איך תצליחו לפתור לילדים שלכם הבעיות שלהם?

איך תפתרו לילדים את הבעיות שלהם

בואו נתחיל בשורה התחתונה- אתם לא!

הי, הי, לפני שאתם מתחילים לכעוס ולכתוב מיילים נזעמים, תעצרו רגע את היד על המקלדת ותקראו קצת הלאה.

הטבע האנושי ייצר מנגנון טבעי אצל הורים שגורם לנו לגונן על הגורים שלנו .המנגנון הזה נוצר על מנת שילדים שלנו ישגשגו, יפרחו ויגיעו לבגרות בבטחה.

כשהילד שלי חזר יום אחד הביתה וסיפר לי בעיניים מלאות דמעות שהחבר הכי טוב שלו אמר לו שהוא לא חבר שלו יותר, הלב שלי התרסק. רציתי לחבק אותו לתמיד, רציתי לתת לו את הלב שלי, רציתי להעביר את הכאב שלו בשנייה אחת. אבל יותר מהכל רציתי לפתור את המצב עבורו. אבל ידעתי שאני לא יכולה.

מכירים את ההרגשה הזו?

אני יודעת שכן, כי אין הורה שלא חווה את הבעיות והקשיים של הילדים כבעיות וקשיים של ההורה. המון אמהות מספרות לי בכאב על קושי שהילדה או הילד חווים ועל הצורך שלהן לתת עצה טובה שתפתור את המצב. או על הצורך שלהן עצמן לפתור את המצב.

ואז מתחילים דיאלוגים בסגנון של: “אין בעיה, תעשי כך וכך וזה יהיה בסדר”, או “בפעם הבאה תגיד לו ש…” ועוד ועוד עצות של ההורים כדי לעזור לילדים לפתור את הבעיות שלהם.

אני יודעת שכשקורה משבר אצל הילדים הכאב שלכם ההורים הוא גדול.

אך עצות הם הכלים שלכם ההורים. העצות שאתם נותנים הם מנקודת המבט שלכם, עם הידע שלכם כאנשים בוגרים ומנוסים, עם היכולות שרכשתם עם השנים בזכות ניסיון. יש בעצות שלכם משהו נפלא, רצון לחלוק עם הילדים את הניסיון שלכם כדי שגם הם ישתמשו בכלים האלה לטובתם.

רק שהילד לא יודע להשתמש בכלים הללו. הוא לא בגילכם, הוא לא חווה את התהליכים שאתם חוויתם ואין לו את הידע והניסיון שלכם, ידע וניסיון שהצטברו מתוך תהליכים שעברתם אתם בחייכם.

למעשה כשנותנים עצה לילד ואומרים לו מה לעשות מייצרים מצב אבסורדי שבו מחלישים את הילד, כי הוא הופך להיות תלוי בעצות שלכם ולא מפתח רעיונות משל עצמו. הילד שמקבל עצות שיש בהם “מרשם” איך לפעול מקבל מסר סמוי שלכם יש את כל הידע איך נכון להגיב ולילד אין הידע והכלים הללו. דבר נוסף שקורה לילד או ילדה שנותנים להם עצות זה שלמעשה העצות שלכם מגבילות את הילדים. הן מגבילות אותם מלהתנסות, מלפתח כישורים עצמאיים וכן העצות שלכם הן עצות חד פעמיות שמתאימות למצב המסויים בו הם נתקלו.

כי ילד או ילדה שמתנסים באופן עצמאי בפתרון הבעיות שלהם יכולים למצוא דרכים יצירתיות שאולי אתם לא חשבתם עליהם. דרכים יצירתיות שקשורות ליכולות שלהם, לסיטואציה הספציפית שהם נמצאים בה ולילדים או אנשים שהם חלק מהסיטואציה.

ילד או ילדה שמפתחים את המיומנות לפתור בעיות בכוחות עצמם הם ילדים בעלי דימוי עצמי גבוה והם יפיקו תועלת מהמיומנות הזו לכל אורך חייהם.

למעשה ילד שפותר את הבעיות שלו בכוחות עצמו מפתח יכולת כל כך משמעותית לחייו הבוגרים, כי זו יכולת שהוא עצמו פיתח ולא משהו שהוא קיבל מחוצה לו, שלא תמיד הילד יודע להטמיע ולהשתמש בזה.

אני יודעת, מה אתם חושבים לעצמכם עכשיו, אז מה אני כן יכול/ה לעשות אם לא לתת עצה טובה לילדים שלי?

אתם יכולים לטפח את היכולת שלהם לייצר פתרונות עבור עצמם. למעשה אתם יכולים לעזור להם לייצר מיומנות של פתרון בעיות.

במקום לתת להם פתרונות ועצות שהם מבוססים על הידע שלכם והניסיון שלכם אתם יכולים ללמד אותם לשאול את עצמם שאלות שיעזרו להם למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם.

כשהילד או הילדה מגיעים עם איזו בעיה שיש להם קודם כל הביעו אמפאתיה כלפיהם, תפגינו הזדהות עם הרגש והבנה למה שהם מרגישים. ואז תבדקו איתם אם הם קשובים לנהל שיחה על מה הם יכולים לעשות כדי להרגיש אחרת. וכן, עם כמה שקשה לכם, לנסות לייצר הפרדה רגשית מהכאב של הילד או הילדה כדי שלא תיפלו למלכודת העצות ואז אתם תוכלו לעזור להם למצוא את הפתרון מתוכם.

קודם תבינו עם הילד/ה מה הבעיה, מה בדיוק קרה. אחר כך תשאלו אותם ללא שיפוט מצדכם, למה זה קרה. יש ילדים שידעו לענות על השאלה הזו ויש שלא, אז אין  צורך לדחוק בהם.

הדבר הבא שניתן לבדוק עם הילדים זה איך אפשר לפתור את זה. “בוא נחשוב יחד מה אפשר לעשות מחר? איך אפשר לפעול אחרת מחר?” “איזו פעולה את יכולה לעשות כדי לתקן את זה? מה את יכולה להגיד/ לשאול/ לעשות כדי לפתור את זה?”

דבר נוסף שניתן לעשות זה לעזור לילדים לראות זוויות נוספות אולי לזהות את החיובי שבמצב שהם מתארים. כן, כן, יש תמיד זווית חיובית בכל סיטואציה ואתם יכולים לעזור לילדים לתת פרשנות אחרת לסיטואציה, פרשנות חיובית. אם חברה ביטלה את הגעתה לביקור אז יש יותר זמן לשחק עם אמא. ואם הילד שכח להביא מחברת לכיתה אז הטוב שבזה שהוא למד להיות אחראי יותר לפעם הבאה.

ואם אי אפשר לפתור את זה אפשר גם להשאיר מקום לילדים להתבשל עם זה ולתת להם תחושה שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו את הפתרון: ” בטוחה שעד מחר אתה תמצא פתרון”, “אני סומכת עליך שתפתור את המצב הזה”, “אני סומך/כת עלייך”.

ואני? אני סומכת עליכם שאתם תדעו לקחת את הכלים האלה ולהוציא מהם את העיקר. הילדים שלכם נפלאים גם כשהם חווים קשיים. ואתם הורים נהדרים שיכולים במשפט קצר או בכמה שאלות לעזור להם למצוא

עצמם פתרונות נהדרים.

חשוב שתדעו שאפשר לעזור לילדים ללמוד לגלות יצירתיות בדרך שלהם לפתרון עצמאי של בעיות ואחד הדברים החשובים לעשות לפני הכל זה לחזק את הדימוי העצמי של הילדים. יש לנו מבצע של 70% הנחה על הערכה להעצמת דימוי עצמי לילדים

בנוסף, כל הנרשמים לערכת הדימוי העצמי, מקבלים כבונוס את ערכת העצמת תודעת שפע להורים וילדים

לחצו כאן עכשיו לכל הפרטים על הערכה המצויינת הזו

המבצע בתוקף עד יום שלישי, 18 ליוני בחצות

חיזוק בטחון עצמי ילדים והורים

בנוסף, נחטפים הכרטיסים לערב אמהות מעצימות, שייערך ביום חמישי, 20 ליוני, 2019

בMYקמפוס שבבני ברק (ממש ליד ID דיזיין סנטר) זה הכנס המבוקש בו אני מלמדת את הסודות
לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים ואת העקרונות הבסיסיים ביותר של שיטת לחישות לילה.

הכנס הזה נערך רק אחת לכמה חודשים ואני יודעת שגם את תצאי ממנו עם לב מלא בהשראה ותושייה לעור להעצים את הילדים שלך

קליק כאן לכל הפרטים על ההרשמה המוקדמת והמוזלת

ככה זה נראה בפעם הקודמת שערכתי כנס כזה לפני חמישה חודשים

הצטרפו אלי ואגלה לכם את הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים

לכל שאלה שיש לכם על שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים ועל הילדים שלכם מוזמנים לכתוב לי מייל אל: child.night.whispers@gmail.com או להתקשר למשרד: 08-852-0331 או שלחו הודעת וואטסאפ לנייד:  054-730-8375

מה יקרה לכם כשתתחילו לאהוב את עצמכם?

חיזוק בטחון עצמי ילדים והורים

עד שלא התחלתי לאהוב את עצמי לא יכולתי לקבל את כל הדברים שרציתי מחיי. לאורך שנים ארוכות לא הבנתי מדוע הדברים לא הסתדרו כפי שרציתי בזוגיות שלי, בעבודה שלי, עם החיים החברתיים שלי והכי כאב לי כשהדברים לא הסתדרו כמו שרציתי עם הילדים שלי.

מה בסך הכל רציתי? לגדל ילדים מאושרים ולהיות מאושרת בעצמי. לצערי זה לא היה המצב. עד שלא למדתי בעבודה שיטתית לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי, כלום לא השתנה.

אך מרגע שהחלטתי, החלטה מודעת לחולל את השינוי ולמצוא את הדרך להעצים את הדימוי העצמי שלי ושל ילדיי– ואז הכל השתנה עבורי ועבור המשפחה שלי.

ולכן השיר הזה מרגש אותי כל כך כי הוא מספר לי את כל התגליות של השנים האחרונות בחיי. את הטקסט הבא כתב צ’ארלי צ’אפלין במסיבת יום הולדתו ה-70.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי:

“כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שכאשר אני הולך נגד האמת הפנימית שלי אני סובל,
היום אני קורא לזה “אותנטיות”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
התחלתי להבין כמה מעליב זה לכפות על מישהו את הרצונות שלי,
למרות שידעתי שאותו אדם לא מוכן לזה.
היום אני קורא לזה “חברות”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הבנתי שתמיד אני נמצא במקום הנכון בזמן הנכון,
ושהכול מתרחש בדיוק ברגע הנכון ואני יכול להירגע.
היום אני קורא לזה “ביטחון עצמי”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי להשתוקק לחיים אחרים
ראיתי שכל מה שמתרחש סביבי תורם ועוזר לי להגיע בדיוק לחיים שאני רוצה.
היום אני קורא לזה “בגרות”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
הפסקתי לעשות תכנונים גדולים לעתיד.
היום אני עושה אך ורק את מה שגורם לי להיות שמח ומאושר,
עושה רק דברים שאני אוהב לעשות ועושה אותם בדרך ובקצב שלי.
היום אני קורא לזה “פשטות”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
אני כבר לא תמיד צודק,
ומאז אני טועה הרבה פחות.
היום אני קורא לזה “צניעות”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
שחררתי את עצמי מכל מה שלא טוב בשבילי –
אנשים, מצבים, מאכלים, חפצים.
היום אני קורא לזה “אהבה עצמית”.

כאשר התחלתי לאהוב את עצמי
סירבתי להמשיך לחיות בעבר ולדאוג לגבי העתיד.
היום אני קורא לזה “שלמות”.

אני מאחלת לכל אחד ואחת מכם ללמוד לאהוב את עצמכם בצורה כנה ואוטתנטית ולהעניק את המתנה הזו לילדים שלכם. כי יותר מכל דבר אחר, הם לומדים מכם על ידי התבוננות בכם. כשאתם תבחרו לאהוב את עצמכם הם מיד ילמדו לאהוב את עצמם.

באהבה,

אינסה

נ.ב. מזכירה לכם שהערכה המושלמת לדימוי עצמי מנצח להורים ולילדים עדיין במבצע מפתיע לרגל חג החנוכה. לחצו כאן עכשיו לקבלת הערכה ולהתחיל להעצים את עצמכם ואת ילדיכם.

מה שלמדתי מאברהם אבינו על העצמת ילדים

העצמת ילדים עם לחישות לילה

כששלושת המלאכים באים לבקר את אברהם אבינו באוהלו לכל אחד מהם יש משימה אחרת.

כשאברהם אבינו מגלה שאחת המשימות היא להשמיד את סדום אברהם מיד מתחיל לבקש רחמים ולשאול ומה אם יש ולו צדיק אחד בסדום, האם בזכותו ניתן יהיה לרחם על תושבי העיר.

אני לא מומחית בנושאי התורה אבל אני יודעת לזהות טוב לב כשאני רואה אותו. אברהם אבינו חיפש את הטוב אפילו בגרועים שבחוטאים- אברהם אבינו חיפש ולו את פירור הטוב הקטן ביותר שניתן למצוא.

הסיפור הזה הוא חלק מפרשת השבוע, וירא והוא ריגש אותי מאד.
יש שם למידה מאד משמעותית לנו כהורים.

דווקא ברגעים הקשים ביותר עם הילדים, כשאתם רוצים לצעוק, להעניש, להטיל משמעת- אלה הם הרגעים בהם הילדים זקוקים יותר מתמיד לחמלה שלכם, לקרבה שלכם, לסליחה שלכם.

אין ילד רע אלא רק ילד שרע לו.

אין ילד קשה אלא ילד שקשה לו.
רוב ההורים יכולים בקלות לספר על שלושה דברים שליליים שהילדים עשו במהלך היום.

בכל רגע נתון אפשר לראות שהגדול התחצף והצעירה הציקה והאמצעי זרק את עצמו ו…

ומה אם נחליט לעשות כמו אברהם אבינו? מה אם נבחר ברגעים הקשים והמורכבים ביותר לתת לילדים את מה שהם צריכים ולא את מה שאנחנו צריכים?
גם אם אנחנו צריכים בו ברגע שקט או משמעת או סדר…

במקום זה נבחר לתת לילדים את הקרבה שלנו, את החום שלנו, את הקבלה, את ההכלה, את האהבה.

דווקא כשהילדה זורקת את עצמה לתת לה חיבוק וללחוש לה שאת אוהבת אותה. דווקא כשהילד מתחצף להתקרב אליו ולתת הרגשה שבכל מצב אתם שם בשבילו.

כדי להתאמן על כך מדי יום ויום נסו למצוא בילדים מדי יום לפחות שלושה דברים חיוביים.
קחו מחברת אחת שתהיה מוקדשת אך ורק לכתיבה של דברים טובים שאתם רואים בילדים. וכל יום לפחות שלושה דברים טובים תכתבו במחברת, על כל אחד מהילדים.

ואם מתחשק לכם “להגדיל ראש” תכתבו במחברת גם שלושה דברים חיוביים על עצמכם.
תמקדו את עצמכם בטוב ואתם בוודאות תמגנטו עוד מהטוב הזה.

שבת שלום
אינסה

תסלחו לי כי אני פשוט לא יצירתית

אני לא יצירתית- לחישות לילה להעצמת ילדים

כל חיי גדלתי בתחושה שאני לא יצירתית.
כנראה שלא ציירתי יפה כמו חברותי בגן ואחר כך בבית הספר.
כשהיו שיעורי ציור ראיתי במובהק כמה הציורים שלהן יפים ומסוגננים ומעודנים ושלי … לא כל כך.
כתב היד של חברותיי היה מסודר ומעוגל ואילו המחברות שלי היו מבולגנות, מעוקמות בקצותיהן, וכתב היד היה גדול, מגושם ולא מאורגן.
קינאתי בחברות שידעו לצייר יפה והבנתי שאני פשוט לא אדם יצירתי אז אין לי מה לפעול או לעשות כדי לשנות את זה.

לאורך השנים ניסיתי מדי פעם ללמוד טכניקות ציור בכוחות עצמי וגם התאמנתי על כתיבה איטית יותר, הקפדתי על צורת האותיות וכתב ידי אכן השתפר עם השנים.

מה שלא השתנה זה הדימוי העצמי שלי: אני לא ממש יצירתית!

מה היה המקור לכתב היד שלי ולקושי שלי בציור? כנראה נושאים שקשורים במוטוריקה עדינה לא מפותחת דיה. היום היו לוקחים ילדה כמוני לריפוי בעיסוק.

אני בטוחה שהמרפאה בעיסוק הייתה מזהה מיד שיש לי גם נושא של ויסות תחושתי לא מאוזן.
עד היום אני לא סובלת לגעת בבצק, אם אני מכינה שניצלים אני שוטפת ידיים בין שניצל לשניצל כי אני לא סובלת אל מגע הבלילה באצבעות שלי.
בילדות לא יכלתי ללכת יחפה על דשא כי זה דקר וכאב לי. ואל תטעו. אם תראו אותי הולכת יחפה על דשא היום, אני עושה את זה במאמץ וזה עדיין מרגיש לי כמו ללכת על סכינים.
היו וודאי סיבות טובות מאד בילדותי להאמין שאני פחות יצירתית מחבריי וחברותיי.

כשהייתי בתיכון חטפתי מכה כואבת נוספת בנושא היצירתיות שלי.
חבר יקר שלי, אדם שהערכתי מאד את דעתו, אמר שאני אדם לא יצירתי בעיניו.
זה היה ממש כואב.
אבל שיהיה ברור, לא כעסתי עליו לרגע.
רק חשבתי שהוא צודק, כי אכן אני ידעתי על עצמי, ידעתי בוודאות, שאני לא טובה בתחום הזה, כי אני הרי לא יצירתית.

היום במרחק השנים אני מבינה שאימצתי לי אמונה מגבילה והנחתי לה לנהל את חיי. בכל מקום עבודה שהגעתי אליו תמיד אמרתי על עצמי: אני טובה בxyz אבל אני לא מהיצירתיים האלה…

כל זה השתנה בשנים האחרונות , כשמאורעות החיים אילצו אותי לקחת את המושכות של החיים שלי לידיים שלי.
פיתוח שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, כמות הרעיונות ששוטפים אותי מדי יום, הרצון לכתוב, ללמד, לייצר כלים נוספים להעביר את הידע הזה הלאה. כל אלה מוכיחים לי מדי יום כמה יצירתיות שוכנת בי.
לדוגמא, רק היום בבוקר עלה לי רעיון לספר לילדים והורים וכבר כתבתי את הטיוטה הראשונה של הבסיס לספר.

היום אני יודעת, באותה רמה של וודאות, שאני יצירתית והיצירתיות הזו בעלת ערך אדיר למאות ולאלפי אנשים סביבי.
בשנים האחרונות נפתח סכר שהיה כלוא עשרות שנים.

היום אני מבינה שהייתי יצירתית תמיד רק הנחתי לאמונה מגבילה ולא מקדמת להגביל אותי כל חיי . היצירתיות היתה קיימת בי תמיד.
כתבתי שירים וסיפורים,  שרתי ורקדתי, הופעתי בהצגות. אבל התעלמתי מכל הכישרונות הללו לטובת אמונה מגבילה אחת שתפסה נפח אדיר וכל הדימוי העצמי שלי סבב סביבה.

ואני מתבוננת באלפי ילדים סביב ורואה אילו אמונות מגבילות מנהלות אותם, רואה שהם חושבים שהם לא טובים מספיק, כבר עכשיו הם מאמינים שהם לא יצליחו בו. והם סך הכל ילדים צעירים.

חלקם מרגישים שהם הפסידו במשחק החיים עוד לפני שהוא התחיל.
והלב יוצא אליהם.

כמה קושי וכמה כאב היה נחסך מהם אם כבר עכשיו היינו מטמיעים בהם את הידיעה שהם נפלאים ונהדרים כמו שהם.

הורים, קחו את המושכות לידיים שלכם ותספרו לילדים שלכם כל יום את כל הדברים שהם טובים בהם, חזקים בהם, מוצלחים בהם.
תעזרו להם לראות את היצירתיות והיופי ששוכנים בהם. תנו להם הזדמנות לגדול עם דימוי עצמי מוצלח ממש מעכשיו.

איך עושים את זה? באמצעות 3 שאלות פשוטות

3 שאלות סך הכל:

1. האם יש תחום אחד שבו כן היית יצירתי?

2. האם את/ה זוכר/ת אירוע אחד שבו כן התנהגת ביצירתיות?

3. האם יש מקרה שבו מישהו אחר חשב עלייך שאת/ה יצירתי/ת?

גם אם הילד חושב שהוא לא יצירתי או לא מוצלח או עצלן או טיפש או לא מוצלח תשאלו אותם אם יש תחום אחד בחייהם שבו הם כן יצירתיים/ חכמים/ מוצלחים/ חרוצים. מהר מאד הם יגידו לכם שיש תחום אחד (ואם הם לא יגידו תזכירו להם את התחום האחד הזה).

ואז תבקשו מהם לחשוב על מצבים שבהם הם היו יצירתיים, חכמים, מוצלחים, חרוצים ותראו איך הם מתחילים לגלות מאורעות שבהם הם הפגינו את התכונות החיוביות שלהם.

ולסיכום תבקשו מהם לחשוב על מאורעות שאחרים חשבו עליהם שהם יצירתיים, חרוצים, חכמים, מוצלחים. לא משנה מי זה היה, אמא או סבא, המורה או חברה. תשאלו אם מישהו אחר חשב עליהם שהם מגלמים את התכונה החיובית הזו.

זוהי זכותם המולדת לדעת שהם נפלאים ונהדרים פשוט מעצם היותם. באמצעות שאלות מועילות ומקדמות כאלה תוכלו לעזור לילדים להוכיח לעצמם, בכוחות עצמם כמה הם נפלאים ונהדרים מעצם היותם.

ואם אתם רוצים ללמוד עוד על שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים ולהבין כיצד ניתן לחזק את הדימוי העצמי של הילדים שלכם בכל תחום מוזמנים ללחוץ ממש כאן