איך להשאר רגועים ובשליטה גם כשהילדים מוציאים אתכם מדעתכם? (זה קיים לא רק באגדות או בסרטים בהוליווד)

איזה נחמד זה היה אם הילדים שלנו היו מצייתים לכל הוראה שלנו בשלווה ונחת, מדברים רק בנימוס,
מתייחסים זה לזה בצורה אדיבה כאילו הם מבית המלוכה הבריטי ותמיד באים לשולחן ארוחת הערב מיד אחרי
הפעם הראשונה שאנחנו קוראים להם…

כן, בעולם מושלם, זה באמת יכול להיות נחמד…

המחשה של משפחה מושלמת- כרגע המוצר הזה אזל מהמלאי ואין יותר משפחות מושלמות בשלב זה 🙂

רק שבעולם האמיתי זה לא קורה.
לא משנה עכשיו מה הסיבות לזה.

המציאות מוכיחה שיותר ויותר הורים נתקלים במקרים שהילדים לא משתפים פעולה בקלות וזה מוביל הורים
לפעמים לכעסים מאד גדולים והתנגשויות עם הילדים. לפעמים עד כדי תיסכול וחוסר אונים כל כך גדול
שמתפרץ בצעקות רמות על הילדים. רק שההתפרצויות הללו מובילות לכמה דברים:
א. הבנה שזה לא עובד לטווח הארוך ולכן זה לא יעיל
ב. יסוריי מצפון, כי אף הורה לא באמת רוצה לנהל תקשורת של צרחות עם הילדים
ג. לזה שהילדים לומדים שמותר לבטא כעס בצעקות וצרחות רמות והם מתחילים להתנהג בדיוק ככה.

אז בעוד שסעיף 1 וסעיף 2 הם עוד איכשהו משהו שאולי אולי אולי חלק מההורים אומרים עליו:
נו מילא, גם זה יחלוף, הרי שהסעיף השלישי הוא כבר מדאיג ביותר, כי אם הילדים לומדים להתנהג ככה גם כן,
אז זה לא רק שהשתמשנו בדרך לא יעילה לתקשר איתם אלא גם הפכנו אותם לילדים שמתקשרים בדרך לא יעילה שלא מובילה אותם למטרה הרצויה להם.

אז כמו שהבטחתי לכם בשורת הכותרת, היום אני הולכת לדבר על הדרך שבה אנחנו כהורים יכולים ללמד את עצמנו להשאר רגועים, בטוחים ונינוחים גם כאשר הילדים ממש מוציאים אותנו מדעתנו…

זה אמנם דורש תרגול, אבל הורים שהתנסו בזה, סיפרו לי בתדהמה גדולה שלא רק שזה עובד אלא
שהם ממש מרגישים את התוצאות הישירות על הילדים שלהם שמתחילים גם לשתף פעולה בקלות
וגם מתנהגים זה לזה בצורה הרבה יותר רגועה ונינוחה.

שווה ממש, נכון?

אז רגע לפני שאנחנו ממשיכים עם התהליך חשוב לי להזכיר על הדרכה סופר חשובה להורים שאני עורכת רק פעם בשנה ובה אני אדבר על התמודדות עם התקפי תסכול וזעם של הילדים. בהדרכה הזו אני אחשוף:

– למה התמודדות עם תסכולים וכעסים זו המיומנות הכי חשובה שכל הורה יכול וצריך לאמץ לעצמו 

– איך מיומנות התמודדות עם תסכולים וכעסים משפיעה על ההתפתחות של הקשר עם הילדים לאורך השנים

– מהן הטעויות הכי גדולות שהורים עושים כשהילדים שלהם חווים התפרצויות של תסכולים, התקפי זעם ומפגינים כעס 

– מהי גישת 4 השלבים המוכחים להתמודדות עם התקפי זעם ותסכול, לצמצום התדירות וקיצור האורך שלהם 

כאן לוחצים עכשיו להרשמה להדרכה ללא עלות בשווי של 97 שח (בחינם)

בתמונה: אמא וילד אוחזים ידיים ליד הים, בהפסקה מרכיבה על אופניים, הם רגועים ושמחים יחד

עכשיו לכמה דברים חשובים שיעזרו לכם להשאר רגועים ושלווים ובטוחים גם כשהילדים מוציאים אתכם מדעתכם.

קודם בואו נסכים על שלושה דברים עקרוניים:
א. שחררו את הציפייה לצייתנות- הציפייה הזו שהילדים תמיד יהיו רגועים וצייתנים זה משהו שאתם צריכים לשחרר. אתם צריכים לצפות ולשמוח שהם פועלים ככה, באופן טבעי, ואתם צריכים ללמוד לקבל את זה ולכבד את זה שיש להם רצונות משלהם ותחומי עניין משל עצמם שלפעמים סוחפים אותם בצורה שגורמת להם לא להתייחס לכל מילה שנאמרת להם.

ב. תהיו מוכנים לזה- תצפו לזה שהם יתנהגו ככה, שהם יבדקו את הגבולות שאתם מציבים להם. זה חלק מהתהליך שהם עצמם עוברים כדי להגדיר מי הם וזה טבעי ביותר. וככל שתהיו מוכנים לזה כך תרגישו הרבה יותר נינוחים כשזה יקרה.

ג. קבלו את זה ותנו לזה לגיטימציה- כי ילדים שיכולים לדבר על הרגשות שלהם ולווסת אותם הם ילדים שקיבלו לגיטימציה לבטא את הרגשות שלהם. נכון שאתם צריכים לדעת לעזור להם לווסת את זה, אתם הרי לא תתנו לילדי שלכם לצרוח בקניון או בביקור אצל סבא וסבתא או בכיתה או בבית הכנסת בלי שליטה ועם זה אתם אלה שיכולים ללמד את הילדים איך נכון להתנהג ולפעול.

השאלה באיזו דרך נעשה את זה.

האם דרך שיפוט, כעס, ביקורת או על ידי זה שנכריח אותם בצעקות או כעסים או במניפולציות לעשות רק את מה שאנחנו עושים.
או על ידי לגיטימציה להרגיש את כל קשת הרגשות.

כי ילדים שמקבלים לגיטימציה לרגשות שלהם יכולים ללמוד לווסת את הרגשות שלהם ואת התגובות שלהם טוב יותר לאורך השנים.

ילדים שההורים שלהם מלמדים אותם לנהל את הרגשות שלהם הם ילדים שמצליחים יותר בבית הספר, מתנהלים נכון יותר ברמה האישית, פחות אימפולסיביים, יש להם יכולת גבוהה יותר לווסת את עצמם ויש להם שליטה עצמית גבוהה יותר.

ועכשיו, כשהסכמנו על זה בואו נמשיך לכלי עצמו.

אני מכינה אתכם שזה קצת ארוך ודורש ריכוז והכנה ועם זה בהתכווננות נכונה אפשר להשיג תוצאות נפלאות
עם הכלי הזה. הוא ממש מאפשר שינוי מהיר בתגובות שלנו כהורים במהירות אדירה.
הכלי הזה לקוח מעולם הNLP והתוצאות שלו, יפתיעו אתכם.

מה שחשוב לעשות בתרגיל הזה זה פשוט לייצר תמונה בראש שלכם של התנהגות בהורות שלכם שאתם לא אוהבים ויודעים שיהא לא מועילה לכם ולא משרתת את הקשר בינכם לילדים.
כן הפעמים האלה שאתם מתפרצים בלי שליטה ואחר כך מצטערים על זה, המקרים בהם אתם עצמכם עם רגשות לא מווסתים שמובילים בדיעבד ליסוריי מצפון.
לכולנו יש כאלה וזה יכול להיות אולי דפוס התנהגות שחוזר על עצמו, איזו התנהגות אוטומאטית שצפה לכם ואתם לא נהנים ממנה, משהו שאולי אחר כך אתם כועסים על עצמכם שקרה.
אולי זה הצעקות על הילדים, כעס בלתי נשלט, כל דבר כזה תבחרו את ההתנהגות הזו ותדמיינו לכם את התמונה שהכי מייצגת את ההתנהגות הזו.

מה זו התמונה הזו? עכשיו הזמן לתאר אותה בעיני רוחכם.
מה אתם רואים כשאתם חושבים על ההתנהגות הזו שלכם?
מה אתם רואים לנגד עיניכם?
אולי תמונה של ההליכה מהמטבח לסלון ושם אתם רואים את הילדים רבים?
אולי את השולחן שלידו רציתם שהילדה תכין שיעורי בית?
אולי את הבוקר בו רבתם עם הבנות כי הן שוב לא מוכנות בזמן לצאת לבית הספר?
אולי זה את חדר המשחקים שבו אתם משחקים עם הילדים והם הורסים את מגדל הקוביות?
כל אחד והתמונה שלו או שלה.

הנה דוגמא של מצב מצוי אפשרי:

מצב של כעס על הילד שהשתובב, לפעמים אפשר להתייחס בדרך אחרת לילדון הזה

אני רוצה שתראו את התמונה הזו בעיני רוחכם, כאילו היא על מסך מולכם על מסך של טלוויזיה או מסך של קולנוע.

ועכשיו אני רוצה שתדמיינו איך אתם מוחקים את המידע מהמסך הזה, כאילו לקחתם מטלית ותנגבו את התמונה הזו.

כי עכשיו אנחנו עוברים לשלב הבא וכעת אני רוצה שתדמיינו את התמונה של המצב שרצוי לכם.

תראו את התמונה שמתארת את המצב שאתם רוצים שיקרה.
אני לא מתכוונת להתנהגות של הילדים, אלא כרגע אנחנו מתמקדים רק בהתנהגות שאתם רוצים להנחיל לעצמכם. איך אתם באמת רוצים להתנהג לנוכח המריבות של הילדים, או כשהם לא מכינים שיעורי בית, או כשהם לא מקשיבים לכם. איך תראה ההתנהגות שפשוט תגרום לכם להיות גאים בעצמכם ולהיות גאים בהורים שאתם, בהתנהגות שלכם ובדוגמא שאתם מהווים לילדים שלכם. ההתנהגות שבזכותה אתם לא תהיו עם יסוריי מצפון אלא עם תחושת גאווה וסיפוק מההורים שאתם.

איך כן הייתם רוצים להתנהג?
אולי בצורה רגועה, בטוחה וסמכותית?
אולי בטון שקט שירגיע את המריבה?
אולי בתקיפות מכובדת?
אולי בהומור וקלילות?

הנה דוגמא לתמונה של התנהגות שאותה ייתכן שתרצו לאמץ…

אולי תעדיפו להתייחס בהומור למגדל הקוביות שקרס

אני רוצה שתראו את התמונה הזו בעיני רוחכם, בכלל לא משנה שהיא דמיונית כרגע, פשוט תראו את עצמכם מגיבים בדיוק כמו שאתם רוצים. בצורה שתגרום לכם לגאווה גדולה בהורות שלכם.

אתם יודעים לפעמים רואים בסרטים ההוליוודיים את האמא הזו או האבא הזה שרואים את הילד עצוב,
כועס, מתפרע ואז האמא יודעת בדיוק להגיד את המילה הנכונה והכל מסתדר ברגע.
אז אם אתם מדמיינים את עצמכם בתור האמא/אבא הרגוע/ה האלו, ששולטים במצב, שיודעים להגיד את המילה הנכונה אז פשוט תראו את עצמכם ככה.

תראו בתמונה הזו איך אתם מתנהגים בצורה הזו ואיך הילדים מגיבים פתאום ברוגע, בשלווה, מצליחים לשתף פעולה ואפילו רוצים לשתף פעולה.

הצלחתם?

נהדר אז עכשיו יש לכם שתי תמונות.
אחת שאתם רוצים ושואפים אליה והשנייה היא זו שאתם רוצים לשנות ולהחליף.

ועכשיו אני רוצה שעל המסך הגדול שאתם מדמיינים מולכם תשימו את התמונה של המצב המצוי, המצב שאתם לא רוצים להיות בו, המצב שמתאר את ההתנהגות שאתם חווים כרגע אבל לא רוצים בה יותר.
על המסך יש את התמונה של המצב המצוי.

ובקצה המסך, בצד ימין שלכם, יש קוביה קטנה ומטושטשת ובתוכה נמצאת התמונה של המצב הרצוי, המצב שבו אתם מתנהגים בדיוק אבל בדיוק כמו שאתם רוצים להתנהג, המצב שבו אתם מרגישים גאים במי שאתם
ובדוגמא שאתם נותנים לילדים שלכם.

ובעיני רוחכם תיראו איך התמונה הקטנה והמטושטשת של המצב הרצוי הולכת וגדלה לכיוון צד שמאל, הולכת וממלאת את המסך, מסתירה את התמונה של המצב הלא רצוי, גדלה ונהיית בהירה וחדשה.

ואז בעצם אתם רואים תמונה גדולה, יפהפיה, בהירה, מדוייקת בפרטים שלה של המצב הרצוי, של הדבר
שאתם רוצים, של התנהגות שאתם מעוניינים בה. והנה עשיתי לכם תמונה של הדגמה איך התמונה של
המצב המצוי מחליפה את התמונה של המצב הרצוי.

כך תוכלו להחליף בין המצב המצוי למצב שרצוי לכם ולאמץ התנהגות מעצימה וחיובית, כזו שאתם בוחרים בה

שימו לב שההחלפה הזו מתבצעת במהירות גדולה ביותר ומלמדת את המיינד שלכם להתחיל לפעול לעבר מציאת ויישום המצב הרצוי. ואתם תופתעו באיזה אופן זה יקבל מימוש בחיים שלכם כשתתרגלו את התרגיל הזה שוב ושוב.

התהליך הזה נקרא תהליך של סוויש של החלפה של המצב המצוי במצב המצוי. עד עכשיו עברנו על ההסבר של התרגיל ועכשיו אנחנו מתחילים בפועל.

אז כרגע על המסך מולכם ישנה התמונה של המצב הלא רצוי, מה שקורה כרגע כשאתם כועסים, צועקים, מענישים את הילדים ולמעשה לא בשליטה על הרגשות שלכם. ובקצה התמונה מצד ימין למטה יש תמונה קטנה כהה של המצב הרצוי לכם.
ואז אתם מהר מאד מגדילים את התמונה הקטנה, היא מעלימה את התמונה של המצב המצוי והתמונה
של הסיטואציה הטובה הזו הופכת לגדולה, בהירה, מדוייקת וגורמת לכם להרגשה טובה ונעימה, אתם
מרגישים ממש טוב להבין שזו המציאות של החיים שלכם.

מעולה ועכשיו כשאתם עשיתם את זה פעם אחת, אנחנו מיד מתחילים מחדש.

פעם שנייה: על המסך הגדול רואים את תמונת המצב המצוי עם התחושות הלא נעימות שקשורות אליו,
זה המצב שאתם כבר לא רוצים יותר ובקצה המסך, מצד ימין למטה יש תמונה קטנה כהה שהיא למעשה
תמונת המצב הרצוי. ובמהירות התמונה הקטנה גדלה, מכסה את כל המסך, היא בהירה ומדוייקת וגורמת לכם
תחושה נעימה כשאתם מבינים שאתם הולכים והופכים להורים המעצימים שאתם בוחרים להיות ושדרך זה אתם
מהווים את מקור ההשראה לילדים שלכם לווסת את הרגשות שלהם.

פעם שלישית: על המסך הגדול רואים את תמונת המצב המצוי עם התחושות הלא נעימות שקשורות אליו, זה המצב שאתם כבר לא רוצים יותר ובקצה המסך, מצד ימין למטה יש תמונה קטנה כהה שהיא למעשה תמונת המצב הרצוי. ובמהירות התמונה הקטנה גדלה, מכסה את כל המסך, היא בהירה ומדוייקת וגורמת לכם תחושה נעימה כשאתם מבינים שאתם הולכים והופכים להורים המעצימים שאתם בוחרים להיות ושדרך זה אתם מהווים את מקור ההשראה לילדים שלכם לווסת את הרגשות שלהם.

פעם רביעית: יכול להיות שכבר עכשיו תבחינו שקשה לכם לראות את תמונת המצב המצוי וזה סימן מצויין.

על המסך הגדול רואים את תמונת המצב המצוי עם התחושות הלא נעימות שקשורות אליו, זה המצב שאתם כבר לא רוצים יותר ובקצה המסך, מצד ימין למטה יש תמונה קטנה כהה שהיא למעשה תמונת המצב הרצוי.
ייתכן שהתמונה של המצב המצוי כבר מתחילה להיות מטושטשת וקשה לכם לראות אותה זה קורה לפעמים וזה סימן מצויין להתקדמות.

אם זה עדיין לא קרה אז פשוט ממשיכים לעשות זאת שוב ושוב. ובמהירות התמונה הקטנה גדלה, מכסה את כל המסך, היא בהירה ומדוייקת וגורמת לכם תחושה נעימה כשאתם מבינים שאתם הולכים והופכים להורים המעצימים שאתם בוחרים להיות ושדרך זה אתם מהווים את מקור ההשראה לילדים שלכם לווסת את הרגשות שלהם.

פעם חמישית: על המסך הגדול רואים את תמונת המצב המצוי עם התחושות הלא נעימות שקשורות אליו, זה המצב שאתם כבר לא רוצים יותר ובקצה המסך, מצד ימין למטה יש תמונה קטנה כהה שהיא למעשה תמונת המצב הרצוי. ובמהירות התמונה הקטנה גדלה, מכסה את כל המסך, היא בהירה ומדוייקת וגורמת לכם תחושה נעימה כשאתם  מבינים שאתם הולכים והופכים להורים המעצימים שאתם בוחרים להיות ושדרך זה אתם מהווים את מקור ההשראה לילדים שלכם לווסת את הרגשות שלהם.

ועכשיו קחו נשימה עמוקה, אפילו תזוזו קצת בחדר לפני שנעבור לסיכום של התרגיל.

מאד יכול להיות שחוויתם תחושות שונות במהלך התרגול הזה תנועה בין כאב וצער על ההתנהגות הנוכחית ולבין
שמחה ותקווה על התנהגות שאפשרית גם לכם.

באמצעות התרגיל הזה אתם בעצם מייצרים קישור או אסוציאציה בין ההתנהגות הקודמת שאולי הייתה
חסרת סבלנות, כעוסה, צעקנית ולבין ההתנהגות שרצויה לכם: מלאת סבלנות, רגועה, נינוחה.

את התרגיל הזה אני ממליצה לכם לתרגל שוב ושוב כמה פעמים בימים הקרובים.
כל פעם תגדירו תמונה של המצב הנוכחי שלא רצוי לכם ותמונה של המצב שרצוי לכם שגורם לכם להרגיש
גאווה ושמחה ותחליפו בינהם חמש פעמים במהירות רבה.

ועם התרגיל הזה אני מבקשת מכם:
תרשו לעצמכם להיות מופתעים מהשינויים שיתחילו להתרחש ושתתחילו להבחין בהם בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים. לפעמים מבינים את השינוי בהפתעה כי ההתנהגות הישנה מתחילה להעלם ויש מקרים שרק אחרי כמה שבועות או חודשים פתאום מבינים שההתנהגות ההיא, פתאום הוחלפה בהתנהגות אחרת, חיובית יותר, מקדמת יותר, כזו שנותנת השראה חיובית לילדים שלכם.

שאתם פתאום ההורים הרגועים שבחרתם להיות, אפילו אם הילדים עכשיו באמצע מריבה סוערת או לוקח לכם כמה וכמה פעמים לקרוא להם ללכת למקלחת.

חשוב לי שתדעו שבקורס המצויין, תסכולים וכעסים- ממשבר להצלחה אנחנו מתרגלים כלים מהסוג הזה, בהנחייה שלי. כלים שישפיעו במהירות על תת המודע שלכם להגיב אחרת לגמרי אל הילדים. אתם ממש תפתיעו את עצמכם כשהרגע הזה יקרה ממש כמו שהאמא הזו שכתבה לי אחרי שיעור אחד בלבד בקורס:

לא צעקתי יומיים, לא כעסתי. אני שלא עבר יום, בלי שאני צועקת וכועסת אבל ממש. נראה לי שהילדים בהלם ממני, הם מסתכלים עלי במבט של: אמא, זו את?

יש לנו מבצע מדהים על הקורס המצויין תסכולים וכעסים- ממשבר להצלחה קורס שהשתתפו בו כבר מאות הורים ודיווחו על שינויים מהירים ברמת הרוגע, השלווה ושיתוף הפעולה בבית עם הילדים הקורס המלא על כל חמשת השיעורים שלו, מוצע עכשיו בהנחה ענקית!

אתם יכולים לקבל את כל התוכן המעצים שלו בהשקעה מצחיקה של 150 ש”ח X 3 תשלומים בלבד
לחצו כאן עכשיו לשריין את מקומכם בקורס פני שמחירו חוזר להיות 1200 שח…

אם אתם רוצים טעימה מהקורס אני מזמינה אתכם להשתתף בשיעור אינטרנטי חינמי – גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים להרשמה לשיעור מתנה לחצו כאן ההדרכה תערך מהנוחות של הבית שלכם דרך האינטרנט ואנ אפנה זמן בסוף ההדרכה גם למענה לשאלות שלכם. חוץ מזה שמי שישאר איתי בלייב עד סוף ההדרכה יקבל ממני במתנה מדריך שלם ליצירת רוגע בבית- שווה, נכון!

נשתמע בקרוב.

באהבה
אינסה
לחישות לילה להעצמת ילדים

הצטרפו אלי לשיעור: גישת ארבע השלבים להתמודדות עם תסכולים וכעסים

אינסה, איך מתמודדים עם ילד חצוף?

בכל פעם שאני נשאלת שאלה מהסגנון של איך לעשות כל דבר שהוא עם הילדים שלנו, איך להתמודד
איתם בכל מני סיטואציות, איך להגיב אליהם אני מודה שאני מתמלאת עצב גדול.
עצב על הורים שמרגישים את עצמם כל כך חסרי אונים לנוכח אתגרים בהורות שלהם, לנוכח בעיות עם הילדים, לנוכח כל בעיה שצצה בבית.

אמא חסרת אונים לנוכח המריבה של הילדים

ביננו, להורים שלנו זה היה רבה הרבה יותר קל. הדברים היו מאד ברורים, הכל היה שחור ולבן.
ילד שהתחצף להורים שלו קיבל עונש במקרה הטוב ובמקרה הפחות טוב גם סטירה או מכות בטוסיק.

הקומיקאי רשף לוי מתייחס לעיניין הזה במופע הסטנד אפ שלו. הוא מספר שאביו היה מהדור הישן של ההורים ואם היו לרשף בעיות עם היכולת של המוטוריקה העדינה שלו, מה שהיה מחייב טיפול של מרפאה בעיסוק, אביו היה מעדיף לכרות לו את האצבעות. זה נשמע אולי נורא כשאר אני כותבת את זה, אבל זה ממש מצחיק בהופעה שלו (הייתי שם בעצמי וזה היה מאד מצחיק).

ואני חושבת שהדבר הזה שרשף לוי מדבר עליו הוא מאפיין של הרבה מאד הורים מהדור הישן, שם לא היו חכמות וילדים היו אמורים להיות מחונכים, צייתנים וממושמעים. כל חריגה מההתנהגות רצויה הייתה מתקבלת בכעס רב וללא שרות כמעט.

האמת היא, שרבים מאיתנו, שהם הורים היום, חווינו הורות מהסוג הזה, מהסוג הישן, המחמיר, המעניש והקשוח במיוחד. וחלק מההורים שאיתם אני מדברת נושאים גם צלקות של הכאב של היחס שהם קיבלו מהוריהם, הרבה פעמים בתחושה של חוסר צדק, או חוסר פרופורציה בין ההתנהגות הלא רצויה לבין העונש שהתקבל.

וייתכן שחלק מכם כבר בעודכם קוראים את המילים הללו, מרגישים תחושה של הזדהות עם מה שאני כותבת כאן. הרי אני בסך הכל מתארת תופעה שרבים מאד נתקלו בה בילדותם. הייתה אפס סבלנות להתנהגות שהוגדרה לא רצויה והייתה ציפייה שהילדים יהיו “ילדים טובים” שעושים את כל מה שהוריהם אומרים להם לעשות, וכל התנהגות אחרת תענה בצורה חמורה מצד ההורים.

זו הורות שמנסה לייצר משמעת דרך שליטה בכל הבטיי החיים של הילדים, במחשבות שלהם, ברגשות שלהם, בהתנהגות שלהם ודרך כך לייצר ילדים במרכאות מושלמים, המסבים נחת להורים שלהם. וכל דבר אחר הוא מעמסה על ההורים, הוא מהווה קושי לילד ולהורים. כי אין דבר כזה ילדים מושלמים על פי סטנדרטים של אחרים. יש פשוט ילדים שהם נהדרים ונפלאים כפי שהם.

זו למעשה הורות הפרדיגמה הישנה. לשמחתנו בשנים האחרונות התחיל שינוי משמעותי בפרדיגמה הזו. המומחים הגדולים ביותר בתחום מתייחסים היום הרבה יותר לרווחה הרגשית של הילדים ויחד עם זה במציאות היומיומית רוב ההורים עדיין נוהגים לפי הפרדיגמה הישנה.

הענשה, כעס, צעקות, ציפייה לצייתנות. וגם אם במודע רוב ההורים אינם רוצים לנהוג בדרך הזו הרי שבפועל ההתנהגות הזו, ההורות הזו זה סוג ההורות שהם חוו מההורים שלהם כשהם היו ילדים. סוג כזה של הורות נצרב בהם ובמיינד שלהם משחר הילדות של ההורים של היום. ולכן המון הורים מוצאים את עצמם במאבק.

הם רוצים לאמץ לעצמם דפוסים של הורות מעצימה, הם רוצים לפעול בכל רגע ורגע מתוך מודעות, מתוך שליטה ברגשותיהם כדי להעצים את הילדים ולחוש את השליטה שיש להם ברגשותיהם עצמם.

ועם זאת הם ממשיכים לחזור לאוטומאטים שלהם. מציאות החיים, העבודה, הקריירה, הזוגיות, המרדף האינסופי מאלצים את ההורים להיות מוצפים בכל הרבה מידע ומשימות שהם מוצאים עצמם נסחפים לאוטומאטים התנהגותיים ישנים במקום להתמיד ביצירה של הפרדיגמה ההורית החדשה.

בצעידה הזו לאחור, בנפילה לאוטומאטיים, בפעולה בלי מודעות הורים למעשה מכאיבים לילדים שלהם. המחקרים העדכניים ביותר בתחום מראים שכל ילד וילדה חווים עונש, סנקציה ואפילו מה שהיום מאד מקובל, פסק זמן, ילדים חווים את זה ככאב פיזי. במחקרים בדקו מה קורה במוח של ילדים ששולחים אותם לפסק זמן. ומצאו שאותו איזור שאחראי על כאב פיזי נכנס לפעולה. זאת אומרת שהם חווים את זה כאילו הם חטפו מכה.

ולא סתם ילדים בוכים ונעלבים כששולחים אותם לבד לפסק זמן.

הורים מוצאים עצמם מבולבלים לגמרי עם העיניין הזה, איך זה שהם משתמשים בכלי של פסק זמן והילדים עדיין חוזרים להתנהגויות הקודמות שלהם, איך זה שההורים מענישים או צועקים או כועסים או מונעים דברים והילדים עדיין חוזרים להתנהגויות הקודמות שלהם?

הילדים הם בדיוק כמו ההורים מונעים על ידי תבניות מחשבתיות ואם ההורים לא יחוו שינוי גם הילדים ישארו באותן התנהגויות. זה קורה כי הילדים בהתנהגויות שלהם מעבירים מסר להורים וההורים צריכים לשמוע את המסר הזה גם ביחס לילדים וגם ביחס לעצמם. ועם המסר הזה הם יכולים לפעול קדימה ולהמשיך לשנות את הפרדיגמה ההורית להורות מודעת, מעצימה, שלומדת ומתפתחת כל הזמן. גם לטובת ההורים וגם לטובת הילדים.

המודל הישן של ההורות התייחס לילדים כאל יצורים שיש לחנך ביד קשה, הגישה של ההורים הייתה שהם סמכות עליונה ומוחלטת ובלתי ניתנת לעירעור וכל עירעור נתפס כחוצפה וחוסר כבוד.

הורי הפרדיגמה הישנה מצפים לצייתנות והם ישתמשו במשפטים מוחלטים כמו: זה מה שחלטתי וככה זה יהיה, כמה פעמים צריך להגיד לך? אם לא תעשי כמו שאני אומרת אז…(וכאן יבוא העונש בדרך כלל), לך עכשיו לחדר שלך לחשוב על מה שעשית. ואם חלק מהמשפטים האלה נשמעים לכם מוכרים זה כי אתם גדלתם תחת הורות מהפרדיגמה הישנה, שהיא הורות שיפוטית, ביקורתית, שדורשת משמעת דרך שליטה והענשה. ואלה הורים שלמעשה מכאיבים לילדים שלהם, לאותם אנשים שיקרים להם יותר מכל.

אבל רוב ההורים היום כבר לא מעוניינים לעבוד לפי הפרדיגמה הישנה ומה שקורה, זה שהם מוצאים את עצמם בין הפטיש לסדן.

מצד אחד- הרצון לייצר סדר בבית ותקשורת שתוביל את הילדים לשתף פעולה ולהתנהג בצורה נאותה בבית ומסגרות החינוכיות.
מצד שני- המודל הישן שבו יש ענישה מחמירה כבר לא מתאים יותר והורים רבים רוצים מודלים של העצמה, שיתוף פעולה ותקשורת חיובית.

אבל בתוך הקונפליקט הזה בין שני הצדדים הללו, המון הורים הולכים לאיבוד.
מרגישים חסרי אונים ולא בטוחים מה דרך התגובה הנכונה במצבים שונים עם הילדים שהם. מה באמת נכון לעשות? איך באמת נכון להגיב?

ואם הילד מתחצף אז אולי הוא עבר את הגבול, ערער על הסמכות של ההורים או שאולי הוא מרגיש כל כך רע עם עצמו שהוא מוציא מילים רעות שמבטאות את התחושה הפנימית שלו.
ואם הילדה לא מקשיבה בקולי אז אולי היא ממש מגזימה ואולי היא רק משקפת לי בקשה עמוקה מעומק נשמתה, לקבל קצת יותר הקשבה כלפי הצרכים שלה.

אבל אני כאמא, לא ממש יודעת מה לעשות עכשיו כי ניסיתי את שני הצדדים של הקשת ולא ממש ראיתי תוצאות עם זה… איזה בלבול!

מי שמכיר אותי ואת התפיסה שלי יודע שאני החלפתי פרדיגמה לחלוטין ואני מאמינה בהורות מעצימה עם מסגרת פעולה מכבדת לילדים, וכל פעולה מגיעה ממקום של העצמה גם להורים וגם לילדים במקביל.

כששואלים אותי שאלות בסגנון של “הוראות הפעלה” לילדים, אני מלאה בתשובות שמתאימות לילדים שלי ולהורות שלי ולכן אני זהירה ביותר במתן עצות להורים.
אבל יש לי דרך אחרת, שאותה אני אוהבת ללמד הורים. דרך שבה כל הורה יכול לחזור לבטוח בכישורים הפנימיים שלו, למצוא את התשובות בעצמו ובעצמה ופתור את הבעיות ממש בקלות ובמהירות.

אחד הכלים בשיטת לחישות לילה להעצמת ילדים הוא כלי המאפשר להתבונן לתוך נפשם של הילדים שלנו ולהבין את המניע העמוק ואת הבקשה החבויה בתוך ההתנהגות של הילדים, בצורה לא שיפוטית שמאפשרת מציאת פתרון בדרך מעצימה לשני הצדדים.

אם אתם מרגישים שכלי כזה יכול להעשיר את ההורות שלכם ולאפשר לכם לחולל שינוי דרמטי בהתנהגות של הילדים שלכם, אני רוצה להזמין אתכם להצטרף לשיעור אינטרנטי חינמי ומיוחד שאני עורכת ביום רביעי, 24 לינואר, בשעה 21:00.
השיעור הוא חינמי אבל דורש הרשמה מראש כי הוא מוגבל רק ל1000 נרשמים.

לחצו כאן עכשיו להרשמה לשיעור המיוחד

חשוב לציין שכל מי שנרשם להדרכה המיוחדת הזו, מקבל גישה לסדרת סרטונים שמעט מאד נחשפו אליה שנקראת: שלושה מיתוסים של הורים, איך לנפץ אותם כדי לגדל ילדים שמחים (והורים שמחים גם כן).

מהרו לשריין את המקום שלכם בהדרכה בלחיצה כאן

 

איך תצליחו לפתור לילדים שלכם הבעיות שלהם?

איך תפתרו לילדים את הבעיות שלהם

בואו נתחיל בשורה התחתונה- אתם לא!

הי, הי, לפני שאתם מתחילים לכעוס ולכתוב מיילים נזעמים, תעצרו רגע את היד על המקלדת ותקראו קצת הלאה.

הטבע האנושי ייצר מנגנון טבעי אצל הורים שגורם לנו לגונן על הגורים שלנו .המנגנון הזה נוצר על מנת שילדים שלנו ישגשגו, יפרחו ויגיעו לבגרות בבטחה.

כשהילד שלי חזר יום אחד הביתה וסיפר לי בעיניים מלאות דמעות שהחבר הכי טוב שלו אמר לו שהוא לא חבר שלו יותר, הלב שלי התרסק. רציתי לחבק אותו לתמיד, רציתי לתת לו את הלב שלי, רציתי להעביר את הכאב שלו בשנייה אחת. אבל יותר מהכל רציתי לפתור את המצב עבורו. אבל ידעתי שאני לא יכולה.

מכירים את ההרגשה הזו?

אני יודעת שכן, כי אין הורה שלא חווה את הבעיות והקשיים של הילדים כבעיות וקשיים של ההורה. המון אמהות מספרות לי בכאב על קושי שהילדה או הילד חווים ועל הצורך שלהן לתת עצה טובה שתפתור את המצב. או על הצורך שלהן עצמן לפתור את המצב.

ואז מתחילים דיאלוגים בסגנון של: “אין בעיה, תעשי כך וכך וזה יהיה בסדר”, או “בפעם הבאה תגיד לו ש…” ועוד ועוד עצות של ההורים כדי לעזור לילדים לפתור את הבעיות שלהם.

אני יודעת שכשקורה משבר אצל הילדים הכאב שלכם ההורים הוא גדול.

אך עצות הם הכלים שלכם ההורים. העצות שאתם נותנים הם מנקודת המבט שלכם, עם הידע שלכם כאנשים בוגרים ומנוסים, עם היכולות שרכשתם עם השנים בזכות ניסיון. יש בעצות שלכם משהו נפלא, רצון לחלוק עם הילדים את הניסיון שלכם כדי שגם הם ישתמשו בכלים האלה לטובתם.

רק שהילד לא יודע להשתמש בכלים הללו. הוא לא בגילכם, הוא לא חווה את התהליכים שאתם חוויתם ואין לו את הידע והניסיון שלכם, ידע וניסיון שהצטברו מתוך תהליכים שעברתם אתם בחייכם.

למעשה כשנותנים עצה לילד ואומרים לו מה לעשות מייצרים מצב אבסורדי שבו מחלישים את הילד, כי הוא הופך להיות תלוי בעצות שלכם ולא מפתח רעיונות משל עצמו. הילד שמקבל עצות שיש בהם “מרשם” איך לפעול מקבל מסר סמוי שלכם יש את כל הידע איך נכון להגיב ולילד אין הידע והכלים הללו. דבר נוסף שקורה לילד או ילדה שנותנים להם עצות זה שלמעשה העצות שלכם מגבילות את הילדים. הן מגבילות אותם מלהתנסות, מלפתח כישורים עצמאיים וכן העצות שלכם הן עצות חד פעמיות שמתאימות למצב המסויים בו הם נתקלו.

כי ילד או ילדה שמתנסים באופן עצמאי בפתרון הבעיות שלהם יכולים למצוא דרכים יצירתיות שאולי אתם לא חשבתם עליהם. דרכים יצירתיות שקשורות ליכולות שלהם, לסיטואציה הספציפית שהם נמצאים בה ולילדים או אנשים שהם חלק מהסיטואציה.

ילד או ילדה שמפתחים את המיומנות לפתור בעיות בכוחות עצמם הם ילדים בעלי דימוי עצמי גבוה והם יפיקו תועלת מהמיומנות הזו לכל אורך חייהם.

למעשה ילד שפותר את הבעיות שלו בכוחות עצמו מפתח יכולת כל כך משמעותית לחייו הבוגרים, כי זו יכולת שהוא עצמו פיתח ולא משהו שהוא קיבל מחוצה לו, שלא תמיד הילד יודע להטמיע ולהשתמש בזה.

אני יודעת, מה אתם חושבים לעצמכם עכשיו, אז מה אני כן יכול/ה לעשות אם לא לתת עצה טובה לילדים שלי?

אתם יכולים לטפח את היכולת שלהם לייצר פתרונות עבור עצמם. למעשה אתם יכולים לעזור להם לייצר מיומנות של פתרון בעיות.

במקום לתת להם פתרונות ועצות שהם מבוססים על הידע שלכם והניסיון שלכם אתם יכולים ללמד אותם לשאול את עצמם שאלות שיעזרו להם למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורם.

כשהילד או הילדה מגיעים עם איזו בעיה שיש להם קודם כל הביעו אמפאתיה כלפיהם, תפגינו הזדהות עם הרגש והבנה למה שהם מרגישים. ואז תבדקו איתם אם הם קשובים לנהל שיחה על מה הם יכולים לעשות כדי להרגיש אחרת. וכן, עם כמה שקשה לכם, לנסות לייצר הפרדה רגשית מהכאב של הילד או הילדה כדי שלא תיפלו למלכודת העצות ואז אתם תוכלו לעזור להם למצוא את הפתרון מתוכם.

קודם תבינו עם הילד/ה מה הבעיה, מה בדיוק קרה. אחר כך תשאלו אותם ללא שיפוט מצדכם, למה זה קרה. יש ילדים שידעו לענות על השאלה הזו ויש שלא, אז אין  צורך לדחוק בהם.

הדבר הבא שניתן לבדוק עם הילדים זה איך אפשר לפתור את זה. “בוא נחשוב יחד מה אפשר לעשות מחר? איך אפשר לפעול אחרת מחר?” “איזו פעולה את יכולה לעשות כדי לתקן את זה? מה את יכולה להגיד/ לשאול/ לעשות כדי לפתור את זה?”

דבר נוסף שניתן לעשות זה לעזור לילדים לראות זוויות נוספות אולי לזהות את החיובי שבמצב שהם מתארים. כן, כן, יש תמיד זווית חיובית בכל סיטואציה ואתם יכולים לעזור לילדים לתת פרשנות אחרת לסיטואציה, פרשנות חיובית. אם חברה ביטלה את הגעתה לביקור אז יש יותר זמן לשחק עם אמא. ואם הילד שכח להביא מחברת לכיתה אז הטוב שבזה שהוא למד להיות אחראי יותר לפעם הבאה.

ואם אי אפשר לפתור את זה אפשר גם להשאיר מקום לילדים להתבשל עם זה ולתת להם תחושה שאתם סומכים עליהם שהם ימצאו את הפתרון: ” בטוחה שעד מחר אתה תמצא פתרון”, “אני סומכת עליך שתפתור את המצב הזה”, “אני סומך/כת עלייך”.

ואני? אני סומכת עליכם שאתם תדעו לקחת את הכלים האלה ולהוציא מהם את העיקר. הילדים שלכם נפלאים גם כשהם חווים קשיים. ואתם הורים נהדרים שיכולים במשפט קצר או בכמה שאלות לעזור להם למצוא

עצמם פתרונות נהדרים.

חשוב שתדעו שאפשר לעזור לילדים ללמוד לגלות יצירתיות בדרך שלהם לפתרון עצמאי של בעיות ואחד הדברים החשובים לעשות לפני הכל זה לחזק את הדימוי העצמי של הילדים. יש לנו מבצע של 70% הנחה על הערכה להעצמת דימוי עצמי לילדים

בנוסף, כל הנרשמים לערכת הדימוי העצמי, מקבלים כבונוס את ערכת העצמת תודעת שפע להורים וילדים

לחצו כאן עכשיו לכל הפרטים על הערכה המצויינת הזו

המבצע בתוקף עד יום שלישי, 18 ליוני בחצות

חיזוק בטחון עצמי ילדים והורים

בנוסף, נחטפים הכרטיסים לערב אמהות מעצימות, שייערך ביום חמישי, 20 ליוני, 2019

בMYקמפוס שבבני ברק (ממש ליד ID דיזיין סנטר) זה הכנס המבוקש בו אני מלמדת את הסודות
לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים ואת העקרונות הבסיסיים ביותר של שיטת לחישות לילה.

הכנס הזה נערך רק אחת לכמה חודשים ואני יודעת שגם את תצאי ממנו עם לב מלא בהשראה ותושייה לעור להעצים את הילדים שלך

קליק כאן לכל הפרטים על ההרשמה המוקדמת והמוזלת

ככה זה נראה בפעם הקודמת שערכתי כנס כזה לפני חמישה חודשים

הצטרפו אלי ואגלה לכם את הסודות לגידול ילדים שמחים, בטוחים ומצליחים

לכל שאלה שיש לכם על שיטת לחישות לילה להעצמת ילדים ועל הילדים שלכם מוזמנים לכתוב לי מייל אל: child.night.whispers@gmail.com או להתקשר למשרד: 08-852-0331 או שלחו הודעת וואטסאפ לנייד:  054-730-8375