בכל מקום שאני מסתכלת בו אני בוחרת לראות את הטוב.
אני יודעת שיש הרבה פסימיסטים וציניקנים שמצקצקים בלשונם או מגחכים אבל אני יודעת בליבי: יש לנו תקווה.
אני רואה את דור ההמשך והוא ערכי ואכפתי. לפני מספר ימים בגן החובה של בני נשברה אחת מעבודות היצירה של אחד הילדים. כשהילד נכנס לגן הוא היה המום שהעבודה שלו נשברה ושאל: “איך זה קרה?” הילדים האחרים ניגשו אליו ואחד מהם אמר: “אני מצטער, אני בטעות עברתי ליד העבודה שלך והיא נפלה ונשברה” וילד נוסף הוסיף: “כולנו מצטערים בשבילך”. כשאני שומעת דברים כאלה אני יודעת שיש לנו תקווה
צפו עד סוף הסרטון- כיצד ניתן להפוך רע לטוב ולדעת שיש לנו תקווה
אני רואה את ההורים היום דואגים, מעצימים ומטפחים את הילדים ואת המערכות המחנכות. הורים שנוכחים בתהליכי קבלת החלטות, מעשירים את ילדיהם ונותנים דוגמא אישית של איכפתיות ומעורבות. ואני יודעת: יש לנו תקווה.
אני מסתכלת סביב ובוחרת לראות את הטוב, להפוך את השלילי ולפעול לקידום חיי וחיי הקהילה בה אני חיה. זו העצמאות האמיתית- הבחירה שלנו במה אנחנו רוצים להתמקד ולפעול על מנת להביא את הטוב הזה אל חיינו.
יום עצמאות שמח מדינת ישראל
