לסבים ולסבתות האהובים שלי, לזכרם של אלו שמתו ולכבודם של החיים

הסודות לגידול ילדים שמחים

כשג'ון לנון היה בן חמש אמא שלו לימדה אותי שהמפתח לחיים טובים היא השמחה. בבית הספר שאלו אותו מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול. "אני רוצה להיות שמח" הוא ענה להם. אמרו לו שלא הבין את המשימה. אז הוא ענה חזרה שהם לא הבינו את החיים.

אם תשאלו כל הורה מה הוא מאחל לילדו התשובה הראשונה בדרך כלל היא: שיהיה שמח או שתהיה מאושרת. זו משאלת הלב של כל ההורים שיהיו להם ילדים שמחים אבל לצערנו זה לא תמיד המצב.
היום אנחנו כבר יודעים שניתן להגביר את רמת השמחה שלנו ושל ילדינו ואני אתן לכם כמה רעיונות איך להתחיל לעשות את זה כבר מעכשיו.

לא פעם הילדים שלנו מבטאים רגשות ומחשבות שליליים לגבי עצמם, לגבי הדימוי העצמי שלהם, הסביבה, חוויות שחוו. אנחנו כמובן רוצים לעודד את הילדים לחלוק את החוויות שלהם אבל יחד עם זה אנחנו רוצים לעזור להם לחשוב בצורה חיובית שתאפשר להם לראות את הטוב בדברים ולהגביר את שמחת החיים.

מחקרים מוכיחים כי כדי לשנות צורת החשיבה השלילית עלינו לחשוב שלוש מחשבות חיוביות על כל מחשבה שלילית. גם הילדים בהנחייתנו יכולים לעשות זאת. זה לא חייב להתרחש כשהילד נסער או הילדה מתרגשת ממשהו שקרה להם אבל כשהם נרגעים אנחנו יכולים להדריך אותם לעשות את הדברים הבאים:

1. נדריך אותם לדבר על שלושה דברים שהם אוהבים בעצמם- משהו חיצוני או פנימי, מראה או תכונות אופי. אנחנו גם יכולים להזכיר להם כדי לעשות את זה קל יותר
2. נבקש מהם לציין שלוש הצלחות שהיו להם בגן או בבית הספר, בחוג, עם חברים וחברות, במסגרת המשפחתי וכן הלאה
3. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לדבר איתם על שלושה דברים שהם טובים בהם. נזכיר להם חוויות שבהם הם הצליחו ונעודד אותם להיזכר בהרגשה הטובה שלהם כשהם עוסקים בדברים שהם אוהבים ושהם טובים בהם.

ככל שהם ידברו יותר על דברים שהם טובים בהם, על חוויות חיוביות ועל הצלחות שלהם כך תגדל שמחת החיים של הילדים.

ואגב, הדבר נכון גם לנו ההורים. אם עצבנו אותנו, הכעיסו אותנו או פשוט יש לנו מן יום כזה… אם נעצור לרגע ונחשוב על כך נגלה שיש לנו את זכות הבחירה והיכולת לשלוט במחשבות שלנו וברגשות שלנו. נסו גם אתם את התרגיל של למנות שלושה דברים חיוביים ותראו כמה מהר אתם עוברים לרגשות של שמחה.

"לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף." גבריאל גרסיה מרקס

אחרי חג שמח לכולם

מקווה שנהניתם מהחופשה ומהמשפחתיות שחג הפסח מאפשר לנו.

גבריאל גרסיה מרקס,  מהסופרים המוערכים ביותר בעולם והאהובים עלי ביותר, נפטר לפני מספר ימים והותיר צוואה כתובה שלכל אדם, אישה, גבר, אמא, אבא, סבא, סבתא וילד הינה בעלת משמעות רבה ועומק אדיר.

הצוואה שלו רשומה במילים פשוטות ונהירות, נוגעות ללב ומבטאות אמיתות אוניברסאליות ומרגשות. מאחלת לכם הנאה מלאת רגש, השראה ותובנות מהקריאה.

ילדה מתוקה בשדה של פרחים סגולים עם כנפיים של פרפר

"אם לרגע אלוהים היה שוכח כי אני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצל זמן זה עד כמה שהייתי יכול .
יתכן שלא הייתי אומר כל מה שאני חושב, אבל בודאות הייתי חושב על כל מה שאני אומר.
הייתי מעריך את הדברים, לא לפי שוויים, אלא לפי ערכם.
הייתי ישן מעט, חולם יותר. אני מבין שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שניות של אור.
הייתי מתהלך במקומות בהם האחרים נעצרו, הייתי מתעורר בזמן שהאחרים ישנים.
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבש בפשטות, הייתי משתרע מול השמש, חשוף לא רק בגופי אלא גם בנשמתי.
הייתי מוכיח לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב!

לילד הייתי נותן כנפיים, אבל משאיר אותו ללמוד בכוחות עצמו לעוף.

לזקנים הייתי מלמד שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה.
הרבה דברים למדתי מכם, האנשים… למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.

למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד.

למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.
כל-כך הרבה דברים הצלחתי ללמוד ממכם , אבל באמת – הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בתוך הארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים. אילו הייתי יודע שהיום תהיה הפעם האחרונה בה אראה אותך ישן, הייתי מחבק אותך בחוזקה ומתפלל לאלוהים שאוכל להיות שומר נפשך.

אילו הייתי יודע שאלו הם רגעי האחרונים לראותך, הייתי אומר  "אני אוהב אותך" מבלי להניח, בטיפשות, שזה כבר ידוע לך.
תמיד קיים המחר והחיים נותנים לנו הזדמנות נוספת בכדי לעשות את הדברים היטב, אבל במקרה שאני טועה והיום הוא כל מה שנשאר לנו, הייתי רוצה להגיד לך עד כמה אני אוהב אותך, ושלעולם לא אשכחך. המחר לא מובטח לאף אחד, צעיר או זקן.
היום יכולה להיות הפעם האחרונה שתראה את אהוביך.
בגלל זה אל תחכה יותר, עשה היום, כי אם המחר לעולם לא יגיע, בודאי תתחרט על היום בו לא הקדשת זמן לחיוך, לחיבוק, לנשיקה והיית עסוק מכדי להגשים להם בקשה אחרונה.

שמור את אהוביך קרוב, תלחש באזנם עד כמה אתה זקוק להם, תאהב ותתייחס טוב אליהם, תקדיש זמן להגיד להם "אני מצטער", "סליחה", "בבקשה", "תודה", וכל אותן מילות האהבה שאתה מכיר.
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש מאלוהים את הכוח והחוכמה לבטא אותם.
תראה לחבריך ולאהוביך עד כמה הם חשובים לך״.

מאחלת לכם יום נפלא,

אינסה

לחישות לילה להעצמת ילדים

לחישות לילה

בעקבות התנסות אישית עם ילדי למדתי, חקרתי, התנסתי, בדקתי ולא השארתי אף אבן על מקומה עד שהצלחתי לחולל שינוי משמעותי בחיי הילדים שלי. הצלחתי להפוך את בני מילד רגיש, בעל סף תסכול נמוך, נטול בטחון עצמי ובעל תחושת מסוגלות נמוכה, לילד בטוח, שמח, צחקן, פעיל שיודע שהוא יכול לעשות הכל ולהצליח.

שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים היא שיטה ייחודית הנעזרת בכוחו של תת המודע של ההורים והילדים לעצמה אישית של כל המשפחה

אמא יושבת על מיטה ליד בנה הישן

בשנים האחרונות מאות רבות של משפחות התנסו בהצלחה רבה בתהליך לחישות הלילה להעצמת ילדים. התוצאות מדהימות ונפלאות ושיטת לחישות הלילה להעצמת ילדים מוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בטיפול בילדים במצבים רבים.