הדרך היעילה ללמד ילדים למצוא פתרונות לבעיות שלהם


הדרך היעילה ללמד ילדים להמודד עם הבעיות שלהם

אני זוכרת את היום שבו בני התינוק נעמד לראשונה לעמידת שש. הידיים שלו רעדו והוא התאמץ למשך כמה שניות עד שנגמר לו הכוח והוא קרס בעוד הפנים הקטנות שלו נחבטות לשטיח. הוא מיד התחיל לבכות והלב שלי התמלא דאגה. הנה אני כאן לידו ולא הצלחתי לעזור לו להתמודד. את שאר היום ביליתי לצידו והייתי ערנית במיוחד כשהוא עלה לעמידת שש, שמרתי על הפנים שלו שלא יחבטו שוב בריצפה. למחרת כשלקחתי אותו לפעוטון ביקשתי מהגננת שתשים לב שהוא לא חזק עדיין מספיק בעמידת שש ולכן נחבט בריצפה, ביקשתי שתישמור עליו. תגובתה של הגננת הייתה צחוק גדול. "אינסה, יקירתי" היא אמרה לי "הבן שלך הוא לא הילד הראשון שעולה ונופל, כך בדיוק ילדים לומדים, מתפתחים וגדלים. תוך שבוע הוא ידע לעמוד על שש בצורה יציבה ואת סעי לעבודה ודעי שהכל בסדר איתו". כל כך רציתי למנוע ממנו כאב ותחושת כישלון שלא הבנתי שאני מחבלת בתהליך התפתחות הטבעי שלו.

היום זה מצחיק כמובן אולם הנטייה לגונן על הילדים שלנו נשארת איתנו לאורך שנים ארוכות. כאשר ילדים חווים חוויה של כישלון או חוסר הצלחה הרבה מאד הורים הופכים למגוננים (ולעיתים מגוננים מדי) ומציעים סוגים שונים של פיצוי ונחמת יתר. זה רצון שטבוע בכל ההורים, הצורך לגונן ומנוע כל כאב מילדיהם. אבל המחקרים של השנים האחרונות מוכיחים שמעורבות היתר של ההורים מובילה לכך שהילדים גדלים באופן שלא מאפשר להם להתמודד עם חוויות קשות בבגרותם. הם לא יודעים איך לפתור בעיות כי ההורים לא מאפשרים להם לפתור אותן בכוחות עצמם.

החל ממריבות בין אחים, לויכוחים עם חברים, לאי הצלחה במשימות שונות הורים רבים מרגישים צורך מיד להתערב, לתת פתרון, לקחת אחריות. הצרך הזה הופך למלכודת להורים ולא מאפשר לילדים ללמוד בכוחות עצמם מה הם צריכים לעשות באופן שיקדם אותם ויאפשר להם ללמוד את הלקח הראוי. ההורים המתקשים לראות את הילדים שלהם חווים תיסכול, אכזבה, קושי או כאב ממהרים לקחת אחריות על מציאת פתרון ובעצם על ידי זה הם לא מאפשרים לילדים את האפשרות למצוא פתרונות בצורה עצמאית.

וזה מייצר כדור שלג של התמודדות עם קושי וחוסר מסוגלות לפתור אותו. כדור שלג שממשיך להתגלגל במדרון והופך לגדול יותר ולמורכב יותר בכל פעם.

יש כמה מלכודות טיפוסיות שהורים נופלים אליהם כאשר הילדים מתמודדים עם קושי, כישלון ותיסכול.

  1. מאשימים- מי אשם בזה? שוב עשית את XXX?
  2. שופטים-  איך זה קרה? למה עשית את זה?
  3. מגבילים- מה אסור לעשות? איך לא לעשות?
  4. נלחצים, כועסים, צועקים ומבטאים חוסר אונים לנוכח הקשיים של הילדים

כל אלה מאד מפחידים לילדים ומצמצמים את עולמם. הכישלון או הקושי נתפסים כשמהו סופי ומוחלט שאינו תמיד פתיר.

מלכודת נוספת היא מלכודת נטילת אחריות יתר:

  1. מציעים פתרונות
  2. פותרים את הבעיה בכוחות עצמם

אלה מצבים שמחלישים את הילדים ומונעים מהם את הזכות להתמודד  וללמוד מהמצב.

חלק מהמחקרים בתחום דוגלים בהמלצה של להניח לילדים להסתדר עם הכישלון והקושי בכוחות עצמם ולצמצמם את המעורבות ההורית למינימום. אני רוצה להציע גישה מתונה יותר לעיניין.

כמי שמאמינה מאד ביכולת של הילדים ללמוד ולהתפתח אני גם דוגלת בחשיבות של הנוכחות של ההורים בחיי הילדים (שימו לב שכתבתי נוכחות ולא מעורבות) . להראות לילדים שאכפת לכם כשהם מתקשים, כואבים או חשים תחושת כישלון.

מה כן ניתן לעשות?

ניתן לאמץ גישה שבה ההורים בוחרים להיות שם להתבונן, לנחם מעט  ולהוביל את תהליך הלמידה של הילדים מהחוויה. יש הורים שממהרים לתת עצות ולהבהיר את הלקח שיש ללמוד. זו היא הלמידה הכי לא יעילה שיש להפנים רעיון חדש. הדרך הכי יעילה להוביל תהליך למידה כזה הוא על ידי חוויה והשתתפות. הורים ששואלים את הילדים שלהם שאלות מקדמות יזכו לפתוח את התודעה של הילדים שלהם ולהסיק מסקנות בכוחות עצמם – וזוהי למידה יעילה שממנה אפשר לצמוח ולגדול.

לשאול שאלות זו דרך נהדרת לייצר מעורבות של הילדים ולעודד אותם למצוא פתרונות עבור עצמם. יש מספר שאלות שיכולות להועיל מאד לילדים להציע פתרונות וללמוד תובנות ממצבים מתסכלים וכואבים ואני מציעה לכם לאמץ משפט אחד או שניים מהם ולתרגל אותם עם הילדים כמעט בכל מצב.

  1. מה אפשר לעשות באופן אחר בפעם הבאה?
  2. מה אתה יכול ללמוד מזה?
  3. איך אפשר לעשות דברים אחרת?
  4. אילו אפשרויות יש לך לפתור את זה?
  5. מה למדת מזה חדש?
  6. מה אם יקרה עכשיו יעזור לך להרגיש טוב?

שאלות מהסוג הזה הן שאלות פתוחות שמעוררות את תת המודע של הילד לחפש פתרונות מחד ומצד שני מייצרות בו תחושה שההורים סומכים עליו שהוא יכול לפתור את המצב. וכן זה רלוונטי לילדים כבר בגיל הרך. למעשה אלה שאלות שמאפשרות לילדים להסתדר, לזהות פתרונות בהנחייה של ההורים ולהבין שהם כן מסוגלים למציאת פתרון.

אמצו לכם שאלה אחת ממגוון השאלות הללו תתחילו לתרגל כבר מהיום עם הילדים, גם במצבים שיגרתיים. אתם תופתעו מהתשובות המקוריות של הילדים ומהיכולת שלהם למצוא פתרונות.

אה כן, יש עוד בונוס באימוץ השאלות הללו: שיפור התקשורת בינכם לילדים שלכם.

אשמח לשמוע את התגובות שלכם: איזו שאלה ראשונה אתם מאמצים לחייכם ואיך אתם השתמשתם בה לטובת הילדים שלכם?

מזכירה לכם שאתם עדיין יכולים להאזין חינם לשיעור האינטרנטי המיוחד שלי:
7 שגיאות התקשורת של הורים ומה ניתן לעשות במקום

יש לכם עוד הזדמנות להאזין לשיעור וכל מה שצריך לעשות זה לבחור את המועד שנוח לכם, להרשם וללמוד 🙂 לחצו על הקישור הבא להרשמה לשיעור החינמי

נ.ב.ב. וגם יש לכם מבצע ממש שווה על הקורס המלא:סודות התקשורת של הורים מעצימים, במקום 1297 שח כל ההשקעה שלכם היא 132 ש"ח* 3 תשלומים בלבד!

לחצו כאן לשמוע על המבצע המפתיע על הקורס המצויין: סודות התקשורת של הורים מעצימים

במסגרת הקורס לא רק תלמדו

  •  איך לשלוט בשפה שלכם כך שהילדים ירצו להקשיב
  • איך לייצר שיתוף פעולה עם הילדים באופן טבעי
  • איך לבנות גשר אל הילדים שלכם כדי שהם יבחרו לעשות מה שאמרתם
  • איך לזהות את האופן בו הילדים שלכם קולטים הכי טוב

אלא גם תבינו

  • איך להגיע אל הילדים בדרך שהם באמת מבינים
  • מה אתם כבר היום יודעים לעשות ועדיין לא עשיתם עם הילדים
  • איך לדבר שפה שהמיינד של הילדים שלכם מבין בקלות
  • לשפר את הקשר, להעצים את הילדים באמצעות השפה ולהקנות להם תחושת בטחון

קליק כאן לכל הפרטים על הקורס ושיפור התקשורת בבית עוד במהלך החופש הגדול

בא לכם לדבר איתנו? בשמחה, הדלת שלי תמיד פתוחה עבורכם

אם חשוב לך לקבל מענה אנושי או אפילו שיחת ייעוץ והתאמה אישית בנוגע לשיטת לחישות לילה, הנה כמה דברים שאפשר לעשות:

1. להתקשר למשרד 08-852-0331

2. אפשר גם לשלוח הודעת וואטספ למספר: 054-730-7678

3. לכתוב לי אישית אימייל לכתובת child.night.whispers@gmail.com

4. והכי טוב: למלא פרטים בקישור הבא ויועצת ההדרכה המקסימה שלי תיצור איתך קשר בהקדם https://nightwhispers.ravpage.co.il/talktomeEG

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.