“אני מדברת אל הילדים ולא מצליחה להגיע אליהם, הם כל הזמן עסוקים במחשב, או בטאבלט, או בנייד שלהם, או בפורטנייט ואני פשוט לא מצליחה להגיע אליהם. אני כבר לא מדברת על הוראות בסיסיות שהם לא מבצעים כי הם לא מקשיבים- אני פשוט רוצה לנהל שיחה טובה ולשמוע מה שלומם, וצערי זה לא מצליח לי”
את המייל הזה כתבה לי אמא לוחשת אהובה לפני כמה ימים אבל באותה מידה יכלו לכתוב אותו עשרות רבות של הורים אחרים אולי אפילו מאות ואלפים של הורים שרוצים לחזק את הקשר עם הילדים ולהעמיק את התקשורת אך עידן המסכים הצליח “לגנוב” את הקשב גם של הילדים וגם שלנו.
והאמת לאמיתה, שבזמן שהילדים שלנו הולכים ונצמדים למסכים שלהם, כך גם אנחנו. לכאורה יש לנו סיבות לגיטימיות לזה. המחשב הוא כלי עבודה לחלק מאיתנו וחלק מהאנשים מקבלים הודעות וואטסאפ ושיחות גם לאחר שעות העבודה הרשמיות, כאשר הם בבית.
רק שעמוק בפנים, נראה לי שהולכת ומתבהרת ההבנה, שהמסכים הללו מהווים מקור לבריחה מקשר אנושי והתכנסות פנימה לעולם בו יש פחות וקנפליקטים אישיים ורגשות עזים.
ילד וילדה משחקים עם טאבלטים
ואז עלול להווצר מצב בו הקשר האינטימי, העמוק והחשוב עם הילדים הולך ונשחק. ובסופו של דבר הרגעים הכי מתוקים, רגישים, יקרים עם הילדים, אותם רגעים שממלאים את הלב ומייצרים זכרונות לשנים קדימה, אינם נעוצים כאשר העיניים שלנו או שלהם, נעוצות במסך, אלא באותם רגעים של שיחה מלב אל לב, או דרך פעולות ומעשים שאנחנו עושים במשותף וחוויות שאנחנו חולקים.
הנה כמה רעיונות שאפשר ליישם עם הילדים כדי להעניק להם את תשומת הלב המלאה שלנו ולקבל את תשומת הלב שלהם, כדי שיהיה מקום, גם בעידן דיגיטלי ללבבות להתחבר.
תגדירו את כללי הבית לשימוש בזמן מסך
כל בית צריך שיהיו בו עקרונות וערכים שפועלים לפיהם, גם בכל הנוגע לזמן מסך אפשר ורצוי להגדיר את הכללים הללו, שיהיו מוסכמים על כולם וכך כל אחד ידע בדיוק מה אפשרי בכל הנוגע למסכים. הכנתי לכם מדריך מיוחד: 8 כללי הבית לשימוש בזמן מסך. להורדת המדריך לחצו כאן
תייצרו אווירה מאפשר לקיום של שיחות
הרבה משפחות אוהבות לקיים שיחה סביב שולחן האוכל בארוחת הבוקר או הערב. תגדירו את שולחן האוכל כאיזור נקי ממסכים. בזמן האוכל כל הטלפונים הניידים והטאבלטים נמצאים מחוץ לפנית האוכל, ומסכי הטלוויזיה כבויים, כדי לאפשר לכם להיות ממוקדים זה בזה, להתעניין זה בזה ולקיים שיחה נעימה.
תרחיבו את היכולות המילוליות שלכם ושל הילדים
כמו כל מיומנות גם אמנות השיחה היא מיומנות נרכשת. יש כאלה שזה בא להם בצורה טבעית ויש כאלה שצריכים יותר אימון. זה נכון לילדים והורים כאחת. יש מבוגרים רבים שיש להם מיומנות בניהול שיחות עם מבוגרים אך כשזה מגיע לילדים לפעמים המיומנות הזו נעצרת.
תעשירו את עצמכם בכלים שיעזרו לכם להרחיב את יכולת ניהול השיחה עם הילדים על ידי שאלות פתוחות, על ידי הקשבה לדעות שלהם, על ידי מתן מקום לרעיונות ולפתרונות של הילדים להשמע, ועל ידי קיום של שיחות עם מינימום של שיפוט וביקורת, ומקסימום של קבלה של רעיונות וגישות מגוונים.
בשיעור האינטרנטי הזה אני מדברת על 7 שגיאות תקשורת של הורים ומה ניתן לעשות ולהגיד במקום.
אתם מוזמנים ללחוץ כאן, להרשם ולהעשיר את חוויית התקשורת שלכם עם הילדים
משפה של אבא, אמא, ילד וילדה בפיקניק בפארק מנהלים שיחה חיובית
תקפידו על פעילויות משותפות
מכירים את זה שאתם שואלים את הילדים בסוף יום עמוס פעילויות: איך היה? והם עונים לכם את התשובה הארוכה, המעמיקה והמנומקת: כיף…
מכירים נכון?
הרבה הורים מגלים שיש להם קושי להרחיב את השיחה מעבר לכמה מילות תיאור שלא ממש מתארות משהו מהותי מהחוויה שהילדים חוו. אפילו יהודה אטלס מתייחס לזה בספר השירים שלו: הילד הזה הוא אני, כשהוא כותב את השיר המקסים הבא:
באמצע האוכל
או כשצריך לישון,
יש לי ולאבא מה לדבר-
המון.
אבל, סתם באמצע היום
כשאני אומר:
בוא נדבר-
כל הדיבורים נעלמים
ואנחנו יושבים ושותקים,
כמו שני גלמים.
אז כדי לנהל שיחה כמו שאנחנו רוצים כדאי גם שתהיה הסביבה המתאימה. ולכל משפחה יש את הזמנים שבהם פתאום מתעוררת שיחה. לפעמים זה לפני השינה, או סביב שולחן האוכל או תוך כדי הליכה לגן… כל משפחה והמקומות היחודיים לה. אחד הדברים שמשותף למרבית האירועים האלה זה שמדובר על פעילות משותפת שעושים יחד, הליכה משותפת, רכיבה על אופניים, משחק קופסא, מצבים בהם המתח היומיומי של המשימות משתחרר ואז מתאפשרת שיחה קולחת ונעימה. אז חפשו וייצרו כמה שיותר הזדמנויות לפעולות משותפות בהן תתאפשר שיחה שאינה נוגעת למטלות היומיומיות אלא לעיניינים הבאמת מעניניינים של הלב.
תהוו דוגמא אישית לילדים
הרי גם אנחנו צמודים למסכים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים לפעמים. תגדירו זמן ביום בו ללא קשר לפעולות או למשימות היומיות, אתם מכבים את המכשירים או משתיקים אותם ואתם מתפנים רק להקשיב לבן או בת הזוג, לילדים ולכל מי שנמצא בסביבתכם. ובהקשבה הזו תהיו נוכחים עם הלב שלכם. מקדו את המבט בדוברים, תנו להם לסיים להביע את הרעיונות שלהם (גם אם חלקם יכולים להיות מלאי רגש וקשה לכם להכיל), תייצרו סביבה תומכת ומאפשרת לדיאלוג להתקיים בינכם, כדי שהילדים ירצו לחלוק איתכם את החוויות שלהם, כשהזמן מתאים לזה.
איך הבטחון העצמי של בני השתנה מקצה לקצה ומאפשר לו לעשות דברים יוצאי דופן למרות שהוא רק בן 8?
שתפו אותי בחוויות השיחה שלכם אחרי שתיישמו את העקרונות הללו בבית.
אני אשמח לדעת מה הסביבה שיצרתם או הפעילות שדרכה הצלחתם לקיים שיחה חיובית ומשמעותי עם הילדים
