“אני לא הולך לבית הספר הזה” על קשיי הסתגלות ועוד

לא בכיתי באותו הבוקר לפני כמה שנים, עם תחילת הלימודים אבל הלב שלי בכה.
ערן קם בבוקר ואמר: אני לא הולך היום לבית ספר. אני לא מבין כלום. לא הולך.
ואנחנו עודדנו אותו במילים והמשכנו בהדרגה בשגרת הבוקר.

זה היה בתקופה שרק עברנו לגור בתאילנד במסגרת רילוקיישן, כך שקשיי ההסתגלות היו מאד מורכבים.
בית חדש, חברים חדשים, שפה חדשה, בית ספר חדש, מורה חדשה.
(מאז כמובן כבר חזרנו ארצה אבל הסיפור הזה נותר צרוב).
ואז הגיע הזמן להכנס לאוטו ושוב הוא אמר: אני רק נוסע איתכם, כדי לא להיות לבד בבית, אבל אני לא הולך לבית ספר הזה.
ושוב הוא קיבל חיבוק וליטוף ומילים של אהבה והבנה ועם זה גם טון נחוש שבו ביטאנו שברור לנו שיהיה לו טוב, ושהוא יהנה בסופו של דבר. אולי היום, אולי בעוד שבוע.
הוא יכיר וילמד ייהנה, גם אם עכשיו זה מבלבל, וקשה וחדש לגמרי ואולי גם קצת בודד. וכאן כבר הלב שלי קצת נצבט, כי דמיינתי אותו יושב בכיתה, עטוף מילים לא מוכרות, בשפה לא מוכרת, ילדים לא מוכרים וסביבה זרה והזדהתי כל כך עם הפחד הזה.
הבדידות הזו שיש בזרות.

נסענו לנו בדרך היפהפייה המובילה לבית הספר המיוחד כאן על האי.
וראינו דברים מעניינים בדרך.
כשהגענו לחנייה של בית הספר ערן סרב ללבוש את חולצת בית הספר.
“לא צריך” הוא אמר “אני לא הולך היום לבית ספר”.
שוב מילים של עידוד ואמפאטיה, הרבה סבלנות ואז הוא לבש את חולצת בית הספר וצעדנו יד ביד לכיתה.
ככל שהתקרבנו לכיתה הוא חזר ואמר שהוא לא נכנס לכיתה ואכן כאשר הגענו הוא סרב לחלוץ את נעליו. (בבית הספר ההוא לא נכנסים לכיתה עם נעליים).
הקול שלו הפך לבכייני והוא אמר אני לא נשאר כאן. אין לי חברים, הם מציקים לי, אני לא מבין כלום…
והוא התחיל לבכות ולהתנגד ואני המשכתי בקו הסבלני, אבל הלב שלי היה קרוע.
זכרתי את מה שהבטחתי לעצמי, להפרד בקלילות ובמהירות על מנת לטעת בו תחושת בטחון שזה הדבר הטוב ביותר עבורו.
ובכל זאת נשארתי עוד קצת. לעוד חיבוק.
לבסוף המורה חיבקה אותו ואני יצאתי אל עבר החנייה.
הלב שלי היה כבד מאד.
שאלות מנוגדות ומחשבות סותרות מילאו אותי.
האם זו נתפסת אצלו כנטישה, אולי אני פוגעת בו, כמה שינויים הילדון הזה חווה בשנים האחרונות, הוא כל כך אוהב את המוכר והקבוע ושוב נכפים עליו שינויים.

וכך עוד מחשבה ועוד מחשבה. והלב מצטבט והולך…
הלכתי הביתה ממש כואבת ועצובה ואפילו בכיתי.
התחלתי לעבוד והדמעות פשוט שוטפות את הפנים שלי.
עד ש… כן תמיד יש עד ש…
עד שהחלטתי שזה הזמן להפסיק להקרין על ילדי את הפחדים שלי, את הכאבים שלי.
אחד הדברים הכי פוגעניים שהורים עלולים לעשות, זה לא לבטוח בילדים שלהם וביכולות שלהם.
זה ממש לשלוח מסר לא מודע לילד: אני לא סומכת עלייך שתסתדר.
זה פשוט לייצר את התדר הלא נכון בתקשורת הלא מודעת בין הורה לילד.
וזה מה שעשיתי באותו הבוקר במשך כמה שעות עד ש…
עד שהחלטתי להפוך את המחשבות שלי ואת התחושות שלי ביחס למחשבות.
פתאום ממש בשבריר שנייה הכל השתנה מבחירה מודעת.
כבר לא חשבתי על הבכי של הבוקר אלא רק על העצומות של הילד הזה שבאמת עבר המון שינויים ורק הלך והתחזק מהם.
פתאום ראיתי אותו כאדם בוגר בעתיד. וראיתי איך הוא מצליח דווקא בזכות הדברים שהוא חווה בילדותו.
החלטתי להתיישב לכתוב את כל הדברים הנפלאים שהוא יהיה בבגרותו כמו סיפור חזון עתידי חיובי.
ובחזון הזה ערן היה איש צעיר במהלך טיול בדרום אמריקה, שמספר לחברים שלו, על איך השינויים שהיו בחייו והטיולים שלו עם ההורים איפשרו לו לחוות חיים מאד מגוונים. שהוא למד איך לומדים שפות
חדשות בקלות, שהוא למד להתחבר לאנשים ממגוון של תרבויות, שהוא למד להסתגל טוב יותר בסביבות חדשות, שכל החוויות האלה העשירו אותו וחיזקו אותו.
וככל שדמיינתי עוד ועוד את ערן העתידי, הבוגר המאושר כך הלכתי אני עצמי והתמלאתי באושר.

בסוף יום הלימודים הלכנו לאסוף את הילדים.
ערן המתוק שלי פרץ החוצה מהכיתה בחיוך גדול ורץ אלי בזרועות פרושות לחיבוק.
“אמא זה היה יום כיפי, הרכבתי בלגו חללית עם טילים מיוחדים ויש לי חבר חדש. זה היה היום הכי כיפי.”
וזהו… זה הכל, מחשבות ורגשות חיוביים כלפי הילד שינו את כל מהלך היום שלי ושלו.

עכשיו כשאנחנו בתקופה הרגישה של הסתגלות מחודשת למסגרות, כשהילדים שוב הולכים לחפש את מקומם במסגרת החברתית, כששוב מתחלים האתגרים של השנה החדשה הרבה הורים שואלים את עצמם מה הם צריכים לעשות כדי לוודא שהקשיים של השנה שעברה לא יחזרו על עצמם.
לקראת תחילת שנת הלימודים אני יוצאת בחגיגת הנחות אחרונה וכל לחישות הלילה שבחנות הוירטואלית ניתנות להשגה ב70% הנחה!
לחצו כאן עכשיו לקבלת לחישות הלילה ב50% הנחה רגע לפני שהן נעלמות לתמיד
זוהי מסיבת פרידה מהלחישות שבחנות שיוחלפו בערכות העצמה מדהימות שיעשירו את האפשרויות שלכם
לחולל שינויים רגשיים והתנהגותיים מופלאים עם הילדים.
לא משנה מה הנושא שהילדים שלך מתמודדים איתו:
🎯דימוי עצמי נמוך
🎯הרטבה או התלכלכות
🎯תיסכולים וכעסים
🎯חוסר מוטיבציה
🎯פחדים
🎯קשיים חברתיים
🎯קשיי ריכוז

לכל אלה יש פתרון בחנות ההאינטרנטית של לחישות לילה להעצמת ילדים.
על מנת להנות מההנחה הענקית לחצי כאן בזריזות על הקישור כבר הערב תוכלי להתחיל ללחוש לילדים שלך

הסיפור של החיים המושלמים שלי בתאילנד

**אזהרה פוסט אישי- אני מבקשת שתקראו בלב פתוח***
זה היה לפני שנתיים והכל נראה מושלם.
באותה תקופה עברנו לגור בתאילנד, ונראה היה כאילו אנחנו חיים בחופשה, ומעלים תמונות מהממות והכל נפלא אצלנו, נכון? אז זהו, שזה ממש ממש לא נכון ?

כן היו רגעים נפלאים, התרגשות, מראות יפהפיים, כמו שניתן לראות בתמונה, יש מפלים, וחופים, ואיים, ושייט, חברים, הרפתקאות, ים, בריכה, אוכל טעים ובתוך כל זה גם הרבה מאד קשיים.

חוף טרופי בתאילנד

החל מגעגועים, ממש ממש חזקים, למשפחה האהובה שלנו, לסבים ולסבתות, לאחים ובני דודים ובכלל. געגועים לחברים טובים שממש צובטים חזק.
והמשך בכאבי הסתגלות והשתלבות בבית חדש, עם שפה חדשה, עם בית ספר חדש, עם חברים חדשים.
וכן, החלק הכי כואב הוא הקושי של הילדים.
שמחפשים את המקום שלהם מחדש.
שצריכים להגדיר את עצמם מחדש.
שצריכים להכיר הכל מאפס.

בית חדש שצריך להכיר ולהתרגל אליו.
מיטה חדשה, מקום חדש למשחקים, לספרים, לתיק בית הספר.
בית ספר חדש עם כללים שונים לגמרי, עם שפה לא מוכרת.
ילדים חדשים שחלקם כבר מגובשים בחבורות והילדים צריכים למצוא את החברים שלהם ולהשתלב, או שלא להשתלב.

הבן הצעיר שלי (בן 7 אז) חווה את המעבר בצורה לא פשוטה.
מדי לילה הוא מתעורר ומגיע למיטה שלנו- מה שלא קרה כבר כמה שנים טובות.
הוא מגיב בתלותיות יתר לאחיו הגדול, מחבק אותו מדי, נצמד אליו מדי,
ואפילו מציק לא מעט, כדי לקבל את תשומת הלב של האחיו הגדול.
הוא קצת ביישן בסביבה חדשה ואז הוא נסגר והופך להיות פאסיבי ומחכה שהחברים יגיעו אליו.
לחילופין כאשר הוא חש תיסכול גדול הוא עלול להתפרץ בזעם, להציק למי שלא מתייחס אליו ואפילו להכות (אחיו הבוגר הוא הקורבן העיקרי לכל אלה).

וזו הייתה תקופה שגם אני הרגשתי לפעמים חסרת אונים וכואבת את הקושי שלו.
ולפעמים אני הרגשתי תלושה מהמקום שלי, מהנוחות שלי ומההרגלים שלי, עם ובלי קשר למה שהילדים חווים.

אני זוכרת היטב את הימים האלה- לקח לי כמה ימים של צלילה לעצב ובלבול ביחס למעבר.
עברו לי אפילו מחשבות על כך שאולי נחזור לארץ.
נתייחס למעבר הזה כאל חופשה נחמדה ופשוט נחזור.

ואז עשיתי בחירה חשובה, לי ולמשפחה שלי.
אני אמצא את הדרך להתמודד.
אני כאן כדי להשאר ולהפיק את המיטב.
אני הולכת להעזר בכל הכלים שיש לי כדי לאפשר שנחווה את המעבר הזה בצורה המיטיבה ביותר האפשרית לכולנו.

כי זה שפיתחתי את שיטת לחישות לילה לא אומר שהחיים שלי עברו להיות משהו מושלם, חלק נטול בעיות לנצח.
אלא שפיתחתי וגיבשתי סדרה של כלים מופלאים שמאפשרים לי להתמודד טוב יותר בכל פעם שמתעוררים האתגרים.

אחד הכלים בוחן לעומק את השיקוף ביננו לילדים.
אם הילד חווה קושי, מאיפה בתוכי זה מגיע, מה האתגר שאני מתמודדת איתו.
אחד הדברים הכי בולטים כאן היו שהבן הצעיר שלי פשוט לא שיחרר את הבן הבכור, הוא פיזית קפץ על אחיו הגדול ונצמד אליו ברמה שהבכור התלונן שזה מציק לו.

ובכל פעם שביקשנו מהצעיר שיתחשב באחיו הגדול, הוא נראה כאילו הוא ממש רוצה. הוא רוצה להיות הילד הטוב, הוא רוצה להתנהג בצורה שאחיו יעריך אותו, הוא רוצה להקשיב בקולנו, אבל בשעת המצוקה מתעורר בו משהו כפייתי שגורם לו לחזור להתנהגות הקודמת, זו שמציקה לאחיו ומחבלת בקשר בינהם.

מכירים את זה שהילדים שלנו מבינים את מה שמבקשים מהם והם ממש ממש רוצים להתנהג בדרך טובה, אבל ברגע אחד הם חוזרים להתנהג בצורה שפוגעת הבם ובסובבים אותם. ומיד לאחר מכן הם מצטערים, הם לא התכוונו לעשות רע אבל זה קורה בצורה כפייתית כמעט.

זה כי התפתח בהם אוטומאט מסויים שיש בו תועלת עבורם.
אבל על זה עו נדבר בהמשך.

כי הדבר הראשון שרציתי לבחון הוא מה ממני משתקף בילד הזה.
איפה אני פועלת בצורה קומפולסיבית, איפה אני לא מתחשבת ברצונות של מישהו אחר.
מבלי לפרט ולהעמיק התשובה צפה לי תוך זמן קצר של תרגול ויחד איתה מיד עלתה החלטה נחושה להפסיק עם זה ולתת הרבה יותר כבוד לרגשות ולרצונות של הסובבים אותי, בעיקר בעלי.

ומרגע שהחלטתי גם פעלתי בדרך הזו לאורך כל היום.
באותו היום הבנים שלי חזרו מבית הספר ולפתע הצעיר שאל את הבכור, זה בסדר שאני אקפוץ עלייך?
הבכור ענה: אני מבקש שלא תקפוץ עלי, זה לא נעים לי.
והצעיר קיבל את זה והם המשיכו לשחק יחד בצורה נהדרת.

זו הייתה הפעם הראשונה שהצעיר בכלל שאל ובדק מה יהיה בסדר או לא בסדר לעשות.
זו הייתה הפעם הראשונה שהצעיר התחשב ברגשות וברצונות של אחיו.

המהירות שזה זה עבד היממה אותי והראה לי שוב כמה מהר הכלים התודעתיים של לחישות לילה משפיעים.

ויש דברים רבים ונוספים בהם אני נעזרת גם היום כדי להקל על הילדים שלי את אתגרי ההתאקלמות שלהם בכל שינוי ומעבר שעוברים בחיים.

בימים אלה עלה לאוויר מיני קורס חינמי להורים בו אני מדברת על שלושה מיתוסים של הורות שממש הגיע הזמן שאנחנו ההורים נדע את האמת לגביהם.

במסגרת סדרת הסרטונים אתם

  • תנפצו מיתוס מספר 1 שחייבים לקבל הדרכה ותגלו מי יועץ ההורות הטוב בעולם
  • תנפצו מיתוס מספר 2 שגורס שצריך לשנות את ההתנהגות של הילדים ותגלו מה באמת קורה שם
  • תתגלגלו מצחוק לנוכח מיתוס מספר 3 שאומר ששינוי רגשי לוקח המון זמן- אותי זה ממש מצחיק
  • תתרגלו הלכה למעשה חלק מהכלים בהם אני והלקוחות שלי משתמשים כדי לחולל שינויים מהירים
  • תחוו תהליך ריפוי עמוק ביותר המשפיע על ההורות שלכם מזה המון שנים
  • תצפו כיצד הורים לוחשים חוללו שינוי מהיר בחיים שלהם ושל הילדים שלהם

מדובר בסדרה שחושפת באומץ את מה שאף מטפל לא רוצה שאתם ההורים תדעו, סדרה שמנפצת מיתוסים של הורות שרווחים יותר מדי זמן ומגלה את השיטות החדשות שלי להעצמת ילדים, שיטות שמחוללות שינויים רגשיים והתנהגותיים מהירים.
ואני רוצה לגלות לך משהו!

התוכן הזה יחולל שינוי מהותי בתפיסה שלכם וכבר כשתסיימו לצפות בסרטון הראשון תוכלו להתחיל ליישם את הכלים
ותראו את התוצאות במו עינכם.

(ואני לא מבטיחה הבטחות כאלו סתם).

>>תלחצו כאן עכשיו, תצפו ותתרגלו>>

סדרת הסרטונים הזו היא חלק מתהליך פתיחת מחזור ספטמבר 2019 של תכנית הדגל של לחישות לילה להעצמת ילדים.התכנית בה אני מלמדת שלב אחרי שלב את השיטה שחוללה שינוי באלפי ילדים בארץ ובעולם ועוזרת להורים לייצר הורות מעצימה, מתקדמת, חמה ובדרך מנפצת את הפרדיגמות הישנות של ההורות.

אני כבר לא יכולה לחכות שתכנסו ותצפו בסרטונים, תתרגלו ותחלקו את הסיפורים האישיים שלכם. 
אני אהיה שם לענות לשאלות ולשיתופים שלכם על המקומות העצמתיים שבהורות שכלם ועל הילדים שלכם.

בנוסף, ביום שלישי, 10 לספטמבר, בשעה 21:00 אני עורכת שיעור אינטרנטי חינמי מיוחד, בו אדבר על הכלים מתוך שיטת לחישות לילה שמסייעים להורים ולילדים להתמודד טוב יותר עם שינויים והתחלות חדשות.

אם אתם מרגישים שגם אתם רוצים ללמוד את הכלים היחודיים הללו ולעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם האתגרים של השנה החדשה מוזמנים להרשם בלחיצה כאן.

שימו לב, בחדר הוירטואלי יש מקום ל500 משתתפים ונכון לרגע זה נרשמו כבר קרוב ל300 אמהות.
מניסיון קודם ברור לי שהחדר יהיה מפוצץ ולא לכולם יהיה מקום.
אז ממליצה להרשם מוקדם ככל האפשר ולשריין את מקומכם בהקדם

בלחיצה על הקישור הבא https://nightwhispers.ravpage.co.il/Speciallessonbestparentingadvisor