אני זוכרת ימים על גבי ימים שהילדים היו בוכים, צועקים, מייבבים, אני זוכרת מקרה אחד שהבן שלי יבב כל אחר הצהריים, ורקע ברגליו, וניסיתי להרגיע אותו, ולדבר איתו ולעודד אותו, ולנחם אותו ואני זוכרת את הפחד שאני הרגשתי אחרי כמה שעות כאלה, שהיו ממש מורטות עצבים, זוכרת שעלו לי מחשבות אימה שככה זה הולך להיות לנצח. זו תחושה איומה של חוסר אונים והרבה הורים חולקים איתי חוויה דומה שגם הם חווים.
הם מרגישים חסרי אונים עד כדי כך שהם עצמם מאבדים שליטה ומתפרצים בסופו של דבר בחוסר סבלנות.
הגישה הזו שאני חולקת איתכם כאן היא גישה שתאפשר לכם שלב אחרי שלב, ללמוד להתמודד גם עם הרגשות שלכם וגם עם הרגשות הגדולים והמציפים של הילדים, והיא מבוססת על מחקרים מדעיים בתחום מדעי המוח, כי מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת לתת תוקף מדעי לכל מה שאני מלמדת. זה מבוסס על מחקרים מתקדמים ביותר, ועל מה שמומחים נוספים בתחום אומרים.
והגישה הזו פשוט עובדת, וכן גם לי יש את הימים הפחות טובים שלי, וכשאני צריכה להחזיר את עצמי למוטב במרכאות, או שלא במרכאות, אני חוזרת לבסיס של מה שתלמדו כאן.
איך נראה התקף תסכול וכעס של הילדים?
בואו נגדיר קודם כל מה זה מצב שבו הילד חווה התקף זעם ותסכול, ואם יש לכם ילדה, כמובן זה חל גם עליה. ההגדרה הזו כמובן רלוונטית גם לאנשים בוגרים.
אנחנו נחווה התקף כזה של כעס ותסכול כאשר אנחנו במצב של התמודדות רגשית, הצפה רגשית מאד גדולה ואין לנו את הכלים להתמודד עם זה ולווסת את הרגשות האלה שהם מאד גדולים.
זה ממש כאילו יש למישהו כוס קטנה מאד והיא מתמלאת בעוד ועוד נוזלים עד שיש הצפה מוחלטת. ובתוך המקרים האלה של ההצפה הרגשית הזו יש עוד איזה סוד קטן חבוי.
זו ממש קריאה לעזרה.
כשהילדים שלנו חווים את ההצפה הזו ומגיבים בכעס גדול ותסכול גדול, הם בסך הכל מעבירים מסר שהם זקוקים לעזרה מאיתנו כדי ללמוד להתמודד עם ההצפה, ללמוד לווסת את הרגשות שלהם וללמוד להכיל את המצב שבו הם נמצאים.
אולי לא אצל כולם זו קריאה לעזרה, אבל כמעט בכל המקרים שההתפרצות הזו מתרחשת אצל ילד או ילדה, זה כמעט בוודאות איתות להורים שהילד זקוק לעזרה.
זהו! הכוס שלהם מלאה ועולה על גדותיה, הילד או הילדה פשוט זועקים לעזרה כי הם לא יודעים מה עוד הם יכולים לעשות במצב הזה, הרגשות שלהם מציפים אותם והיכולת שלהם לחשוב בהגיון ולפעול בהתאמה להגיון כמעט לא קיימת.
קחו לדוגמא מקרה של ילדה שהגלידה שלה נפלה ואבא אומר לה: “הכל בסדר, נקנה לך גביע חדש” והילדה ממשיכה לבכות כי היא במצב של הצפה רגשית ולא יכולה אפילו לשמוע את הפתרון שמגיע מתוך ההגיון.
או ילד שביקשו ממנו לחלוק צעצוע עם חבר שבא לבקר ולכולם ברור שהמשחק יחזור לילד עוד כמה דקות, אבל הילד לא נרגע, כי עוד מעט הזה, שלנו נראה כמו ממש מעט זמן, עבורו זה המון המון והבכי, או הכעס או התסכול פשוט נמשכים עוד ועוד…
והנה דוגמא שהתרחשה אצלנו בבית כשערני הבן הצעיר שלי היה בן 8. ערני גזר ציפורניים עם קוצץ ציפורניים ובטעות גזר קצת יותר מדי כך שהוא הרגיש כאב בציפורן וחלק מהציפורן נשאר תלוי בצורה שעלולה להמשיך להכאיב לו, הוא בכה מאד ולא נרגע. עומר, בעלי, ניגש אליו והציע לו עזרה בגזירת הציפורניים אבל הילד פשוט פחד וכאב ולמרות, שברור שעומר עמד לסייע לו להתגבר על הכאב ולגזור את פיסת הציפורן שעוד שנייה עלולה להתקע במשהו ולהכאיב עוד יותר, ועם זה הבן שלי המשיך לבכות עוד ועוד ולא הסכים להושיט את היד שלו לאבא שלו.
כולנו יודעים שמה שעומר, בעלי, הציע היה הדבר ההגיוני והנכון לעשות. הילד לא ידע את זה והמשיך להגיב בפחד, בבכי ובכעס. והוא פשוט המשיך לבכות כי הוא לא ידע להגיד ולתאר במילים שכואב לו, שהוא מפחד שיכאב לו יותר, שהוא חווה תסכול מזה שאין ממש פתרון שהוא יכול למצוא למצב, אז הוא פשוט המשיך לבכות בשלב ההוא.
עוד דוגמאות?
הילד שלא רוצה ללכת הביתה מגן השעשועים כי מבחינתו ללכת הביתה כי המשמעות של זה היא להפרד מחוויה כל כך כיפית ואין לו את הניסיון וההבנה שאפשר לחזור לגן השעשועים גם מחר או בשבוע הבא. ואז יש לנו התקף טאנטרום שנובע מתסכול.
או הילדה שיוצאת מהבריכה והיא בוכה כי קר לה וזה למרות שאמא מסבירה שעוד דקה הם יהיו ליד המגבת והיא תתחמם.
או הילד שמאוכזב שלא קנו לו מתנה נוספת למרות שבשבוע שעבר הוא קיבל במתנה בשווי של 200 שח ויש כאן עוד ועוד ועוד דוגמאות כאלה.
איך נראה התקף כעס שלנו המבוגרים?
עד עכשיו דיברנו על איך נראה התקף זעם, כעס ובכי של ילדים, בואו נדבר על התקפי הכעס שלנו המבוגרים.
חשבתם לשנייה איך נראה התקף הכעס שלכם?
איך אנחנו המבוגרים מגיבים לנציגת השירות שהחזיקה אותנו על הקו שעות?
איך אנחנו מתייחסים לנהג שחתך אותנו בכביש?
איך אנחנו מגיבים כשאנחנו מרגישים שנעשה לנו עוול או חוסר צדק?
והשאלה הכי חשובה, איך אנחנו מגיבים כשהילדים לוחצים על כל הכפתורים שלנו ומפעילים את כל הרגשות שלנו?
יש כל מני תגובות:
יש כאלה שצועקים, או מסננים קללה, ויש כאלה שמתכנסים בעצמם בשתיקה רועמת, ויש גם כאלה שמגיבים באכילה מוגזמת, או בריחה והתכנסות לסמארטפון שלנו, לפייסבוק לאינסטגרם, הימנעות משיחה, לפעמים בכי, או עצבנות, שמעתי מכמה אנשים שהם מתחילים לנקות את הבית בחמת זעם כזו, מכירים את זה? לי זה קורה לפעמים.
ויש עוד דרכים להתמודד כשהרגשות מציפים אבל לא כולן דרכים אפקטיביות ומועילות.
רק שלנו כמבוגרים יש לנו הרבה דרכים להתמודדות עם מצבים של כעס, וזעם ותסכול, כי היכולת שלנו השתכללה עם השנים והמוח שלנו התפתח.
במאמר הבא בנושא, גם על תפקידו של המוח שלנו בכל הנוגע להתקפי תסכול וכעס וטאנטרום של הילדים.
אבל אם נחזור לילדים שלנו, מה אם אני אגיד לכם שדווקא ברגעים האלה שבהם הילדים חווים התקף זעם ותיסכול וכעס וחוסר אונים, דווקא ברגעים האלה שהרבה הורים מרגישים ממש חסרי אונים, דווקא אז יש אפשרות לייצר חיבור עמוק וקשר הרבה יותר עמוק, לבנות את האמון ולהעמיק את הקשר ביננו לבין הילדים.
דווקא שם, כהורים יש לנו את ההזדמנות להבין שההתנהגות הזו, התקף הכעס, הטאנטרום, הבכי הבלתי פוסק, כל אלה הם רק סימפטום של משהו הרבה יותר עמוק ושיש שם קריאה לעזרה מהילדים שלנו.
זו בקשה לעזרה!
ככל שנלמד להתייחס אליה יותר לעומק אנחנו נראה פחות ופחות מקרים כאלה.
ילדים שחשים פעם אחרי פעם שרואים אותם, שמבינים את הקושי שמסתתר מתחת להתנהגות שלהם, שנותנים להם מקום לבטא את הרגשות שלהם, למרות הפער בין ההגיון של ההורים לתפיסה של הילדים, הם ילדים שירגישו תחושה הולכת וגוברת של בטחון, שהם יכולים לסמוך על הקשר בינם לבין ההורים ולכן הם יכולים להיות רגועים יותר ולקבל את ההנחייה של ההורים.
זו ההזדמנות עבור ההורים לייצר ממשהו מורכב ולפעמים קשה- ולהפוך אותו למשהו חיובי.
טיפ ראשון להתמודדות עם טאנטרום של הילדים
אז הנה כבר עכשיו קחו לכם טיפ ראשון ברמה של התודעה שלכם.
ההתנהגות של הילדים שלכם היא לא מה שנדמה לכם שהיא.
התקפי הזעם והתיסכול שלהם הם לא נגדכם, הם לא באים כדי להכעיס אתכם, כדי לגרום לכם עצמכם לחוש תיסכול וחוסר אונים, הם בסך הכל קריאה לעזרה של ילד קטן או ילדה קטנה שלא יודעים להגיב אחרת.
זה התפקיד שלנו לראות את זה ולהגיב, ובכן, כמו הבוגר האחראי בסביבה.
טיפ שני להתמודדות עם התקפי תסכול וכעס של ילדים
והנה עוד טיפ שמי מכם שיבחרו לאמץ אותו לחיים שלכם אתם תתחילו לראות שינויים ממחר.
בכל פעם שהילד או הילדה חווים התקף זעם, תסכול, כעס, טאנטרום- קחו נשימה עמוקה, תזדקפו פיזית ואז תגידו לעצמכם, בלב או אפילו בקול רם:
וואו, הילד שלי כל כך בוטח בי שהוא מרשה לעצמו להתנהג בצורה הזו. הנה ההזדמנות שלי לחזק את הקשר ביננו ולהראות לו שאני כאן עבורו.
האם זה קל? בהתחלה ממש לא, כי לרוב כשאנחנו נראה מישהו במצוקה או באמצע התקף כעס, כל הטריגרים שלנו ההורים נלחצים ואנחנו עצמנו עלולים להכנס למצב בו אנחנו מבטאים תסכול או כעס.
אבל יש שפע של כלים כדי קודם כל ללמד את עצמנו איך להגיב כשהילדים חווים התקף כזה וכך להגן גם על עצמנו מפני הטריגרים שנלחצים בזמן התנהגות כזו של הילדים. כמו למשל הכלים שאני מלמדת בקורס שלי להתמודדות עם תסכולים וכעסים. כלים שהוכיחו את עצמם פעם אחרי פעם במאות מקרי הצלחה בהם ההורים הצליחו ללמד את הילדים לווסת את הרגשות שלהם והבית הפך רגוע, נעים ומלא שיתוף פעולה
הדבר הכי עצוב זה לראות ילדים שגדלים בבית שאין להם בטחון רגשי ואין להם תמיכה, הם פשוט לא בוכים, לא מקטרים, לא מביעים רגשות.
אני רוצה להזמין אתכם להתנסות בצורת התבוננות חדשה על האופן שהילדים מתנהגים וקודם לראות בכל התנהגות שלהם ברכה והזדמנות לחיזוק הקשר.
אגב, זה לא אומר שאם הילד מתחצף, צועק או מקלל, אתם לא תעצרו את ההתנהגות הזו.
חד משמעית אתם תבהירו שזו לא התנהגות שאתם מאשרים אותה.
אבל, יחד עם זה, אתם גם תבינו שכל התנהגות כזו היא קריאה לעזרה ואתם תפקידכם לשמוע את הקריאה הזו ולעזור לילד ולחזק דרך זה את הקשר בינכם.
אז מה המיומנות הכי חשובה שהורים צריכים לאמץ לעצמם?
אני מאמינה שהמיומנות הכי חשובה שנוכל לאמץ בתור הורים היא המיומנות של התמודדות עם מצבים כאלה של משבר, של התקפי כעס, טאנטרום וזעם. זו המיומנות הכי חשובה שאנחנו יכולים לפתח כהורים.
כי האמת לאמיתה היא שכשהילדים חווים את התקפי הזעם האלה, כשהם בעיצומו של תסכול ובכי, הם בעצם במצב הכי שברירי שלהם. הם בעצם זועקים לעזרה.
מי שצופה מבחוץ עשוי לקרוא להתנהגות הזו חוצפה, או חוסר הקשבה, אבל בפועל זה המצב הכי מורכב רגשית עבורם והם בעצם טובעים בתוך סערה של רגשות.
היכולת שלנו כהורים לעזור להם ולתמוך בהם כשהם הכי רגישים, הכי חשופים והכי פגיעים, זה משהו שפשוט ישדרג את מערכת היחסים בינכם לילדים, לא רק היום אלא להרבה מאד שנים קדימה.
אחרי הכל, ואנחנו לא מגדלים ילדים.
אנחנו מגדלים את המבוגרים שהם יצמחו להיות.
כשאנחנו מבינים את זה אנחנו מבינים שכל מה שקורה בקשר ביננו לבין הילדים הוא הזדמנות לגדילה, הוא הזדמנות ליצירה של קשר חיובי וזה מה שהופך בסופו של דבר את כל נושא ההורות לקל יותר. כן אפשר לחוות את ההורות שלנו כמשהו קל יותר לניהול, כשאנחנו רואים בכל אתגר עם הילדים, כהזדמנות לחיזוק הקשר ביננו ואז אנחנו מאמצים גישה יצירתית של מציאת פתרונות בדרך משותפת.
ככל שמערכת היחסים והאמון והקשר ביננו עם הילדים הוא חזק יותר, כך תהליך ההורות שלנו הוא קל יותר. ככל שיש לנו תקשורת טובה יותר עם הילדים, כך ההורות שלנו נהיית קלה יותר גם בגיל צעיר ובטח ובטח בגיל ההתבגרות שם הדברים נהיים מורכבים עוד יותר.
עוד סיבה קריטית לכך שהמיומנות הזו חשובה ביותר:
לא רק שנעזור לילדים להתמודד טוב יותר עם הרגשות שמציפים אותם, לא רק שנבין את הילדים בצורה טובה יותר, לא רק שנפתח קשר חיובי ועמוק לטווח ארוך אלא גם דרך זה ניתן לילדים שלנו הזדמנות ללמוד מאיתנו איך מתמודדים עם מצבים של כעס ותסכול של אחרים.
רק תדמיינו איך אתם מתמודדים בקלילות עם התקף הכעס של הבן שלכם ואת הבת שלכם מסתכלת מהצד ולומדת גם כן איך להתמודד כך עם חברות שלה, עם בן הזוג העתידי שלה, עם הילדים שלה.
כך הילד שחווה את התקף הכעס כרגע גם לומד, דרך התבוננות בנו ההורים, איך להתמודד עם הרגשות שלו עצמו, במקום לצרוח ולבכות ולהתלונן, אפשר להשתמש במילים כדי להתמודד עם הרגשות המציפים האלה.
דרך דוגמא אישית, הילדים לומדים מיומנות של פתרון בעיות, קל להם יותר להתמודד עם הרגשות שלהם ובהדרגה יהיו להם פחות ופחות התקפים כאלה כי הם ידעו להתמודד עם הרגשות שלהם.
כך שמערכת יחסים טובה יותר ביננו לילדים היא המפתח להרגעה מהירה של התקפי תסכול וזעם, לגידול של ילדים שמחים ובטוחים וכן… גם לזה שאנחנו נהנה מההורות שלנו.
אם ממש חשוב לך למצוא פתרון מהיר ויעיל להתקפי הזעם והתסכול של הילדים, וביננו גם להתפרצויות שלך כשאת מרגישה שהכוח פשוט נגמר…
ומצד שני, ניסית כבר הכל, הלכת להדרכות הורים, לייעוצים, קראת את כל הטיפים והמצב כמעט לא השתנה או השתנה מעט וחזר תמיד לקדמותו
כדאי שתדעי שעם שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים, ב80% מהמקרים ניתן לזהות את הניצנים הראשונים של השינוי כבר ב4 השבועות הראשונים, לפעמים אפילו תוך שבוע אחד, וכך לצאת אחת ולתמיד ממעגל התסכול והכעס, להעצים את הילדים ולחולל שינויים מהירים בצורה יוצאת דופן וכל זה בלי להצטרך ללכת לעוד מטפל אחד ולבזבז שעות יקרות והמון כסף.
בקורס גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים ולגדל ילדים רגועים ומשתפי פעולה לומדים בדיוק איך לעשות את זה שלב אחרי שלב, בחמישה שיעורים אינטרנטיים מעמיקים, המבוססים על המחקרים המתקדמים ביותר בתחום מדעי המוח.
קליק כאן לכל הפרטים החשובים על הקורס